עמוס הורן היה אתמול (שלישי) אחר הצהריים בסידורים נוספים לקראת עוד טיסה לחו"ל, הפעם לפלורידה, כדי להיפגש עם תומכי דונלד טראמפ על מנת להמשיך וללחוץ לעסקה לשחרור החטופים בעזה, וביניהם אחיו יאיר ואיתן. בדיוק אתמול ציינה המשפחה שנה למידע הראשוני שהגיע אליהם, לפיו האחים נראו בחיים. עד אז, מאז אותה שבת ארורה של ה-7 באוקטובר, השניים הוגדרו נעדרים.
ההודעות מחבריו, אוהדי הפועל באר שבע, שבהן שאלו אותו האם הוא יודע שמריאנו באריירו סיים את דרכו במועדון, תפסו אותו מעט מופתע. "זה כאב לי מאוד כשהבנתי שזה נכון. לא הייתי בקשר עם מריאנו בימים האחרונים ולא ידעתי שזה קורה. ידעתי שהוא עבר ניתוח בברך, וזה הכל. מאז שראיתי אותו בפעם האחרונה בסוף חודש אוגוסט אחרי המשחק שלנו נגד עירוני קרית שמונה באיצטדיון נתניה, הוא כל הזמן מתעניין בי ובאחים שלי".
הקשר בין עמוס הורן למריאנו באריירו החל לפני ארבע שנים כשהורן, מדריך טיולים במקצועו, לקח לטיול בירושלים את שני הארגנטינאים החדשים של קבוצתו האהובה, מריאנו באריירו ומרסלו מלי. מאותו יום הקשר התחזק מאוד, בעיקר עם באריירו, מאחר שמלי עזב את ישראל. כאשר נחטפו אחיו, אחד הטלפונים הראשונים היו לבשר זאת לבאריירו.
"אחרי זמן מסוים, כשהבנתי שצריך להעלות את המודעות לגביהם, ביקשתי ממנו אם זה לא קשה מדי, שיעלה עם חולצה שלהם למשחק אחד של הפועל באר שבע. בכל זאת, כולנו אוהדי הקבוצה, יש לנו מנויים והיינו הולכים אחרי הקבוצה עוד מימי וסרמיל. מריאנו הסכים וזה ריגש אותי מאוד, אבל אחר כך הוא לקח את זה צעד קדימה ועשה משהו שלא דמיינתי שיעשה - לכל משחק הוא עלה עם החולצה שעליה תמונתם של איתן ויאיר. זה ריגש אותי במיוחד. הייתי אומר לו כל הזמן כמה אני אסיר תודה על כך. זה לא היה מובן מאליו. בכל זאת, מריאנו לא ישראלי שנולד כאן, אלא יהודי מהצד של אמא שלו. הוא לא היה חייב לעשות את זה, ובשבילי זה היה דבר גדול מאוד".
הורן מספר שמאז שבאריירו טס לפני שלושה חודשים לטיפולים בארגנטינה, אף אחד לא עלה עם החולצה של יאיר ואיתן. "יכול להיות ששחקנים חיכו שהוא יחזור וחשבו שהחולצה שמורה רק לו, אבל אני אדבר עם אביתר אילוז (מנהל הפועל באר שבע, י"ט) ואבקש ממנו שמישהו אחר יעלה עם החולצה הזו. מריאנו כנראה כבר לא יחזור לקבוצה. הלוואי ואתבדה, ובעתיד זה יקרה. אם לא בהפועל באר שבע, אני מעדיף שהוא לא ישחק בקבוצה אחרת נגדנו בישראל. הוא אדם טוב שסיפור ה-7 באוקטובר והחטופים נכנס לליבו וללב של משפחתו. לעולם לא אשכח את המחווה שהוא עשה".
על היומיום ועל השנה הקשה שהוא עובר סיפר עמוס: "אני לא עובד, ומרוכז רק באיך מחזירים את האחים שלי. כבר הרבה מאוד זמן שלא קיבלנו אות חיים מהם, אבל אנחנו בתקווה גדולה שהם בריאים ושיחזרו אלינו. לא מזמן הייתי בטקס של הפועל באר שבע על הדשא עם הילדים שלי גלי ואריאל, שחיים בכל יום את החלום שהדודים שלהם יחזרו. לאיתן וליאיר לא היו עדיין משפחות, כך שהקשר שלהם עם הילדים שלי היה מאוד מיוחד. גם אני הייתי צריך להתארח אצל אחי בעוטף באותה שבת, ורק בגלל עבודה לא הייתי שם. שניהם נחטפו ואני מאוד מקווה שהם לפחות נמצאים יחד".
סגירת המעגל האמיתית תהיה כאשר האחים ישחזרו את המסורת האהובה עליהם, ויגיעו יחד לאיצטדיון טרנר. "שלושה אחים בוגרים כמונו לא תמיד שומרים על קשר יומיומי, אבל אנחנו היינו חברים בלב ובנפש, גם בזכות הפועל באר שבע והמשחקים", מספר הורן. "היינו נרגשים לעשות על האש לפני משחקים, הולכים יחד לאיצטדיון וגם אחרי המשחק ממשיכים לדבר עליו. בשאר הזמן היינו מתכננים כבר איך נפגשים למשחק הבא. הכל היה סביב הפועל באר שבע".