הספר "מאה שנים של אתלטיקה (ארץ) ישראלית", הוא פרי עבודתם, לאורך יובל שנים ובמתכונות שונות, של פרופ' אורי גולדבורט ודוד אייגר. הוא מונה 406 עמודים בפורמט 28X22 ס"מ ובכריכה קשה, וראה אור בהוצאת המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.
עיקר הספר הוא סקירה כרונולוגית, הנפתחת בהיכרות עם הצעדים הראשונים באתלטיקה בשנות ה-20 של המאה ה-20 והקמת מוסדות הספורט, וממשיכה בעליות ומורדות, הישגים ואכזבות אשר ליוו את העשורים הבאים, עד שנות ה-20 של המאה ה-21. נספחים מפורטים כוללים את כל ההופעות של אתלטי ישראל במפעלים עולמיים ויבשתיים, ההתמודדויות בזירה הבין-ארצית ובגביע/אליפות אירופה לאומות, סיכומי הליגות האגודתיות, מצעד האלופים הלאומיים, השוואת תוצאות בחתך עשורים, מפתח שמות ורשימת מקורות.
1. המכבייה הראשונה (תל־אביב, מרס 1932) והשנייה (תל־אביב, אפריל 1935) - האירועים ששינו כליל את פני הספורט בארץ ישראל, ושימשו מנוף לעלייתה של גלריה של דמויות אשר יהוו אבן פינה לפעילות האתלטית במדינה בעתיד, דוגמת ולטר פרנקל, תיאו לוי, פרידה ברזון, סוניה לוין וטוביה מיורצ'יק. היו אלה התחרויות הבינלאומיות הראשונות בארץ, שנערכו במתכונת אולימפית וריתקו אליהן קהל של אלפים, ועם משתתפיהן נמנתה גם ליליאן קופלנד, האלופה האולימפית בזריקת דיסקוס.
2. האולימפיאדה ה־15 בהלסינקי, יולי 1952 - ההופעה הראשונה של ספורטאי ישראל בבימה האולימפית, לאחר שנדחתה ההזמנה להשתתף באולימפיאדה בברלין 1936 ונהלים מנעו את השתתפותנו בלונדון 1948. מבין שבעה האתלטים במשלחת, היחיד שהתעלה היה דוד טבק, שניצח במקצים המוקדמים בריצת מטר 100 ובריצת 200 מטר, ובמרחק השני הציב שיא לאומי שיעמוד במשך 26 שנים.
3. משחקי אסיה - מנילה, מאי 1954 - אהובה קריביצקי-קראוז, האתלטית היחידה במשלחת ישראל המצומצמת שהשתתפה לראשונה במשחקי אסיה, הייתה הספורטאית הראשונה שהודות לזכייתה הושמע לראשונה ההמנון הישראלי במעמד של משחקים יבשתיים. זאת, לאחר שהציבה שיא לאומי ואסייתי בקפיצה לגובה, 1.553 מטר, בסגנון המספרת המיושן שלה.
4. כינוסי הפועל השביעי (ת"א, מאי 1961), השמיני (ר"ג, מאי 1966) והתשיעי (ר"ג, מאי 1971)
אירועי האתלטיקה האיכותיים ביותר שנערכו אי פעם בארץ, בהשתתפות אלופים אולימפיים ושיאני עולם מהוללים מחמש יבשות, דוגמת דון בראג ומרי ביגנול בשנת 1961, יולנדה בלאש וג'ון תומאס בשנת 1966, וקיפצ'וגה קיינו, מירוץ ייפטר וג'ון אקי-בואה בשנת 1971. לצד שלל השיאים הבינלאומיים, נהנו אלפי הצופים גם משיאים לאומיים רבים של מיטב האתלטים בישראל של אותה תקופה.
5. משחקי אסיה ה־6 (בנגקוק, דצמבר 1970) וה־7 (טהרן, ספטמבר 1974) - אתלטיות ישראל ביססו את הדומיננטיות שלהן בזירה האסייתית, עם "דאבל" של חנה שזיפי (800 ו־1500 מ') ושתי מדליות זהב של אסתר שחמורוב (משוכות וקרב חמש) בשנת 1970, ועוד שלושה תארים של אסתר שחמורוב (100 מ', 200 מ' ומשוכות) ואחד של אורית אברמוביץ (גובה) בשנת 1974, שהשלימו 11 תארים ישראליים בתולדות המפעל.
6. האולימפיאדה ה־21 - מונטריאול, יולי 1976 -ארבע שנים לאחר שטבח י"א ספורטאי הנבחרת הישראלית באולימפיאדת מינכן סיכל הופעה אפשרית של אסתר רוט-שחמורוב בגמר אולימפי ב-100 משוכות, היא רשמה גמר היסטורי לאתלטיקה הישראלית וסיימה לאחר חמש יריבות ממזרח אירופה, ותוך שיפור לשיאה הלאומי.
7. מרתון הכנרת הראשון - עין־גב, דצמבר 1977 - על אף שעד שנת 1977 נערכו בארץ פחות מ־20 ריצות מרתון בהשתתפות דלה, בשנה זו התייצבו בכפר נחום 99 רצים משבע מדינות למרתון בינלאומי שנתי סביב הכנרת. המנצח ירד מ־2:20 שעות וזהבה שמואלי ומזל שלום היו לרצות המרתון הישראליות הראשונות. במרוצת 45 המהדורות של המרוץ, שהפך למרתון טבריה, יצא שמו לתהילה בעולם (2:07:30 שעות למנצח בשנת 2012), אך החילופים התדירים בעירייה, מגפת קורונה ומלחמת חרבות ברזל הובילו לדעיכה, עד לאי־קיומו בשנת 2023.
8. אליפות העולם השביעית באתלטיקה - סביליה, אוגוסט 1999 - ההופעה הפורייה ביותר אי פעם של אתלטים ישראלים במפעל עולמי, שכללה מדליית ארד של אלכס אברבוך במוט (לצד מקום תשיעי של דני קרסנוב) ושיאים לאומיים בכל המאוצים לגברים, בידי אלכס פרחומובסקי ב־100 מ', טומי כפרי ב־200 מ' ושניהם עם גדעון יבלונקה ורפי יער בשליחים - שיא מדהים שעודנו בתוקף.
9. האולימפיאדה ה־27 - סידני, ספטמבר 2000 - המשלחת בת תשעה האתלטים לא עמדה בציפיות שהתעוררו באליפות העולם שנה קודם לכן, אך הניבה את ההישג הטוב ביותר של אתלט ישראלי בבימה האולימפית - מקום חמישי של קונסטנטין מטוסביץ בקפיצה לגובה, עם 2.32 מטר - שווה לזוכים במדליות הכסף והארד.
10. אליפות אירופה ה־18 (מינכן, אוגוסט 2002) וה־19 (ייטבורג, אוגוסט 2006) - על אדמת גרמניה וסמוך לאתר שבו נלקחו כבני ערובה י"א חללי אולימפיאדת מינכן 1972, נחל אלכס אברבוך ניצחון היסטורי עם 5.85 מטר במוט. בחלוף ארבע שנים הוא הצליח לשמור על תוארו, כקופץ הרביעי בלבד שעשה זאת בתולדות המפעל הוותיק.
11. אליפות העולם ה־15 באתלטיקה - בייג'ין, אוגוסט 2015 - האנה קניאזבה-מיננקו הייתה למדליסטית הישראלית הראשונה אי פעם באליפות עולם, כאשר ניתור לגובה של 14.78 מטר - שיא לאומי נפלא, הקנה לה את הסגנות במשולשת.
12. אליפות אירופה ה־24 (ברלין, אוגוסט 2018) וה־25 (מינכן, אוגוסט 2022) - לונה צ'מטאי-סלפטר הייתה בשנת 2018 לאלופת אירופה הישראלית הראשונה אי פעם, כשניצחה בנקל בריצת 10000 מ'. התעלות נוספת באותו מעמד הייתה של אדווה כהן, שסיימה חמישית בגמר בריצת 3000 מטר מכשולים, תוך שני שיפורים דרסטיים לשיאה הלאומי. האליפות ה־25 של היבשת הייתה המוצלחת ביותר בתולדות האתלטיקה הישראלית, כאשר נבחרת המרתוניסטים זכתה בכתר הקבוצתי, בראשות מארו טפרי וגשאו איילה, שקצרו מדליות כסף וארד אישיות, בהתאמה, וגם האנה מיננקו (משולשת) ולונה סלפטר (10000 מ') הוסיפו מדליות ארד למאזניהן העשירים.
13. אליפות העולם ה־19 באתלטיקה - בודפשט, אוגוסט 2023 - ריצת מרתון מזהירה של מארו טפרי ביום נעילת האליפות הקנתה לו מדליית כסף סנסציונית - השלישית אי פעם של ישראל במפעל זה, אחרי אלכס אברבוך בשנת2001 והאנה מיננקו בשנת 2015.
דוד אייגר ופרופ' אורי גולדבורט, מחברי הספר "מאה שנים של אתלטיקה (ארץ) ישראלית" בהוצאת המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט