האנטישמיות המזוויעה והחולנית של המיעוט המוסלמי שחוו אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם בחמישי בלילה לא הגיעה משום מקום. בעוד שהרשויות בכל העולם התייחסו לכך שאוהדי כדורגל - נשים, ילדים ונערים גם - הותקפו על ידי איסלמיסטים - באופ"א לא התייחסו לאירועים באמסטרדם, כאילו הם לא קרו בגלל שמכבי תל אביב הגיעה לשחק באמסטרדם במפעל שלה.
זה אירוע שקרה זה קרה באותו שבוע בו אוהדי פריז סן ז'רמן העלו שלט ענק, על יציע שלם, במשחק ליגת האלופות עם קריאה ברורה לג'נוסייד לכל היהודים בישראל ואופ"א לא הענישה את הקבוצה בבעלות קטארית כי "השלט לא היה פוליטי" או שטות מטופשת כזו. ככה, בעצם, נרמלו קריאות לג'נוסייד נגד יהודים במפעל של אופ"א.
החודש, יש לומר, אופ"א השעתה את אוהדי ברצלונה ממשחק חוץ אחד בגלל שלט הומוריסטי בו כתוב Flick Heil - כי היה בסגנון "נאצי". האוהדים של בארסה שהושעו אינם נאצים, הם פשוט היו עם חוש הומור קצת שחור, קצת מעוות ושיבחו את מאמנם הגרמני עם שלט מטר על מטר שנראה קצת נאצי. זה היה חמור יותר, מבחינת אופ"א, מאשר שלט שמציג טרוריסט של החמאס שמייחל ל"שחרור פלסטין", שהיא - במקרה - כל מדינת ישראל.
כאן חייבים להזכיר את העובדה שאופ"א מקבלת סכומי עתק מקטאר - דרך אל ג'זירה, רשת התקשורת הקטארית, שחתמה על הסכמי זכויות שידור עם ארגון הכדורגל של אירופה ודרך קטאר איירווייז והסכמי החסות עימה. ולכן, ניתן לשער, אופ"א לא תפעל נגד קטאר סן ז'רמן. אה סליחה, פריז סן ז'רמן. כמו כן, יש להזכיר שלא היתה דקת דומייה לזכר אלפי הנרצחים היהודים בשבעה באוקטובר - טבח שהתבצע גם בגלל מימון החמאס על ידי קטאר. ישראל חלק מאופ"א מאז 1992. היא חברה בארגון - בניגוד לקטארים.
באקלים כזה, אנטישמיות רצחנית מוצגת כ"מחאה פוליטית". לינץ' ביהודים מוצג כ"תגובה לאגרסיביות הישראלית" או "פרובוקציה ישראלית" ועוד בולשיט כזה. אבל בשביל זה בדיוק הקטארים משלמים כל כך הרבה כסף לאופ"א וארגוני ספורט אחרים: שליטה בנרטיב. זו שליטה שלא רק מנרמלת לינץ' באוהדים ישראלים. זו שליטה שמטרתה לנרמל אסונות הרבה-הרבה-הרבה יותר גדולים.
במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פן סטייט שבארה"ב, הציבו מתנדבים צעירים ובריאים בחדר בו העלו את הטמפרטורה ולחות. החוקרים בדקו מה "המגבלה העליונה הסביבתית" לשילוב של חום ולחות וגילו שבמצב של 31 מעלות ו-100%, הגוף האנושי לא מצליח להתאים את עצמו לסביבה וטמפרטורת הגוף, ממוצע של 37 מעלות, לא מצליחה להישמר. החוקרים גילו גם שבמצב כזה המתנדבים הנחקרים התקשו לבצע בחדר פעולות פשוטות - כגון בישול או הליכה.
מספר הפעמים שבכדור הארץ היה שילוב של 31 מעלות ו-100% גדל בעשרות אחוזים - וקרה בעיקר במדינות כגון סעודיה, פקיסטן והודו - ורק לכמה שעות בכל פעם. ואולם, גלי החום עם אחוזי לחות גבוהים הופכים להרבה יותר תכופים והרבה יותר מסוכנים. הם הוכפלו ברחבי העולם בין השנים 1979 ל-2017.
הגוף האנושי מתמודד עם החום במספרים דרכים - זיעה, למשל. החום יוצא מהגוף דרך התאדות הזיעה ולכן, אם הסביבה לחה ולא מאפשרת את התאדות הזיעה, טמפרטורת הגוף עולה לרמות מסוכנת. אם הטמפרטורה מגיעה ל-40 מעלות, אז השכיחות של פרכוסים, איבוד הכרה ואפילו כשל מערכות - עולה. אם הטמפרטורה של הגוף עולה ל-44 מעלות, אז מתים תוך שש שעות.
לפי סקר שנערך לאחרונה בקרב מדעני אקלים, רובם משוכנעים שהטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ תעלה ב-2.5 מעלות עד סוף המאה. זה אומר שמיליוני בני אדם יהיו חשופים למזג אוויר בלתי אפשרי למחייה. לאחרונה 1,300 איש בסעודיה נהרגו בעלייה לרגל למכה שנערכה השנה. רבים מהם נהרגו מהחום.
מיותר לציין שהאנשים בסכנת המוות מחום ולחות הם אלו שעובדים בחוץ - בבנייה או חקלאות, חיילים וככל שהטמפרטורות עולות ברחבי העולם, גם ספורטאים. זה רק הגיוני שעולם הספורט יעבוד עם הרשויות כדי להעלות מודעות להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים. כי אם לא, הוא יגמר. אבל נראה שהדברים האחרונים שמטרידים את עולם הספורט, ככה נראה, זה ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים.
למה? אולי בגלל שלפי בדיקה של ארגון New Weather Institute, חברות דלקים-מאובנים השקיעו 5.6 מיליארד דולר בחסויות ספורט. שוב, 5.6 מיליארד דולר בחסויות ספורט. הכסף מוזרם בעיקר לעולם הספורט המוטורי, כדורגל, גולף ואפילו ספורט חורף במטרה "לקנות רישיון חברתי לפעול" או במילים אחרות "גרין ספורטס וושינג". הכסף שב-NWI ספרו לא כולל את ההשקעות המאסיביות של נסיכויות הנפט ברכישות נכסי ספורט - מקבוצות כדורגל, דרך טורנירים של גולף ותחרויות UFC ואגרוף ועד הבאת מונדיאלים ואליפויות עולם אליהן.
לפי NWI יש יותר מ-200 הסכמי חסות בין תעשיית הנפט לתעשיית הספורט וכוכבי ספורט כגון כריסטיאנו רונאלדו, ליאו מסי, טייסון פיורי, אנתוני ג'ושוע גם כן חתומים על הסכמי חסות עם נסיכויות הנפט. תעשיית הנפט - המערבית ובעיקר הערבית - פועלת במרץ כדי לנקות את תדמיתה. התעשייה אחראית על כ-70% מפליטות הפחמן בעולם ולא עוצרת - מתוך בצע כסף - למרות שהיא מביאה חורבן על האנושות. הכל בשם "הצמיחה".
ספורטס-וושינג, ניקוי התדמית דרך הספורט, זה אלמנט חשוב בתוכנית השטנית שלהם. או כפי שמוחמד בין סלמאן, יורש העצר וראש ממשלת ערב הסעודית, הבהיר בראיון ב-2023. "אם ספורט-וושינג יגדיל את התמ"ג שלי ב-1%, אז אנחנו נמשיך עם ספורט-וושינג".
חברת הנפט הלאומית של סעודיה, Aramco, היא המשקיעה הגדולה ביותר בחסויות ספורט - 1.3 מיליארד דולר ב-10 הסכמים. ושוב, הסכומים לא כוללים הסכם מסתורי ל"פיתוח הכדורגל" בין "משקיעים סעודים" לפיפ"א בשווי 25 מיליארד דולר ל-12 שנה (הסכם שבעצם איפשר לסעודיה להשתלט על פיפ"א של ג'יאני אינפנטינו, שהעניקה לסעודיה את המונדיאל ב-2034).
אבל הכסף המלוכלך הוא בהחלט לא רק ערבי. חברת הפטרוכימיקלים, INEOS, מעניקה חסויות בשווי 777 מיליון דולר לספורט. הבעלים של INEOS, ג'ים ראדקליף, הוא גם הבעלים של מנצ'סטר יונייטד. חברת Shell ההולנדית מעניקה לספורט כ-470 מיליון דולר בחסויות וחברת TotalEnergies הצרפתית משקיעה 340 מיליון דולר בהסכמי חסות בספורט - כולל אליפות אפריקה בכדורגל.
לפי הדו"ח: "חברות הדלק מאובנים מעוניינות שהמוצר שלהן יהיה מזוהה עם ספורט והתרומות החברתיות והבריאותיות שלו כדי להשכיח את העובדה שהוא הורג יותר מ-5 מיליון איש בשנה. מאותן סיבות בדיוק חברות הטבקו השקיעו כמויות אדירות בחסויות ספורט - עד שזה נאסר. חסויות מנרמלות את הפעילות של חברות הנפט בעיני מיליארדי אוהדי ספורט".
קשה להגיד שב-NWI מגזימים. אוהד של קבוצה שמקבלת חסות מחברת נפט לא יריח את הכסף שקונה לקבוצתו כוכבים ומתקנים. יש לחברות הנפט יותר מ-59 הסכמי חסות עם קבוצות כדורגל וארגוני כדורגל בשווי של יותר מ-1 מיליארד דולר. הספורט המוטורי מקבל 2.2 מיליארד דולר מחסויות מחברות נפט.
והסכמי חסות, כאמור, הם אפילו לא הכסף הגדול שתעשיית הנפט ונסיכויות הנפט, משקיעות בספורט - שכאמור, בעשור וחצי האחרונים, קנו קבוצות כדורגל וארגוני כדורגל ברחבי העולם. ב-NWI, למשל, לא החשיבו את ההסכמים הגדולים של קטאר איירוויז עם טורנירים כגון המונדיאל וליגת האלופות או ההשקעות הענקיות של קרן ההשקעות של סעודיה (PIF) בספורט (בין השאר, השקיעו יותר מ-2 מיליארד דולר בגולף). כמו כן, ב-NWI לא החשיבו את "אמירייטס איירליינס", חברת התעופה של דובאי שמעניקה חסות לחלק מהקבוצות הגדולות בעולם - ריאל מדריד, ארסנל, מילאן, ליון, בנפיקה ועוד. אמירייטס יעניקו חסות גם לטורניר הגביע של ה-NBA, מרוצי אופניים, מרוצי סוסים ועוד שלל פעילויות בחוץ שיוכחדו עד סוף המאה בגלל מצב מזג האוויר. בקיצור, כסף הנפט הוא גלגל שיניים משמעותי בכלכלת הספורט.
העניין הוא שהספורט, ובמיוחד הכדורגל, לא צריכים את כל הכסף הזה מנסיכויות נפט וחברות נפט. לכדורגל האירופאי אף פעם לא היתה בעיה לייצר כסף. מה שכן, לכדורגל תמיד היתה בעיה עם הוצאות. קחו לדוגמה את הפרמיירליג. מאז הקמתה ב-1992, הכנסות הקבוצה עלו ב-2,800% - פי 20 יותר מאשר השוק הבריטי. ואולם, הוצאות השכר עלו ב-3,800% מאז - כאשר העליות הגדולות ביותר התחילו כאשר נכנסו "המשקיעים האסטרטגיים", אוליגרכים ונסיכויות נפט, שנכנסו למשק הזה מתוך מיליון אינטרסים שאינם קשורים בכלל לכדורגל.
ומה שקרה מאז, ההכנסות הטבעיות הענקיות של הכדורגל האנגלי פשוט לא הספיקו לקבוצות המכניסות ביותר כדי להתמודד מול הקבוצות שעבורן הוצאה של 1 מיליארד ליש"ט היא אפילו לא מכה בכנף לבעלים שלהן. בכדורגל כולו הסיפור דומה לסיפור האנגלי. לפי דלויט, ההכנסות של הכדורגל האירופאי, בשנה האחרונה עמדו על 39.1 מיליארד יורו. עלייה מ-28.9 מיליארד יורו מלפני חמש שנים. מדובר על הכנסות טבעיות בלבד - בעיקר מאוהדים, זכויות שידור ופרסום - לא מבעלי קבוצות.
אופ"א והליגות השונות ניסו למתן את ההוצאות עם רגולציה לא טובה שמתבססת על הגבלת ההוצאות לגודל ההכנסות פר קבוצה ("פייר פליי פיננסי") אבל זה רק הוביל לרדיפה אחרי הכנסות מכל מיני תעשיות מזהמות שמחפשות למרק את תדמיתן וגם לרמאויות ונוכלויות של אנשים שעשירים יותר מאלוהים.
במנצ'סטר סיטי ופריז סן ז'רמן הפעילו את כל התעשיות באמירויות ובקטאר כדי "להגדיל" את ההכנסות הטבעיות עם הסכמי חסויות מנופחים עם חברות וארגונים מהאמירויות וקטאר. אותן קבוצות גם בנו "מערך כדורגל גלובלי", שמאפשר לשלם לאנשיהן מחוץ לגבולות הרגולציה של אופ"א והליגה המקומית. וכשקבוצות האוליגרכים והשייחים נכנסו לצרות משפטיות, הן הצליחו לשכור את עורכי הדין הטובים בעולם כדי לנהל מלחמת התשה משפטית נגד גופי הכדורגל, שברובם שולטים עסקנים בינוניים.
הדרכים של הכדורגל והספורט להתמודד עם הניצול שלהם על ידי מבעירי העולם, משמידי הדמוקרטיה וממני הטרור היא מחאה של הספורטאים שיציגו את "המשקיעים" באור רע - ע"ע מחאת הכדורגלניות כנגד ההסכם של פיפ"א עם חברת הנפט הממשלתית של סעודיה לאור הפרת זכויות האישה הבלתי פוסקת של הנסיכות.
במקביל, ארגוני הספורט הגדולים צריכים לאמץ רגולציות ברורות ומוכחות לצמצום הפערים והגדלת הרווחים: תקרות שכר, מיסי יוקרה והגבלת סגלים. אבל חשוב מהכל זה להפנים את ההבנה שעולם הספורט לא צריך את הכסף של חברות הנפט. עולם הכדורגל, בטח באירופה, לא צריך את החיבוק המוזהב של הקטארים או נסיכויות הנפט.
וזה אולי נראה ששני הנושאים לא קשורים אבל המאבק באנטישמיות ובהתחממות הגלובלית הוא בעצם אותו מאבק. ואחת מהזירות המרכזיות בו הוא הספורט.