השטח שלהם: סוד ניתוח הנתונים שמוביל את ליברפול לפסגת הפרמיירליג

פורום Opta הוא כנס אנליטיקס הספורט השנתי הראשון שנערך בבריטניה. הוא התקיים לראשונה ב-2014 והפך לאירוע משמעותי עבור אנשי כדורגל וספורט בבריטניה ובאירופה כולה. המטרה העיקרית של הכנס היתה לתת כמויות של דאטה לאנשים שיודעים מה עושים עם מספרים כדי שהתובנות שלהם יעזרו לשפר את קבלת ההחלטות בעולם הכדורגל.

אחד מאותם אנשים שקיבלו את הדאטה ובא להציג מה אפשר לעשות עם המספרים היה וויליאם ספירמן, פיזיקאי מאוניברסיטת הארוורד שעבד ב-CERN, המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים. ב-2017 הציג בפורום Opta את עבודתו "Physics-Based Modelling of Pass Probabilities in Soccer". כצפוי, הרצאה בשם כזה היתה משעממת וארוכה כאורך הגלות - אבל איאן גרהאם, ראש מחלקת האנליטיקה בליברפול לשעבר - נכח בה והתלהב.

ממה גרהאם התלהב? ספירמן הראה מודל לחישוב "שליטה במגרש" בסיוע דאטת מעקב (לרוב המועדונים יש נתונים מאיסוף 25 נקודות מידע בשנייה על תנועה של שחקן). ספירמן, בעצם, בדק כמה זמן לוקח לכל שחקן להגיע לכדור כשחקן הגנה וכמה זמן לוקח לו להשתלט על הכדור. ככה יצר כלי שמאפשר לבדוק עד כמה שחקן יכול להתמודד עם לחץ עליו וכמה הוא יכול להפעיל לחץ יעיל בעצמו. ספירמן במחקרו גם גילה שיש קורלציה מאוד ברורה בין מיקום סופי בטבלה ליעילות לחץ ויעילות התמודדות עם לחץ לאורך העונה.

גרהאם, שעד אותה הרצאה לא ידע בדיוק איך להשתמש בדאטת המעקב, העניק לספירמן עבודה במחלקה שלו. העבודה של ספירמן איפשרה לליברפול לכמת אילו שחקנים משתמשים בשטח בצורה היעילה ביותר וככה סייעה לליברפול לרכוש את השחקנים המתאימים ביותר לקבוצה - שחקנים שכיום מובילים את ליברפול לפסגת הפרמיירליג.

הרעיון המרכזי של "שליטה על המגרש" הוא שהשחקנים שמייצרים לעצמם שטחים הם השחקנים ההתקפיים הכי טובים בעוד שהשחקנים שסוגרים את השטחים הכי טוב ליריבים הם שחקני ההגנה הכי טובים. איך זה נראה על הדשא? תחשבו על חלוץ כל כך מהיר שמגיע לכל מסירה ארוכה מעבר לקו ההגנה האחרון ויש לו הרבה מאוד שטח פנוי לרוץ לשער. היעילות שלו היא לא רק המהירות אלא הזמן הקצר שלוקח לו להשתלט על הכדור ולהמשיך בדרכו ללא הפרעה אל השער. מזכיר לכם כמה שערים של מוחמד סלאח, נכון? הוא הובא לליברפול ככוכב רומא אבל כאחד שהיה "פלופ" בצ'לסי - כי לא ידעו להשתמש בו כמו שצריך.

הנתונים של ליברפול לא מתייחסים אך ורק למהירות ככלי ליצירת שטח. תחשבו על טרנט אלכסנדר ארנולד. הוא לא מהיר בצורה בלתי רגילה אבל תמיד נראה שיש לו המון זמן על הכדור כדי לקבל את ההחלטה הכי נכונה להתקפה - מסירה לשטח פנוי או כדרור קצר ויצירת בעיטה חופשית לשער.

טא"א מייצר שטח לעצמו וחבריו לקבוצה בצורה אחרת מסלאח. לא במהירות או האצה אלא בעצירה מהירה על המקום. שחקני ההגנה שרצים איתו ממשיכים לרוץ כשהוא עוצר במהירות וככה נוצר לו שטח שהוא יכול לעשות בו את הקסם שלו. אלו דברים שאנשי מקצוע יכולים לראות בעין בלתי מזוינת אבל הנתונים הראו את זה בברור - וגם הראו שסלאח וטא"א מתאימים זה לזה ומשלימים זה את זה - על אותו הקו.

בספרו של גרהאם, How to Win the Premier League, הוא כותב על הסטטיסטיקות שאיפשרו לליברפול "לפגוע בול" ברוב הרכישות שלה. גרהאם, ד"ר לפיזיקה תיאורטית מקיימברידג' וקבוצות החוקרים שלו - אסטרופיזיקאי, מתמטיקאי אלוף שחמט שעסק בחיפושי גז ונפט, וד"ר לפיזיקת חלקיקים מארווארד - יצרו מדדים שלקבוצות אחרות פשוט לא היו. למשל Goal Probability Added - "תוספת לסיכוי לשער". זה נתון שמכניס כל פעולה של כל שחקן על המגרש ומראה מה הסיכוי של הקבוצה לכבוש לפני שהפעולה הזו נעשתה ואיך הפעולה הזו שינתה את הסיכוי לכבוש.

גרהאם מתאר בספרו לא רק מדדים וכימות איכותי של כל פעולה אלא תפיסה הוליסטית של ממש למדידת מה הופך שחקן לשחקן מתאים יותר לליברפול מאשר שחקנים אחרים - אולי כאלו שהם מוכשרים ממנו. וזה הרבה-הרבה-הרבה יותר מסובך מאשר ללמוד ולהבין את המדדים הקיימים.

בספרו גרהאם נותן את הדוגמה על ליאם רידג'וול, שהיה בלם בווסט ברומיץ' ובירמינגהאם, ולפי נתונים כגון תאקלים, חטיפות, חסימות בעיטות, הרחקות, מספר שחקנים שעקפו אותו בכדרור וכו' - נחשב לבלם הטוב ביותר באירופה. ואולם הנתונים המתקדמים יותר לימדו שהקבוצות שלו ספגו הכי הרבה וגם הכי הרבה שערים צפויים (xG).

גרהאם וצוותו ניתחו את "פרדוקס רידג'וול" וגילו, בעזרת נתוני המעקב, שהבלם האנגלי - שבסך הכל עשה קריירה יפה - הקריס את מבנה ההגנות שלו כי היה "פעיל מדי". הוא עזב את המיקום שלו, לא שמר על מרחק מחברו להגנה וככה פתח פערים שאיפשרו ליריבים להגיע בקלות יתרה למצבים נוחים יותר. ואולם, הפעלתנות הזו שלו יצרה מצב בו הוביל בכל המדדים ההגנתיים.

בזכות ההבחנה הזו, אנשי ליברפול הבינו איך לזהות שחקני הגנה יעילים בצורה טובה יותר. בזכות ההבנה הזו רכשה את הבלמים שלה כיום - בלמים כגון וירג'יל ואן דייק ואיברהימה קונטה - שאינם "מצטיינים" במדדים כמו חטיפות או תאקלים אבל פשוט שומרים על מבנה ההגנה, לא מאפשרים לשחקני התקפה ליהנות משטח ומגלים משמעת. ליברפול העונה ספגה רק 6 שערים ב-11 משחקי פרמיירליג. גרהאם אף כינה את הניתוח ההוליסטי הזה לשחקני הגנה כבדיקת "אחריות הגנתית".

בליברפול גם השתמשו במדדים כדי למדוד איכות של כל פעולה של כל שחקן ביחס לליגה שהוא נמצא בה. הרי שחקני ההגנה בליגה ההולנדית לא באותה רמה של השחקנים בפרמיירליג ולכן צריך לנרמל ולייצר איזשהו סטנדרט לכל סטטיסטיקה. זה גם היה פרויקט משמעותי של גרהאם וצוות האנליסטים שלו, שאיפשר לרכוש שחקנים מתאימים לפרמיירליג מליגות קטנות יותר ובפחות כסף מאשר היו עולים לו היו משחקים בליגות בכירות יותר (לואיס דיאס, קודי גאקפו, קוסטאס צימיקאס ואחרים).

כשיש לך את יכולת הזיהוי והגילוי של כישרונות מיוחדים שלאחרים אין, אז אפשר לייצר יתרון גדול על הדשא - בזול. הנתונים והניתוח המתקדם של גרהאם וצוותו איפשרו לליברפול לבנות קבוצת על בעלויות קטנות יותר מווסטהאם. בחמש העונות האחרונות צ'לסי הוציאה 795.24 מיליון ליש"ט נטו (הוצאה מינוס הכנסה) על בניית הסגל שלה. מנצ'סטר יונייטד הוציאה 547.96 מיליון ליש"ט נטו, ארסנל 469.63 מיליון ליש"ט, טוטנהאם 458.78 מיליון ליש"ט, ניוקאסל 370.98 מיליון ליש"ט, ווסטהאם 276.6 מיליון ליש"ט וליברפול רק 253.1 מיליון ליש"ט. זו הדוגמה הכי בולטת לכך ש"מאניבול" זו שיטה שעובדת גם בכדורגל.

וצריך להגיד, שזו בדיוק היתה המטרה של הבעלים של ליברפול, חברת Fenway Sports Group, שהשתמשה בניתוח סטטיסטיקות מתקדמות כדי לזכות באליפות היסטורית עם בוסטון רד סוקס. עם כל הכבוד לגרהאם ולצוותו, הם לא היו מצליחים במשימה בלי הבעלות של ליברפול, שמטרתה תמיד היתה "להוציא את הערך הכספי המקסימלי" מהפעילות שלהם בספורט.

"היתה לנו את הפריווילגיה שאין להרבה אנליסטים במועדונים אחרים" אמר גרהאם לפודקאסט "The Price of Football". "הבוסים של ליברפול מאמינים גדולים באנליטיקס ובניתוח מתקדם כי הם הגיעו מהבייסבול האמריקאי. אז היינו יכולים להגיע לאנשי הכדורגל המיושנים יותר ולהגיד להם 'זה מה שהבוסים רוצים'. זה היה יתרון גדול שלנו על פני מועדונים אחרים".

מה שמרשים במיוחד הוא המבנה לקבלת החלטות שיצרו בליברפול. לא רק יורגן קלופ עזב את הקבוצה והוחלף על ידי ארנה סלוט, שנבחר בזכות הנתונים של מחלקת האנליטיקס של ליברפול, ועושה בינתיים עבודה כמעט מושלמת באנפילד. מייקל אדוארס, המנהל הספורטיבי עזב גם (אבל חזר כ"מנכ"ל הכדורגל של FSG") וריצ'רד יוז, מי שהיה המנהל הספורטיבי של בורנמות', החליף אותו כמנהל הספורטיבי - אחרי שהראה יכולות בניית קבוצה בסיוע אנליטיקס.

וגם גרהאם בעצמו עזב. מי שהחליף את גרהאם הוא אותו וויליאם ספירמן שגרהאם הביא לאנפילד אחרי אותה הרצאה משעממת בפורום Opta. מה שנקרא - משעמם, משעמם אבל לפנייך.