בזמן שספורטאים רבים בגילה כבר מתחילים לחשוב על פרישה, תמנע נלסון לוי (30) ממשיכה להציב לעצמה אתגרים חדשים. עם שתי אולימפיאדות מאחוריה והישגים מרשימים בזירה הבינלאומית, הג'ודוקא הישראלית (עד 57 ק"ג) מתכוננת לסייקל האולימפי השלישי שלה בגישה שונה ובוגרת יותר. בראיון מיוחד, נלסון לוי חושפת כיצד הניסיון העשיר שצברה משנה את דרך ההכנה שלה, מדברת על האתגר לשמור על הרעב להצלחה אחרי שנים בטופ הג'ודו העולמי, ומשתפת בתובנות שצברה בדרך על מנת להגיע מוכנה ככל האפשר למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 2028.
כג'ודוקא עם הישגים מרשימים בזירה העולמית, איך מתכוננים לסייקל אולימפי נוסף?
"הכנה לסייקל אולימפי נוסף היא תהליך שדורש תכנון מדויק ושמירה על איזון בין פיזיות למנטליות. קודם כל, אני מתחילה במחשבות על מה עבד טוב ומה צריך לשפר מהסייקל הקודם. משם, אני בונה תוכנית עבודה יחד עם הצוות המקצועי שלי בראשות שני הרשקו הפיזיוטרפיסט והתזונאית, כדי להגיע לשיא בזמן הנכון. בנוסף, אני מקפידה על שגרת אימונים ושמה דגש על מנוחה והתאוששות, כי שמירה הפן המנטלי היא לא פחות חשובה".
אילו אתגרים פגשת בדרך להצלחה בזירה הבינלאומית, ואיך את מתמודדת עם הלחץ בתחרויות גדולות?
"יש המון אתגרים - פציעות, ירידות במוטיבציה, התמודדות מול יריבות בטופ העולמי . אבל אחד האתגרים הגדולים הוא הלחץ של הציפיות מעצמי. אני מתמודדת עם זה באמצעות כלים מנטליים, יוגה ואני גם מזכירה לעצמי שבכל פעם שאני עולה על המזרן, אני שם כדי ליהנות מהספורט שאני אוהבת, ולהיות הכי טובה בו".
איך נראית שגרת האימונים שלך לקראת תחרויות גדולות כמו אליפות אירופה או העולם?
"השגרה שלי מאוד אינטנסיבית וממוקדת. אני מתאמנת פעמיים ביום, כולל אימוני טכניקה, כושר גופני, קרבות מול יריבות מהנבחרת, וגם אימונים מנטליים. בנוסף, אני עוקבת אחרי תזונה מדויקת ושומרת על משקל תקין לקראת התחרות. כשמתקרבים למועד התחרות, האימונים הופכים ליותר מדויקים ונבנים כדי לשמור על שיא היכולת הפיזית והמנטלית".
איך את מרגישה לגבי העלייה בחשיפה לג'ודו נשים, ואילו מסרים לדעתך הענף מעביר לקהל הרחב?
"אני מאוד שמחה לראות את השינוי הזה. מרגש לראות שיותר אנשים מכירים ומעריכים את העבודה הקשה שאנחנו עושות. הג'ודו מלמד ערכים חשובים כמו התמדה, כבוד והיכולת להתמודד עם כישלונות. אני מקווה שהחשיפה הגדולה תעודד ילדות ונערות להצטרף לענף ולהאמין שהן מסוגלות להגיע הכי רחוק שיש".
היו רגעים שחשבת לוותר? מה נותן לך כוח להמשיך?
"בוודאי שהיו רגעים כאלה. פציעות קשות, הפסדים מאכזבים ולפעמים גם תחושת עייפות מנטלית. אבל בכל פעם שהייתי על סף ויתור, נזכרתי למה התחלתי את הדרך הזו מלכתחילה - האהבה שלי לג'ודו והרצון להוכיח לעצמי שאני יכולה להגיע לעוד הישגים מהווים דרייב משמעותי בעיקר ברגעים הקשים. בנוסף התמיכה של המשפחה והצוות המקצועי גם משחקת תפקיד חשוב ברגעים כאלה".
האם היו לך מודלים לחיקוי בג'ודו, וכיצד הם השפיעו על הקריירה שלך?
"היו לי לא מעט בנות מהנבחרת שהתאמנתי יחד איתן במהלך הקריירה בניהן גילי כהן, ירדן ג'רבי ושירה ראשוני שלימדו אותי מזו התמדה ועבודה קשה בעיקר ברגעים שדברים פחות הולכים ומתחברים. בנוסף אני משתדלת להסתכל על עצמי ואיך אני יכולה לעשות דברים טוב יותר".
מה השאיפות שלך להמשך, ואיך מתכוננים אחרת לאולימפיאדה שלישית?
"השאיפה הגדולה ביותר שלי כרגע היא להשיג מדליה בתחרויות מטרה הקרובות שזה אליפות אירופה ועולם. אחרי שתי אולימפיאדות האתגר הוא לא רק פיזי אלא גם מנטלי - איך שומרים על הרעב להצליח אחרי כל כך הרבה שנים. אני מתמקדת בעבודה יותר חכמה, פחות מתוך כוח ויותר מתוך ניסיון שצברתי. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאנשים שנותנים לי רוח גבית ושהיו איתי בכל הדרך הזאת - חברת פנטרה, אלדן, שופרסל, המכללה האקדמית אונו וצביקה בן צבי שתומכים בי. ותודה גם ליואל ליבסטר, יו"ר מיטב ירושלים, ושרון אנגל".
איזו עצה היית נותן לילדה שחולמת להיות תמנע נלסון-לוי כשתהיה גדולה?
"אל תפחדי להיכשל. ההצלחות הגדולות מגיעות אחרי הכישלונות הכי כואבים. כל הפסד הוא שיעור הכנה לניצחון הבא. תשקיעי את כל כולך, אבל אל תשכחי גם ליהנות מהדרך - כי זו החוויה שתישאר איתך תמיד".