בגיל 35, בעונתו השנייה בבני ריינה, גד עמוס ממצב את עצמו בצמרת השוערים בישראל. עמוס, תושב קרית מוצקין, חווה בחודשים האחרונים יחד עם כל תושבי ישראל ואנשי הצפון בפרט, את חרדות המלחמה וכל זאת תחת ניסיון לשמור על שגרת אימונים יחד עם הקבוצה. ריינה הפכה בשנים האחרונות לסמל אמיתי של דו קיום, כאשר בסגל שלה שחקנים ישראלים לצד ערבים וכמובן זרים ממדינות שונות שמתנהלים כיחידה אחת במועדון שרק לפני כמה שנים עוד שיחק בליגות הנמוכות.
גם במהלך הראיון נשמעו אזעקות בכל איזור הצפון והשוער נאלץ להיכנס יחד עם אשתו ושני ילדיו לממ"ד שבביתו.
"יש לנו קודם כל תלכיד מצוין", מסביר השוער את סוד ההצלחה של ריינה. "זה קודם כל מתבטא בחדר ההלבשה שלנו, אווירה טובה, חברים טובים, כולם מגיעים מוקדם לכל אימון ובאמת כיף לנו ביחד, וזה גם מתבטא במגרש. מבחינה מקצועית יש פה סגל מצוין ואנחנו באמת באים לכל משחק כדי לנצח".
אתה מסכים עם הקביעה שנבנה בריינה סגל נטול כוכבים ובסוף השלם גדול מסך חלקיו?
"שרון מימר בנה פה תלכיד של קבוצה שעובדת, קבוצה מחוייבת, יש כאן שחקנים שמבינים את כל הדרישות הטקטיות שלו ואנחנו עובדים מאוד קשה כדי לבצע את המשימות. יש פה שחקנים - לא יודע להגיד כוכבים או לא כוכבים - אבל בטוח שחקנים מצויינים שיודעים כדורגל, שהם צריכים להוציא לפועל את החלק ההתקפי והם עושים את זה. בסופו של דבר הדברים מתבטאים בגולים ובישולים, ויש לנו הרבה שחקנים כאלה. אני לגמרי סומך על כל הסגל שלנו".
עם 10 נקודות מתוך 15 אפשריות, אפשר להגיד שפתיחת העונה שלכם טובה מאוד?
"ברגע שיש לך צוות מקצועי שהולך איתך ומתווה דרך של קבוצה, אז זה עובד. מהיום הראשון שהגעתי לריינה, ידעתי שאני לא בא למקום שרק מעבירים בו את הזמן, אלא להיפך. התחושה הייתה שבונים פה משהו חזק להרבה שנים, עם בעל בית שהחתים שחקנים על חוזים לכמה עונות, כי גם בזה היה חשוב לו שלמועדון תהיה דרך. עם שחקנים טובים שהתחזקנו בהם השנה, אנחנו רוצים להמשיך את מה שעשינו בריינה בעונה שעברה ואולי אפילו לעשות עונה יותר טובה. בכדורגל צריך תמיד לשאוף לטוב ביותר. יש לנו את המאמן הכי טוב בארץ שמכין אותנו בכל משחק לזה שאנחנו באים כדי לנצח. אנחנו לא מפחדים מהקבוצה ממול, זה נכון שתמיד אנחנו נותנים כבוד ליריבות, יש קבוצות מצויינות ושחקנים מצויינים בליגה, אבל תמיד נבוא כדי לנצח וזה הדבר הכי חשב מבחינתנו - לבוא ולהילחם על השלוש נקודות".
הדגשת יותר מפעם אחת את המאמן שרון מימר, זה מרגיש שיש ביניכם מערכת יחסים מאוד מיוחדת.
"בקבוצת כדורגל יכול להיות לך את הסגל הכי טוב בעולם, אבל אם אין לך את מורה הדרך מלמעלה ואנשי צוות מסביבו שיעשו את העבודה הטובה, שום דבר לא שווה. אני לא צריך להרחיב במילים על שרון, כולם רואים מה הוא עושה. ריינה זה מועדון מאוד צנוע בכדורגל הישראלי ושרון מימר מביא אותו להישגים ולזה שאנחנו רוצים לנצח בכל משחק וזה יאמר לזכותו. אני גם מאמין שיגיע הזמן שלו לאמן קבוצה גדולה, כי מגיע לו והוא מאמן מצוין".
עד כמה לבעלים סעיד בסול יש חלק בהצלחה של המועדון הזה?
"אין ספק בכלל. לפני הכל הוא בן אדם מדהים שעושה הכל בשביל ריינה. הוא עשה כאן עבודה מדהימה במועדון הזה. סעיד הוא בעל בית שנותן שקט לשחקנים. הוא תמיד נותן הרגשה טובה כשצריך, מאוד תומך בנו, עוזר למי שצריך. אין לי גם ספק שהוא איש כדורגל אם בעשר שנים הוא הביא קבוצה כמו ריינה עד לפלייאוף העליון. מהרגע הראשון שהכרתי אותו, הבנתי שהוא ווינר גדול ושימשיך להיות כזה".
מה ייחשב עבורכם בריינה עונה מוצלחת?
"מבחינה קבוצתית, אנחנו תמיד נישאר צנועים והמטרה הראשונה היא לא להגיע לקרבות תחתית ולהבטיח את ההישארות בשלב מוקדם ככל שאפשר. כמובן שאנחנו שואפים להגיע לפלייאוף העליון ומה שייחשב הצלחה זה לסיים מקום אחד מעל מה שסיימנו בעונה שעברה. תמיד לשאוף ליותר".
באופן אישי לגבייך, אפשר לומר שאתה נמצא בשנים מאוד טובות בקריירה שלך, אתה ממש פורח בריינה.
"שרון הוא זה שהביא אותי לריינה מסכנין, אצלו בעצם התחלתי את הדרך ואני עובד ממש קשה מבחינה אישית על המגרש וגם מחוץ למגרש. אני עושה את כל מה שצריך כדי להגיע מוכן לכל אימון ולכל משחק, באופן הכי טוב שאפשר. אמנם אני בן 35, אבל מרגיש כמו בן 20. אני רוצה לשחק כמה שיותר ואעשה הכל כדי לשמור על היכולת הגבוהה כמה שיותר".
בעונה שעברה נבחר עמוס לשוער העונה בישראל, גם בשל היכולת האישית הגבוהה שהציג וגם בשל הצלחת הקבוצה עצמה. הוא כבר זכה לזימון אחד לסגל נבחרת ישראל ובהחלט אפשר לקבוע שהוא נמנה על צמרת השוערים בארץ.
איך אתה רואה את עצמך ביחס לשאר השוערים הישראלים?
"גם כשלא זכיתי בתואר, התמודדתי שנתיים רצוף על תואר שוער העונה ולשמחתי בעונה שעברה זה קרה. יש לנו שוערים ישראלים מצויינים, דניאל פרץ ועומרי גלזר שמשחקים בחו"ל הם שוערים מעולים והם קולגות שלי וגם כשנפגשנו הם תמיד מפרגנים. אני מאוד אוהב את שניהם ומפרגן להם. אני מאחל להם המון הצלחה ושימשיכו לייצג אותנו בכבוד בקבוצות שלהם. יש כאן עוד שוערים מעולים וגם אני עובד מאוד קשה כדי לשמור על היכולת שלי, גם בעבודה על המגרש וגם מחוץ למגרש. חשוב לי לשמור על היכולת הזאת ולשחק כמה שיותר. אני מאוד אוהב את העבודה הזאת ומאוד אוהב את המקצוע הזה. בתפקיד הזה אסור לנוח אפילו לשנייה על זרי הדפנה וצריך להישאר דרוך ומוכן".
כמה התאכזבת שלא זומנת לסגל הנבחרת?
"כל שחקן שמשחק כדורגל חולם ורוצה להיות בנבחרת, אני שמח שהגשמתי את החלום הזה. כמובן שהתאכזבתי, אבל יש לנו שוערים מצויינים ומאמן לאומי מצוין ואני בטוח שכל בחירה שלו היא מקצועית ומוצדקת ובעזרת השם אם יקראו לי אני תמיד אהיה מוכן כדי לבוא. תמיד אתה רוצה להיות בנבחרת ושואף לזה, אם אני אגיד לך שלקראת פרסום הסגל שלא ציפיתי זה יהיה שקר, ברור שרציתי להיות בנבחרת וברור שהתאכזבתי. אבל כל השוערים שזומנו הם מצויינים ואני חושב שיואב ג'רפי עשה עבודה מצויינת במשחקים שהוא שיחק מול נבחרות גדולות. בכל מקום שאהיה בו - בבית או במגרש - אני מאחל הצלחה לנבחרת שלנו".
מי המודל לחיקוי שלך בעולם?
"חד משמעית ג'יג'י בופון. הוא מביא את האישיות שלו למגרש וזה משפיע על כל שחקני ההגנה שלו. הביטחון והשקט שהוא מקרין משפיע על כל הקבוצה וזה משהו שתמיד ניסיתי להביא מעצמי".
זה השלב שהריאיון שלנו נקטע בשל האזעקות ועמוס נאלץ למרחב מוגן.
ספר קצת איך זה בתור תושב הצפון לנהל שגרת כדורגל ובכלל לחיות תחת חודשים של מלחמה?
"קיבלת עכשיו דוגמא בשידור חי. אין אחד שגר במדינה ולא מרגיש את המצב כבר במשך שנה. בהזדמנות הזאת אני מייחל לחזרת כל החטופים הביתה ושכל החיילים שלנו יחזרו גם הם בשלום ושכולם ישמרו על עצמם. כבר קרה שחזרתי ממשחק ואשתי כבר הייתה בלחץ כי היו אזעקות באיזור וזה לא קל. אחרי המשחק מול הפועל ירושלים בטדי, חזרנו הביתה ללילה של אזעקות וטילים לאיזור. רצנו לממ"ד כמו כולם, עם האישה והילדים, סיטואציה לא נעימה, אבל אנחנו עם חזק ונעבור גם את זה. יש דברים שהם מעל הכל ואני מאמין בצבא שלנו ובטוח שנעבור את זה".
איך אפשר להתעסק בכדורגל בתקופה כזאת? גם עברתם להתאמן בכפר קאסם, כי הצפון היה תחת מגבלות פיקוד העורף.
"שום דבר לא פשוט, אבל יכולנו גם לא לשחק בכלל ולשבת בבית. אני שמח שלפחות ממשיכים בשגרה שלנו, כי זה משדר ביטחון וכוח. גם לאנשים שיושבים בבית אני בטוח שזה חשוב לראות כדורגל בערב במקום חדשות, זה עושה להם קצת טוב וקצת לצאת מהלחץ והמתח של היומיום. אני מקווה שכל המדינה תחזור לשגרה כמה שיותר מהר ואנחנו נפעל לפי מה שיגידו לנו. עם קהל, בלי קהל, מה שיוחלט. בזמן האזעקות אנחנו תמיד בקשר אחד עם השני בקבוצה, בודקים שכולם בסדר, אני גם דואג לוודא עם הזרים שכולם בטוחים ומרגישים טוב. הזרים שלנו כולם גרים בחיפה ואנחנו צריכים להגיד להם תודה גדולה שהם פה ונשארים איתנו ומשדרים שהכל כרגיל, גם אם צריך להרגיע אותם זה בסדר גמור. יש לנו זרים שחוץ מזה שהם שחקנים מצויינים, הם גם בטופ מבחינת האישיות שלהם. הם יכולים לבוא ולשאול ולהתעניין במה שקורה, אבל הם לגמרי עם הרגליים על הקרקע ולא נלחצים יותר מדי. הם מתנהלים בצורה הכי טובה שיש ואני שמח שיש לנו בקבוצה שחקנים כאלה ותודה להם שהם פה איתנו".