אלכסנדר בובליק הוא טניסאי די אלמוני. אלא שמדי פעם הטניסאי הקזחי, המדורג 33 בעולם בדירוג ה-ATP, עולה לכותרות מהסיבות הלא נכונות, בעיקר בגלל הפה הגדול שלו. הפעם מי שנפל קורבן ללשון החדה שלו היו רפאל נדאל ואנדי מארי.
לדבריו, אגדות הספורט הללו היו צריכות לפרוש מוקדם יותר, במקום להיאחז בסיכוי היפותטי לחזור לרמה הגבוהה ביותר.
"ברור שאני לא רפא, והמורשת שלי תהיה הרבה פחות משמעותית, אם אפשר לקרוא לזה כך," מודה הספורטאי בן ה-27. "אבל מה שקרה עם אנדי מארי (שהסקוטי נפרד מהספורט במהלך האולימפיאדה) ורפא זה ממש קרקס. אני לא יכול לקרוא לזה בשום שם אחר".
הוא מאמין שצריך לפרוש "בטופ", ולא בתנאים ספורטיביים מדרג שני. "האנשים האלה השיגו הכול, אפילו אנחנו, הטניסאים, הסתכלנו עליהם בפה פעור בחדרי ההלבשה, ואז אתה רואה אחד מהם קרח וזקן. ברור שהוא כבר לא אותו אדם ולעולם לא יהיה. לדעתי, זה אפילו מביש, זה לא קרקס. כנראה שיותר נכון יהיה לקרוא לזה כך".
למען התזכורת, רפאל נדאל שיחק את משחקו האחרון בנובמבר האחרון במסגרת גביע דייוויס בספרד מול ההולנדי בוטיק ואן דה זאנדשלופ. באותו זמן היה בן 38 וסבל ממספר עצום של פציעות, שחלקן הרחיקו אותו מהמגרשים למשך חודשים ארוכים בשליש האחרון של הקריירה שלו. באשר לאנדי מארי, שעבר ניתוח להחלפת ירך, הוא המשיך לשחק עד גיל 37.
בובליק לא חסך ביקורת מהבריטי. הוא מבקר באופן ישיר את המעבר שלו לקריירת אימון. "עכשיו הוא בצוות של נובאק ג'וקוביץ'. אלו ניסיונות להיאחז במשהו שכבר לא קיים, הד של העבר. אני חושב שזה בעייתי. אני מקווה שזה לא יקרה לי, אבל אני לא יכול להבטיח. אולי בגיל 36 אני אשתתף בטורניר צ'לנג'ר בבנגקוק, אבל אני תמיד מקווה לעזוב עם נפש שלמה."