13 שחקנים שותפו עד היום בשלושת משחקיה הרשמיים של הפועל תל אביב. שמונה שחקנים זרים וחמישה שחקנים ישראלים. שניים מהם לא דרכו על הפרקט באירופה בכלל - בריאן אנגולה ועוז בלייזר. אחד שיחק רק משחק אחד באירופה, בר טימור. ועדיין, אחרי שלושה משחקים, נועם יעקב, מי שסומן כשחקן הישראלי הבכיר ביותר שהצטרף לאדומים הקיץ, שיחק רק פחות דקות מטימור ואנגולה, ששניהם מאוד קרובים אליו בדקות המשחק.
אין ספק שאל המשחק הערב (שלישי, 21:00) נגד בשיקטש מגיע יעקב עם זכוכית מגדלת על דקות המשחק שלו וכיצד ינהג איתו מאמן הקבוצה סטפנוס דדאס. הוא שותף ל-3 דקות בלבד במשחק הראשון בבדאלונה, ולא דרך על הפרקט נגד וולבס, מעשים שגרמו לרינונים מצד מקבלי ההחלטות, וחוסר שביעות רצון כללי. האם קיים סיכוי ריאלי לשינוי כיוון בכל הנוגע למעמד של יעקב אצל האדומים או שהסיטואציה פשוט רעה עבורו?
יעקב בן ה-21 הגיע הקיץ להפועל תל אביב במעמד רומנטי במיוחד. שחקן, שקיבל הזדמנות ראשונה ביורוליג בוילרבאן, חוזר לקבוצה אותה אוהד. החיבור היה אמור להיות מושלם, שכן הפועל חיפשה להתחזק בשחקנים הישראלים הטובים ביותר בשוק, ויעקב, שהראה יכולת די טובה בהזדמנות שלו בהפועל ירושלים, בליגה הצרפתית וגם בנבחרת ישראל, נחשב לכזה. אלא שמהר מאוד הדברים השתנו, ולא לטובה.
עופר ינאי, שחתום על לא מעט מהמהלכים של הבאת שחקנים הקיץ להפועל, היה גם מהתומכים הגדולים בהבאתו של יעקב. בזמן הגעתו למועדון מצבת הגארדים כללה את ג'ו רגלנד, מרכוס פוסטר, שהוא לא בדיוק רכז, ובר טימור שבשלב מסוים אפילו התנדנד. גיא פלטין לא היה אמור להיחשב כרכז, והיה נראה שמעמדו של יעקב יהיה לא רע, גם אם יעלה מהספסל. אלא שאז הגיע פטריק בוורלי, שנכון לעכשיו שותה יותר מ-30 דקות לערב בעמדות הגארד ביורוקאפ, ושינה את התמונה.
לפתע, יעקב נדחק לרכז השלישי של הקבוצה, גם אם בוורלי הוא לא רכז קלאסי. וגם כשהוא לא בסגל, כמו שהיה בגביע ווינר, הלחץ על הרכז הישראלי הצעיר רק גובר, כי הוא צריך להוכיח את עצמו ומהר. התוצאה הייתה משחק מבולבל וחלש נגד מכבי רמת גן בגביע ווינר ושלוש דקות שבהן זרק 3 פעמים לסל נגד בדאלונה. "היה אפשר לראות באופן ברור שנועם עולה עם קוף על הכתפיים שהוא צריך לייצר ומהר", הודו בהפועל אחרי החזרה מספרד.
מבט אובייקטיבי נכון לעכשיו על הסגל של הפועל תל אביב מלמד כי כניסה של יעקב לרוטציה, תשנה אותה כך שאולי יווצרו בעיות אחרות. הצפי הוא שלפחות ברמת היורוקאפ בוורלי ורגלנד ישחקו את ממוצע הדקות שהם משחקים כיום, 25-30 דקות לערב, מה שמותיר בין 20 ל-30 דקות לשחקנים אחרים. טימור שווה אצל דדאס במינימום 15 דקות לערב, וכעת עולה השאלה על מה יוותר המאמן היווני - דקות משחק של גארד זר כמו פוסטר, אנגולה או שחקן אחר שיגיע, או על מעמדו של יעקב, שכאמור יש בין מקבלי ההחלטות שרוצים בטובתו.
בהפועל סיפרו כי אם יעקב היה יודע שזה יהיה הסגל בעת חתימתו במועדון, ייתכן מאוד שהיה בוחר לוותר על הרומנטיקה. הרי כעת, מעמדו והמקום שלו והאפשרות שלו לשחק פחותים ממה שזכה גיל בני בשנים שלו במדים האדומים. ולסיטואציה כזו, שחקן ששואף להיות בטופ של הכדורסל הישראלי, לא היה חולם להיכנס.
"הסיטואציה היא לא נוחה לאף אחד", הודה בתחילת השבוע אחד מאנשי הקבוצה מבלגרד, "מצד אחד יש שחקן שמצפה לשחק לא מעט, בטוח לא להתייבש על הספסל. מצד שני, יש מאמן שמנסה לחבר את הקבוצה ולמצוא את ההרכבים שעובדים לו. זאת סיטואציה של קבוצה גדולה, ולא תמיד כולם מרוצים בה. חבל שהדיבורים האלה מתחילים מוקדם מאוד בעונה, ונקווה שכשנחזור לליגה בשבוע הבא, יותר שחקנים יקבלו דקות והסיטואציה תשתנה".
אם או בלי קשר לדקות משחק שיקבל או לא יקבל כבר הערב נגד בשיקטש, התקופה הקרובה היא חשובה בהיבט של יעקב גם בכל הנוגע למעמדו בנבחרת ישראל. עם העלייה של בן שרף, שהופך להיות יותר ממועמד ראוי לקראת חלון הנבחרת הבא, והיכולת הטובה של תמיר בלאט, לצד קאדין קרינגטון וים מדר, הופכים את הסיכוי של יעקב להיות בסגל של בית הלחמי לבעייתי.
כעת הכדור במגרש של הגארד בן ה-21. אם הסיטואציה לא תשתנה בקרוב, מעניין יהיה לראות האם ימשיך לחכות להזדמנות שלו, או שיתנהל אחרת.