רס"ר במיל' יוחאי חי גלאם, בן 32 מנתניה, נפל לפני כחודש וחצי בקרב ברצועת עזה. גלאם ז"ל, היה לוחם בגדס"ר 6310 שבחטיבת ירושלים ונהרג מירי צלף בקרב בסמוך לנצרים שבמרכז הרצועה. גלאם הותיר אחריו את אשתו שירה, תאומות בנות כשנתיים, זוג הורים, שני אחים ושתי אחיות.
יוחאי ז"ל, היה אמור לחגוג אתמול את יום הולדתו הלועזי 33 ובמכבי נתניה, הקבוצה אותה אהד כל חייו, תכננו לערוך לכבודו טקס במשחק הבית מול מכבי תל אביב, אך לבסוף בשל הנחיות פיקוד העורף לקיים את המשחק בנוכחות 2,000 איש בלבד, העדיפו לדחות את קיום הטקס למועד אחר, בו תתאפשר הכנסת קהל ללא הגבלה וזאת על מנת לכבד את משפחת גלאם.
"יוחאי הוא האח הצעיר במשפחה, יש בינינו 18 שנים הבדל. יוחאי הוא עלם חמודות, בחור צנוע, עניו, בחור שאהב את הארץ והמדינה ברמות מטורפות שאי אפשר לתאר בכלל", מספר אחיו הבכור עופר גלאם, "הוא היה איש של שלום, כזה שעשה המון ובשקט. דיבר מעט ועשה הרבה. הוא חינך תלמידים ללכת ליחידות קרביות בצבא, דרך פרוייקט 'אחריי' שבו התחיל כחניך והפך למדריך. גידל עשרות ומאות נערים צעירים והמשיך להתנדב שם עשר שנים אחרי שסיים להיות חניך, תוך כדי החיים האזרחיים שלו.
"יוחאי גדל בנתניה, הלך אחריי גם עם האהדה שלו למכבי נתניה", נזכר עופר, "לצערי גם הלך אחריי לקרבי. אני הייתי בגבעתי ויוחאי הלך לסיירת רימון, שהיא הסיירת של גבעתי. אני שומע עכשיו את כל הסיפורים מהחברים ומכל מי שהיה סביבו, בכל מקום שהוא נגע בו, רק אז אתה מבין עד כמה זה מלח הארץ באמת. שמענו סיפורים מטורפים, אחד מהם הגיע מהרב שלו. יוחאי התחזק קצת בשנים האחרונות, היה לו רב שהוא היה מתייעץ איתו ומדי פעם היה מעביר לו כסף, כדי לעזור לכולל של הרב. בפעם האחרונה שהם נפגשו, לפני שיוחאי נכנס לעזה, הרב מספר שיוחאי העביר לו סכום כסף רציני, של אלפי שקלים רבים ופשוט ביקש ממנו שייקח את זה. הרב שאל לפשר הסכום ויואי סיפר לו שזה המענק שהוא קיבל מהצבא והוא רוצה לתת לו את זה כדי שתלמידי חכמים ימשיכו ללמוד, בזמן שאנחנו נלחמים ושומרים עליהם ומבחינתו זאת היתה סגירת מעגל של לימוד תורה ביחד עם צבא".
על ההתגייסות למילואים סיפר: "יוחאי התגייס למילואים בלילה של השבעה באוקטובר וירד דרומה לפני שנה, מאז הוא היה בשלושה סבבי מילואים, בהתחלה ירד עם חבריו להגן על הישובים ואז בהמשך נכנסו פנימה לעזה. בסך הכל הוא היה כמעט שבעה חודשים במילואים. הוא לא היה קצין, אבל בפועל הוא פיקד על הצוות שלו. גם עכשיו בסבב האחרון, הוא נפל בקרב כשפיקד על הצוות שלו".
כשנשאל מה הוא הכי זוכר מיוחאי ז"ל, ענה: "את השיחות שלנו, את ההתייעצויות שלו איתי, לימדתי אותו לשתות בירה חיטה. תמיד היה שולח לי דוגמיות של בירה חיטה שהוא היה מגלה, גם כאן וגם בטיולים בחו"ל. האהדה שלו למכבי נתניה והתסכול שלנו בשיחות על הקבוצה, מזה שאנחנו לא מצליחים להתברג למעלה בצמרת וגם לא רואים שום תואר כבר עשרות שנים. תמיד היה אומר לי שאנחנו כבר לא נזכה לראות תואר עם מכבי נתניה. יוחאי היה בגמר הגביע האחרון שנתניה הגיעה אליו לפני שנתיים, נגד בית"ר ירושלים. הוא הלך עם אשתו שירה, היא אפילו שמה כיסוי ראש בצבע צהוב.
"אני קיבלתי את האהדה למכבי נתניה לפני משהו כמו 40 שנה, דרך דוד שלי והפכתי להיות אוהד נתניה ואז באופן אוטומטי כל המשפחה הלכה אחריי, האחים שלי, האחיינים, כולנו אוהדי מכבי נתניה באוטומט. נתניה היתה הקבוצה של יוחאי, אבל היתה לו גם אהבה ליובנטוס והוא תמיד חיפש חולצות של יובה, שמזכירות לו חולצות של נתניה. הוא היה מחפש חולצות של יובנטוס ובא איתן למשחקים של נתניה. היו שנים שגם היה לו מנוי והוא הלך להמון המון משחקים. יוחאי היה בחור שקט, לא מאלה שעושים בלגאן ביציע. יש לנו סרטון שלו, עם חבר מהצוות, שרים ביציע בחצי גמר גביע לפני כמה שנים".
על הקשר של המועדון עם המשפחה מספר עופר: "המועדון שמר על קשר מהרגע הראשון, כולם הגיעו לנחם בשבעה, אייל סגל הבעלים, גיל לב, בני לם, מרקו בלבול והשחקנים, רונן מנהל הקבוצה, כולם הגיעו ללא יוצא מן הכלל. יש לנו הכרות עמוקה עם המועדון עוד מקודם, לפני המקרה הטראגי שעברנו. היו שנים שהתנדבתי בתוך המועדון, עוד בתקופה של דניאל יאמר וקובי בלדב, כך שהמשפחה שלנו לגמרי מחוברת למכבי נתניה".
מה היית רוצה להגיד לו אם היית יכול?
"וואו, שאני הכי אוהב אותו בעולם, שהוא האח המועדף ושהוא האח הכי טוב. הוא בעצם הוורסיה הכי טובה של כל האחים, כל החמישה. ושאני ממש ממש ממש אוהב ומתגעגע".