"פעם בחיים", זעקה הכותרת הראשית בוואלה ספורט לפני 17 שנים, ב-20 בנובמבר 2007. הפועל ירושלים מחצה באחד המשחקים הגדולים בתולדותיה את אוניקס קאזאן העשירה והנוצצת 68:107, והמאמן דן שמיר הודה: "אין הרבה ערבים כאלה, שבהם מנצחים קבוצות כאלה בהפרש כזה. היה חשוב לנו להשאיר בצד את כל מה שקרה השבוע".
ג'יימי ארנולד להט עם 28 נקודות. לטימי באוורס היו 24 משלו. שרון ששון ירה חמש שלשות ללא החטאה. ועל הספסל נשאר גארד אמריקאי שהקהל ממש רצה לראות בפעם הראשונה, אנתוני רוברסון. כמו ספידי סמית', רק הפוך.
ובכן, מתברר שלא פעם בחיים. 17 שנים חלפו כאמור, ואתמול (רביעי) בסמוקוב רשמו האדומים את הניצחון הגבוה ביותר שלהם ביורוקאפ מאז הערב הקסום ההוא במלחה. הם הביסו את ונציה 66:94, כששמיר כבר לא עומד על הקווים אלא יושב בצד על תקן המנהל המקצועי - והמאמן הוא יונתן אלון, שבהצגה מול קאזאן היה סקאוט צעיר בן 26 ויום.
- נועם דוברת: שיאי עונה בנקודות (17), בריבאונדים (5), באסיסטים (4) ובמדד (12).
- ג'רמי מורגן: שיאי עונה בנקודת (14), בריבאונדים (7), באסיסטים (4), בחטיפות (4), בסחיטת עבירות (6) ובמדד (27).
- אור קורנליוס: שיאי עונה בנקודות (14), בריבאונדים (4), בחטיפות (2), בסחיטת עבירות (5) ובמדד (17).
- דרק אוגביידה: שיאי עונה - כולל ימיו בצדביטה - בנקודות (9), בריבאונדים (8), בסחיטת עברירות (6) ובמדד (19).
- גבי צ'אצ'אשוילי: שיאי עונה בריבאונדים (6) ובמדד (8).
לירושלים היו אתמול (רביעי) כל הסיבות שבעולם להתפרק. את העובדה שמשחק הבית נערך באולם הקטן והנטוש בבולגריה אין טעם להזכיר, כי היא הפכה כבר למובנית מאליה (אם כי יש לציין שברגע זה הזכרנו אותה). בלי אוסטין וויילי, ג'סטין סמית' ונמרוד לוי, ללא ג'ארד הארפר, ואפילו בלעדי ספידי סמית' - היא התייצבה, ושכחה להפסיד. או לפחות להתקשות.
בדקה החמישית "ברחו" האיטלקים ליתרון השיא שלהם במשחק, 10:13. זה גם היה היתרון האחרון. מחזיקת הגביע הישראלית טסה ל-0:11, ובזה סגרה את האירוע. במשך 27 דקות היא צעדה בפלוס דו-ספרתי, הפער הגיע עד 31 נקודות והמפגש החד-צדדי הסתיים ב-66:94 קל, ברור ובעיקר מרשים.
בהיעדרם של ס' סמית' והארפר, דוברת השתלט על עמדת הרכז והשלים באופן רשמי את הקאמבק האישי והפרטי שלו; קורנליוס, שלא ממש מצא את עצמו מתחילת העונה, הגדיר גבולות גזרה חדשים ולא רק בצד ההגנתי; אוגביידה, מר ארבע נקודות למשחק בצדביטה לובליאנה, רשם בכורה מצוינת ומעודדת; ומורגן, מר "תחליפו אותו כבר", מגיע במוד הנכון למפגש בשבוע הבא עם בורק, שבמדיה הופיע אשתקד בגמר היורוקאפ.
ולצד אינספור השיאים העונתיים שהוצגו לעיל (20, ספרנו) על ידי שחקני ירושלים, היו שניים שעבורם זו לא הייתה הופעה אישית יוצאת דופן. עבור יובל זוסמן, 12 נקודות, שלושה ריבאונדים ושני אסיסטים הם לגמרי מספרים שבשגרה - אבל ממש לגמרי, כי הוא עומד על ממוצעים של 11.7, 3.3 ו-1.4; ועבור כריס ג'ונסון, שבשבוע שעבר הפך לסנטר המוביל בקבוצה ככל שזה יישמע מוזר, זה אפילו היה משחק מפוהק וחלש מהרגיל. הפעם, קבוצתו לא הייתה זקוקה ליותר מזה.
דווקא בהרכב החסר, ירושלים המציאה את עצמה מחדש, רצה ושטפה, וניסתה ככל האפשר להימנע מחפירות ומהתקפות עומדות. בכל אחד מהמשחקים מול ונציה וצדביטה היא איבדה 15 כדורים, אבל הכל קרה מהר, דינמי ובעיקר בקצב ריצה, והיא טסה לשני משחקים רצופים עם יותר מ-90 נקודות.
אי אפשר בלי דיסקליימרים. גם לנבן ספאחיה היו את החסרונות שלו - והוא הופיע ללא הסנטר המפלצתי פיונדו קאבנגלה והגארדים הכוכבים מהפועל תל אביב, טיילר אניס ואקס מנפורד; ובשבוע הבא תגיע סגנית המחזיקה בורק לסמוקוב, לקרב ישיר על הכרטיס הישיר לרבע הגמר, כשלשתי האדומות/לבנות מישראל ומצרפת מאזן זהה של 2:5. לאורך זמן, ובלי שני שחקני מפתח מובילים שיגיעו במקומם של ס' סמית' וג' סמית', ירושלים תזדקק להרבה יותר מקאזאן כדי להישאר בצמרת. בינתיים, מותר לה ליהנות מהרגע.
אז הנה, לשימוש עתידי, איפשהו ב-2042, הדברים שאמר המאמן אלון בסיום: "לא ציפיתי לדבר כזה, אבל אני מכיר את החבר'ה שלנו. אני יודע מה הם שווים, ומה הם יכולים להוציא מעצמם ושיש בהם הרבה יותר ממה שאנחנו מראים. בזמנים כאלה צריך להתעלות, וכל הכבוד לשחקנים האלה. שמעתי אותם מדברים ביניהם, דוחפים אחד את השני. ביקשתי מהם: תוודאו שזה שיושב לידכם בחדר ההלבשה מוציא מעצמו את המקסימום. הדרך שבה הם עשו את זה נתנה לי הרבה ביטחון, וגם להם".