"Messed up big time *****", לחש לואיס המילטון, בסיום מקצה הדירוג האחרון שלו, אחרי 11 עונות, שש מהן סיים כאלוף עולם, במכוניות פורמולה 1 של מרצדס-בנץ. שניות אחדות קודם לכן התברר לו שהוא לא דילג ולו מעל Q1, החלק הראשון של מקצה הדירוג, שבו כושלים לרוב הנהגים והמכוניות האיטיים ביותר, ושהפרידה ממרצדס תהיה פרידה עצובה. "אני לא מספיק מהיר," הודה המילטון, שבוע קודם לכן, אחרי שכשל במקצה הדירוג למרוץ הספרינט בגרנד פרי של קטאר.
ספק אם הכישלונות האלה תפסו את המילטון, הסובבים אותו והקהל הרחב, שרצו לראות באבו דאבי מרוץ פרידה ממרצדס בסגנון fairy tale, בהפתעה. לאורך כל עונת הפורמולה 1, שהסתיימה בתחילת החודש בגרנד פרי של אבו דאבי, המילטון לא היה בתמונה, לא היה בפוקוס ובעיקר לא היה מהיר. אמנם, להבדיל משתי העונות הקודמות, שבהן הוא לא ניצח באף מרוץ, לראשונה בקריירת הפורמולה שלו שהחלה ב-2007, ב-2024 הוא זכה בשני ניצחונות, אבל במקצי הדירוג הוא הובס פעם אחר פעם על ידי עמיתו לקבוצה, ג'ורג' ראסל.
יריב מס. 1
בספורט המוטורי היריב מס. 1 של כל נהג הוא עמיתו לקבוצה. שניהם נוהגים במכוניות בעלות ספסיפיקציות זהות, אצל כל אחד מותאמת המכונית לסגנון הנהיגה האינדיבידואלי. לנהג אין סיכוי לדומיננטיות בסדרה, אם הוא לא מאפיל באופן רצוף על עמיתו לקבוצה. ב-24 מקצי דירוג למרוצי הגרנד פרי 2024 ראסל היה מהיר מהמילטון ב-19 מקצים. יחס מדהים, או מחפיר, שהבהיר שבגילו, 39, המילטון, המחזיק בשיא הפול פוזישנס במרוצי פורמולה 1, 104 במספר (כ-29 אחוזי הצלחה גם אחרי שלוש השנים האחרונות בהן זינק רק פעם אחת מהפול פוזישן), כבר אינו מהיר מספיק כדי לזנק ממיקום על הגריד, שיאפשר לו להתמודד באופן קבוע על הניצחון. (וראסל היה מהיר מהמילטון בעוד חמישה משישה מקצי דירוג למרוצי ספרינט.) בעונת 2023 נרשם שוויון במקצי הדירוג (11-11) וב-2022 המילטון היה מהיר מראסל במרבית מקצי הדירוג (9-13). ההידרדרות ברורה.
באחדים מהמרוצים הוכיח המילטון שיכולתו במירוצים גבוהה במידה ניכרת מיכולתו במקצי הדירוג, אבל לא בכולם. בגרנד פרי של סאו פאולו, מירוץ שבו המסלול היה מוצף מי גשמים, תנאים שבעבר היו מבטיחים לו ניצחון, הוא נעקף בקלות על ידי מקס וורסטפאן, שזכה השנה באליפות עולם רביעית ברציפות, אבל לא הצליח להתקדם מעבר למקום העשירי במהלך המירוץ, למרות שאחת היכולות המוכחות שלו בעבר הייתה נהיגה על מסלול רטוב. מטבע הדברים מסלול רטוב מגשם מבטל חלק ניכר מהיתרונות הטכניים שיש למכונית מירוצים, ומעניק יתרון לנהגים שכשרונם הטבעי רב יותר. אלא שדווקא בתנאי הגשם בסאו פאולו, שלכאורה אפשרו לו להתמודד על הניצחון, המילטון כשל לחלוטין, בעוד שוורסטפאן נתן את אחד ממרוציו הגדולים, זינק ממקום 17 וניצח.
כישלונותיו של המילטון במקצי הדירוג הינם קריטיים לניתוח סיכויי הצלחתו בשנים הקרובות, כאשר ינהג עבור סקודריה פרארי, קבוצת המירוצים המעוטרת בעולם, בארגון הספורט המפורסם בעולם. חולשתו במקצי הדירוג עלולה לפגוע קשות בסיכויי הצלחתו בפרארי והשגת מטרתו העיקרית - זכייה באליפות עולם שמינית, שתציבו בודד בפסגת הספורט (כיום מיכאל שומאכר שותף להישג - 7 אליפויות עולם בפורמולה 1).
חיי מדף
המילטון ופרארי הודיעו על מעברו לפרארי עוד לפני תחילת העונה, כשהוא וויתר על אופציה לעונה נוספת עם מרצדס ב-2025. "ממש היה על הרדאר שלי שלואיס יילך," צוטט כאומר בספר שהתפרסם לאחרונה טוטו וולף, מנהל ובעלים משותף של קבוצת המרוצים מרצדס-פטרונאס. וולף היה מי ששכנע את המילטון, בעת שמרצדס הייתה קבוצת אמצע הטבלה, לעזוב את מקלארן, בסוף עונת 2012, ולהצטרף למרצדס. ביחד הם הובילו את מרצדס לשש אליפויות נהגים להמילטון (ועוד אחת לניקו רוזברג) ושמונה אליפויות עולם ליצרניות, תוך כדי שהמילטון שובר כמעט כל שיא נהגים אפשרי. "אני אוהב את המצב", הוסיף וולף בהתייחסו לעזיבתו המפתיעה של המילטון. "זה עוזר לנו כי זה מונע את הרגע שבו אנחנו צריכים להגיד לנהג הכי אייקוני של הספורט שאנחנו רוצים לעצור [את העסקתו]. אנחנו בספורט שבו החדות הקוגניטיבית חשובה ביותר, ואני מאמין שלכל אחד יש חיי מדף".
על הביטוי האחרון, 'חיי מדף', וולף נאלץ להתנצל ולהסביר להמילטון מה הייתה כוונתו. אבל נראה שהוא לא טעה במיוחד. בינואר יחגוג המילטון 40, עדיין לא הקשיש ביותר על הגריד, פרננדו אלונסו כבר חגג 43, אבל המילטון לבטח לא מתכנן קריירת journeyman כאלונסו, פעמיים אלוף עולם, הפעם הראשונה ב-2005, הפעם השניה והאחרונה, ב-2006, ניצחון אחרון ב-2013, ומאז מדלג מקבוצה בינונית אחת לשניה (נכון, נרשמו גם חמש שנים בפרארי, ושלוש פעמים סגן אלוף עולם לסבסטיאן ווטל ברד בול). אולם, בגיל 40 רואים על המילטון את מה שרואים על ג'ו ביידן בגיל 81, ירידה, במה שוולף מכנה, "היכולת הקוגניטיבית", שלה חשיבות עליונה במקצה הדירוג. זו יכולת שאינה ניתנת לשחזור.
אירטון סנה
הרגעים האינטנסיביים ביותר בסוף שבוע של מרוץ גרנד פרי מתרחשים במהלך מקצה הדירוג, שבו על הנהג להיות מרוכז עד לקצה ולנצל את כישוריו ואת יכולת המכונית עד למקסימום, כדי למקם את מכוניתו גבוה ככל האפשר במעלה הגריד. ואין מסלול שבו מיקום על הגריד חשוב יותר מאשר ברחובות מונטה קרלו, המארחים מדי שנה את הגרנד פרי של מונאקו.
הקפת הדירוג של אירטון סנה בגרנד פרי של מונאקו 1988, במקלארן-הונדה, כאשר היה מהיר מעמיתו לקבוצה, אלן פרוסט, במכונית זהה, ב-1.497 שנ', היא דוגמה קלאסית לאופי ולייחודיות של הקפת דירוג הנמשכת 100-80 שניות בהשוואה למירוץ הנמשך שעה וחצי. ג'ו רמירז, מנהל התפעול של מקלארן באותה תקופה, כתב אחר כך שעבור סנה מקצה דירוג הוא "חוויה דתית".
"אני זוכר את ההתחלה, נסעתי מהר יותר ויותר. הייתי על הפול [פוזישן] בכמה עשיריות [שניה] ואז בחצי שניה, ואז כמעט שניה ואז יותר משניה. פשוט... נסעתי, יותר ויותר, והיה שלב שבו הייתי מהיר ביותר משתי שניות מכל אחד אחר, כולל עמיתי לקבוצה, עם אותו ציוד", תיאר סנה לראסל בולגין, עיתונאי בריטי, את המקצה וההקפה המיתולוגיים.
"הבנתי באותו רגע - פתאום! [מצמיד אצבעות] - שעברתי במידה רבה את המודע. מונאקו קטנה וצרה, ובאותו רגע הייתה לי הרגשה שאני בתוך מנהרה; המסלול היה רק מנהרה עבורי. זה היה לנסוע-לנסוע-לנסוע ובגבול הפיזי של המסלול. זה היה כאילו הייתי על מסילה. כמובן, לא הייתי על מסילה".
"ואז", ממשיך סנה. "פתאום, הבנתי שזה יותר מדי; האטתי, נסעתי בחזרה לאט לפיטס ואמרתי לעצמי שאני לא צריך לצאת יותר [למסלול] באותו יום. כי באותו רגע הייתי פגיע להרחבת המגבלות שלי ומגבלות המכונית: מגבלות שמעולם לא נגעתי בהן לפני כן. זה היה משהו שלא הייתי - לא שלא הייתי בשליטה - אבל לא הייתי מודע בדיוק למה שקורה. פשוט נסעתי-נסעתי-נסעתי. חוויה מדהימה".
למחרת, זינק סנה למירוץ מהפול פוזישן, פתח יתרון גדול על יריבו לקבוצה, פרוסט, כש-11 הקפות מהסיום איבד את הריכוז וריסק את המקלארן בפניית פורטייה. פרוסט ניצח במירוץ.
ממוצע 9
כדי לנצח במרוצי גרנד פרי באופן קבוע לא מספיק להיות מהיר יותר מיריבך לקבוצה, אלא יש גם לזנק מאחד משלושה המקומות הראשונים ובמספר פעמים רב מהפול פוזישן. נדירים המקרים שבהם נהג המזנק ממקום רביעי ומטה מנצח. ממוצע מקצה הדירוג של המילטון בעונה האחרונה היה מקום תשיעי, מה שהפך אותו לעוד אחד מחבורת הנהגים שמזנקים למירוצים בידיעה שהם לא ינצחו. לשני המירוצים בהם ניצח, הגרנד פרי הבריטי והגרנד פרי הבלגי, הוא זינק ממקומות 2 ו-4 בהתאמה. (ראסל, עמיתו לקבוצה, זינק מהפול פוזישן לגרנד פרי הבריטי, וגשם קל שירד סייע להמילטון להתגבר עליו).
סקודריה פרארי
אלא שהמילטון, גם בזקנתו הספורטיבית, לא יהפוך לג'ורנימן כאלונסו, ובוודאי לא כשהוא נוהג ומדגמן בסקודריה פרארי, כאמור הקבוצה המפורסמת בספורט העולמי, לא רק המוטורי, גם אם לא המצליחה בו ביותר בשנים האחרונות.
ב-15 השנים האחרונות סבלה סקודריה פרארי מבעיות שונות, שלא זה המקום לפרטן, אולם נותרה הקבוצה המעוטרת ביותר בפורמולה 1, עם 16 אליפויות ליצרניות, שהאחרונה שבהן הושגה ב-2008. קימי ראייקונן הוא הנהג האחרון, עד היום, שזכה עם פרארי באליפות העולם לנהגים ב-2007, אליפות עולם 15 לנהגים, עוד שיא שהסקודריה מחזיקה.
בעיה עיקרית של פרארי בשנים האחרונות היתה איכות נהגיה, שרל לקלר וקרלוס סאיינז, כל אחד מהם נמצא באמצע הקריירה, אף אחד מהם לא הותיר סימן של נהג מסדר גודל משמעותי. המילטון עולה על כל אחד מהם, אולם הוא בשלהי הקריירה, וביצועיו במקצי הדירוג עלולים להיות קטלניים לגבי סיכוייו להחזיר את פרארי למסלול ניצחונות ואליפויות (למעט האפשרות שפרארי תבנה לו מכונית שעולה באיכותה במידה ניכרת על מכוניות מתחרות).
ביזנס
לא ברור אם גילו המתקדם של המילטון נלקח בחשבון בפרארי טרם חתימת החוזה, שנחתם אחרי עונה שבה רד בול ו-וורסטפאן שלטו בזירת המירוצים באופן חסר תקדים, וקשה היה לקבוע מסמרות לגבי יכולתו של המילטון, שמבלי שניצח מירוץ, סיים במקום השלישי באליפות העולם לנהגים.
אבל גם אם בפרארי היו מודעים לקשיי הגיל של המילטון, החוזה, שלפי ה-BBC, הסכום שצוין בו עולה על 65 מיליון דולר לעונה, היה נחתם. זה מהלך שנעשה בקור רוח עסקי לגמרי, מאחר שמדובר בעסקת חליפין ושיתוף פעולה בין שני מותגי על: פרארי והמילטון. וורסטפאן, למשל, עם כל כישרונו בקוקפיט, לא ישיג לעולם מעמד אייקוני בעולמות שמחוץ לנהיגת מירוצים, כאלה שהמילטון הוא כבר חלק אינטגרלי מהם וכאלה שפרארי רואה את עצמה כחלק מהם.
המילטון פעיל בתחומים רבים, למשל מוזיקה ואופנה, ומשמיע לעיתים עמדות חברתיות מסוימות. בעוד שעמיתיו מגיעים לפאדוק לבושים ג'ינס וטי שירט, המילטון מגיע בלבוש מעוצב היטב, בסגנונות מתחלפים, כשברור שנבחר בקפידה לטיפוח תדמיתו, לפני שיעבור לבגדי עבודה, סרבל מירוצים וקסדה.
Met Gala
חותם לפעילותו בתחום האופנה ניתן באוקטובר, כאשר פורסם שהוא יכהן כיו"ר משותף של ה-Met Gala ב-2025, אירוע שנתי, שלפי ויקיפדיה נחשב לאירוע האופנה היוקרתי והנוצץ בעולם. ביחד איתו יכהנו כיו"רים קלמן דומינגו, פארל ויליאמס, אנה וינטור ו-A$AP Rocky, כאשר לברון ג'יימס מונה ליו"ר כבוד. לפרארי, מותג הרואה עצמו Haute couture אוטומוטיבי, לא יכול להיות ייצוג טוב יותר במט גאלה מאשר לואיס המילטון.
זה לא מונע מהמילטון מלפרסם משקה המוני כ-Monster, ומותגי יוקרה מבית LVMH, קבוצת מותגי היוקרה הגדולה בעולם, שלאחרונה חתמה על חוזה חסות עם ליברטי מדיה, החברה האם של מרוצי הפורמולה 1, שלפיו תשקיע 1 מיליארד דולר בחסות לסדרה ב-10 השנים הבאות.
החזר מהיר
גם אם הסכום המשוער בחוזהו של המילטון בפרארי נחשב לגבוה, בעלי מניות פרארי כיסו את ההשקעה ביום שבו פורסם אודותיה, כשמניית פרארי, יצרנית המכוניות הרווחית בעולם, זינקה ביותר מ-10%, והוסיפה לערכה של החברה יותר מ-5 מיליארד דולר.
אחרי העונה הקשה והמאכזבת בקריירה, לואיס המילטון לא מגיע לפרארי כדי להיות סמן אחורי. הוא עדיין נהג מהיר, עדיין יכול להוסיף למאזנו ניצחונות אחדים, אם לא אליפות עולם, אבל הוא מגיע לפרארי, שככל הנראה תהיה התחנה האחרונה שלו בפורמולה 1, בעיקר כדי לייצור חיבור בין שני מותגי על. חיבור, שאם יעלה יפה, יכול להימשך עוד עשורים ולהניב לשני הצדדים תועלות ניכרות.
נ.ב.: לגרנד פרי של אבו דאבי, מירוצו האחרון עם מרצדס, זינק המילטון מהמקום ה-16 וסיים במקום הרביעי, אחרי שעמיתו לקבוצה, ראסל, הניח לו לעוקפו מאות מטרים אחדים מקו הסיום. המילטון הוכיח במירוץ שאמנות נהיגת המירוצים בה חונן, עדיין נמצאת ברמה הגבוהה ביותר. אבל מירוצי הגרנד פרי ואליפויות עולם, מוכרעים, כאמור, במקצי הדירוג. במונחים של המילטון 2024, הסיום במרצדס היה, בכל זאת, a fairy-tale.
יעקב צלאל עוקב ומסקר את זירת הפורמולה 1 כ-40 שנה, כל הדרך מהעידן שבו פורמולה 1 היה ספורט, ולוח פרסום לסיגריות, עד לעידן שבו ליברטי מדיה ונטפליקס הפכו את הספורט לריאליטי שואו והבוס של פרארי קובע שלא מדובר בספורט אלא ב-entertainment. דיווחים קבועים ממרוצי הפורמולה 1 ואודות התפתחויות בזירה אפשר למצוא באתר autonews.co.il.