בתקופה שבה ישראל שרויה במלחמה מתמשכת, כאשר חיילים ואזרחים מתמודדים עם מציאות בלתי אפשרית, בוחרים לקצץ בתקציבי הספורט. מדובר בקיצוץ של בין 400 ל-500 מיליון שקל, שעלול להשפיע על מאות אלפי אזרחים בישראל - אז למה דווקא עכשיו הכסף נלקח מהפעילויות היחידות שמאפשרות לרבים מאיתנו להרים את הראש, להרגיש קצת חיים ולחוות תחושת שייכות ונחמה.
אנחנו כבר יודעים שספורט הוא הרבה מעבר לפעילות פיזית. בעידן של הסתגרות וחרדות, הספורט פותח מרחב של תקווה, של חיבור חברתי, של רגעים שבהם אפשר לנשום קצת חופש. מחקרים מראים כי השתתפות בפעילות ספורטיבית בקהילה משפרת את מצב הרוח, מעודדת חיבור חברתי ומחזקת את המורל הלאומי. כך, למשל, נמצא במחקר שנערך באוסטרליה, שבו השתתפות בספורט הקבוצתי תרמה לשיפור תחושת השייכות וליכולת להתמודד עם מצבי לחץ יומיומיים. אותם אנשים שזכו להשתתף בפעילות הספורטיבית, לא רק שגילו יכולת מוגברת לשאת קשיים, אלא חשו גם קשר הדוק יותר לקהילה שסביבם.
השפעת הספורט על החוסן הלאומי אינה דבר חדש, ויש לכך עדויות מהיסטוריה של עמים שהתמודדו עם תקופות קשות. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, באירופה, אירועי הספורט שיקמו את החברה, יצרו גשרים בין קבוצות ומדינות שונות והעלו את המורל הלאומי. דווקא באותן תקופות בהן המציאות הייתה קשה והיו דרושים משאבים עצומים לשיקום פיזי וכלכלי, הבינו כי תמיכה בפעילות ספורטיבית חיונית לבניית חברה חזקה ומאוחדת. הניסיון ההיסטורי הזה צריך לשמש לנו תמרור אזהרה: לוותר על הספורט כעת הוא לוותר על אחד הכלים החזקים ביותר לשיקום החברה בתוך ולאחר המלחמה.
חבר טוב ומאמן בחלוץ שחזר מהמילואים המחיש לי את זה בצורה כואבת. הוא סיפר לי על אחד מחייליו שהיה מותש ומרוקן מכל הלחצים שסביבו. חבריו לפלוגה הציעו לו להצטרף למשחק כדורגל קצר, הוא כמעט סירב, אך הצטרף לבסוף בהיסוס. אחרי המשחק הוא בא עם דמעות בעיניים, ואמר: "זה היה הרגע הראשון בשבועות האחרונים שבו הרגשתי קצת חיות." זה הכוח האמיתי של הספורט - להרגיע, לחבר ולהחזיר רגעים של שמחה פשוטה בתוך הסערה.
החלטת הממשלה לקצץ בתקציב הספורט חותכת את אחד הכלים המרכזיים שנותרים לנו כדי להתמודד עם המציאות הקשה. האם המדינה יכולה באמת להרשות לעצמה לוותר על תחושת הביחד, לוותר על צינור מרכזי של מקור לתקווה? על אמצעי שיכול לשקם את החברה ולחזק את החוסן הלאומי? הספורט הוא לא רק מנגנון פיזי, הוא חוסן נפשי, הוא מפגש עם עצמנו, הוא תחושת יחד שמזכירה לנו שאנחנו לא לבד. כל פגיעה בתקציב הזה מרחיקה את היכולת שלנו לבנות חוסן אמיתי ולהתמודד עם מה שהעתיד יביא.
כעת, יותר מתמיד, יש לקרוא לחשיבה מחודשת ולהחזרת התקציב לפעילות הספורט.
עומר ליבנת הינו מייסד והמוביל של ארגון ספורט חברתי "החלוץ" לילדים ונוער מבית תנועת דרור ישראל, שפועלים מעל 14 שנה לשינוי שדה הספורט בישראל.