כשתעלה הערב (שבת, 18:00) נבחרת ישראל אל הפרקט בריגה למשחק השלישי שלה במוקדמות אליפות אירופה, היא תעשה היסטוריה מסוימת. בפעם הראשונה בתולדותיה, ישחק במדיה שחקן זר שאוזרח לצורך הנבחרת - קאדין קרינגטון, שאמור לחזק אותה ולעזור לה במשימותיה בשנים הקרובות.
המגמה הזאת, שהחלה בכדורסל האירופי לפני שני עשורים וקיימת גם באפריקה ואסיה, עמדה על השולחן של מקבלי ההחלטות באיגוד הכדורסל מזה שנים רבות, עד שקיבלו את ההחלטה והפור נפל על קרינגטון. בדרך היו שחקנים שקיבלו אזרחות בדרכים קצת עקלקלות, אבל לגבי אף אחד מהם לא הוצהר שזה למען המדים הלאומיים. גם ריצ'רד האוול, כך על פי מקורות שונים, חתם על הסכם מסוים עם הנבחרת, אך זה לא החזיק יותר מדי זמן. אז מה ניתן לצפות מקרינגטון, שיהיה למתאזרח הראשון של הנבחרת מזה שנתיים?
ראשית, נשוב אל ההחלטה. לאחר שביורובאסקט 2022 הוחלט במפתיע וברגע האחרון שלא לקחת את ג'ון דיברתולומיאו, הבינו באיגוד הכדורסל כי מלאי המתאזרחים, שכלל אז את קפטן הצהובים, ספנסר וייס, טי ג'יי קליין ועוד שחקנים שבמקרה הטוב נחשבים לא רעים בליגת העל, לא מספיק כדי לחזק את הנבחרת ואפילו לא מספיק טוב כדי לקבל זימון. בעוד נבחרת הנשים קיבלה את ג'ני סימס בהליך מזורז, נבחרת הגברים קודם כל חיפשה מאמן, מינתה את אריאל בית הלחמי ורק אז נתנה לו לבחור את המתאזרח.
המאמן התלבט ביחד עם אנשי המקצוע האחרים באיגוד על איזו עמדה ללכת, ולאחר שראה והבין שהמתאזרחים הגבוהים הקודמים שהיו בנבחרת - חלקם מוכשרים ואיכותיים כמו אלכס טיוס וריצ'רד האוול - לא הצליחו לפתור את הבעיות, הוא העדיף את אופציית הגארד. המחשבה הייתה כי רוב השחקנים המקומיים בעידן הנוכחי של הכדורסל הישראלי לא רגילים להיות שחקנים מובילים אלא שחקנים משלימים, ובמקום לנסות להפוך אותם למובילים - מוטב להביא מי שיוביל אותם.
קרינגטון היה בין המועמדים הראשונים, אבל לא היחיד. בית הלחמי בחן גם שחקנים שלא שיחקו מעולם בישראל והוצעו לו, אבל כשהסתכל על כל השיקולים, וגם על סוגיית האופי איתה נפלו בנבחרת עם האוול וטיוס, החליט ללכת על קרינגטון.
ההחלטה לא התקבלה כקונצנזוס, גם בגלל העמדה, גם בגלל השחקן, וגם בגלל שקבוצות בליגה טענו כי היא נותנת יתרון ברור להפועל ירושלים. לבסוף הוחלט לא לפגוע בתהליך: קרינגטון המתין כמעט שנה לקבלת האזרחות, לצד החלטה כי ועדה תבחן ותקבע את זהות המתאזרח הבא של הנבחרת. עד אז, כוכב הפועל ירושלים פה, לפחות לשני הקמפיינים הבאים.
רוב המתאזרחים שהשפיעו מבחינת נקודות על נבחרת ישראל שיחקו בה לפני שנות ה-90. לבאן מרסר, טל ברודי, לו סילבר, ג'ים בוטרייט ורוני גרין נמצאים במקומות 2-6 לממוצע נקודות למתאזרח בנבחרת. את המקום הראשון תופס ג'יימי ארנולד עם 16.3 נקודות ב-17 משחקים במהלך מוקדמות אליפות אירופה 2007. למרות זאת, הוא לא שיחק באליפות עצמה, כך שקשה להסתכל על המספרים הללו מבלי לסמן כוכבית. האוול, ששיחק בנבחרת ישראל ביורובאסקט 2017 המאכזב, מדורג שביעי.
קרינגטון יהיה הגו טו גאי המתאזרח הראשון של הנבחרת בעידן הנוכחי. עם כל הכבוד לדרק שארפ, שגם ידע ימים בנבחרת, הוא לא בדיוק עונה על ההגדרה הזאת, ולשחקנים הקודמים שיענו על ההגדרה הזאת אנחנו צריכים ללכת מרחק של 40 שנה ויותר. כעת, במחנה הישראלי מאמינים שקרינגטון אמור להוביל את הסגל מבחינת נקודות כמעט בכל משחק.
"בעידן החלונות אין לנו את שחקני ה-NBA, וזה אומר שאין לנו את מי שייקח אותנו אל אליפות העולם, שזה יעד שאנחנו מאוד רוצים בו", סיפרו בנבחרת ישראל השבוע, "בלי דני אבדיה, וכשהפיתרון סביב היורוליג עוד לא הושג ולא תמיד נקבל את כל השחקנים שלנו, אנחנו צריכים מישהו שיידע לקחת את הנבחרת על הגב. נכון שיש לנו שחקנים שיודעים להיות מובילים - ים מדר, תמיר בלאט כשמגיע, בר טימור, בן שרף עד שיגיע ל-NBA - אבל חשוב לנו להוסיף מניה בטוחה. בעינינו קרינגטון עונה על ההגדרה הזאת, הוא האיש שנוכל לסמוך עליו וללכת אליו כשהדברים לא יסתדרו".
בעיני רוחם רואים באיגוד הכדורסל כיצד קרינגטון לוקח את ישראל את הצעד קדימה כמו שבו מקאלב, אולי הדוגמא הטובה ביותר שיש למתאזרח שקידם נבחרת, הקפיץ את מקדוניה לחצי גמר היורובאסקט או כפי שיריבת ישראל הערב, אוקראינה, נעזרה בפו ג'טר כדי להצטיין ב-2013. בצד השני יש לא מעט מתאזרחים שבעיקר קלעו ולא עזרו לנבחרות שלהם, אבל באיגוד מאמינים שקרינגטון, עם ההיכרות הקודמת של השחקנים, והחיבור לחלקם, יוכל לסייע באמת להצלחה.
גורמי המקצוע באיגוד סיפרו כי אחת הבעיות המרכזיות שיש לנבחרת היא בצבירת נקודות, דבר שקרינגטון אמור לעזור בו. החזון הוא שביורובאסקט הקרוב, ביחד עם דני אבדיה וים מדר, תוך כדי סימן השאלה סביב ההגעה של בן שרף שיילך לדראפט הקרוב, תוכל לקבל הנבחרת שלושה שחקנים שיוכלו לייצר הרבה נקודות, ואולי כך סוף סוף לשבור את המחסום ולעבור מפוטנציאל להצלחה.