מעטים הם הכוכבים הגדולים באמת ב-NBA שממשיכים בקריירת אימון שעושה כבוד למה שהם הציגו כשחקנים. אפילו ביל ראסל, אחד השחקנים הגדולים אי פעם, שדווקא הצליח גם כמאמן, לא החזיק הרבה זמן מעמד על הקווים. דוגמאות נוספות, רובן מוצלחות פחות, יש בשפע. לחלקם אין את הסבלנות להדריך שחקנים פחות מוכשרים ובעיקר - פחות מסורים מהם, חלקם לא מקבלים הזדמנות נאותה ולחלקם פשוט אין את זה. לא ברור לאיזה קטיגוריה נופל קרים עבדול ג'באר, אבל כנראה שבקרוב נוכל לדעת.
כוכב הבאקס והלייקרס בעבר ופרשן כדורסל המכללות של CBS כיום, נמצא בדרך לחידוש קריירת האימון שלו וכמי ששבר הרבה אקסיומות כשחקן, אולי יעשה זאת גם כמאמן.
בסוף השבוע גילה ג'באר, היום בן 55, ל'דיילי ניוז' כי הוא מעוניין לקבל על עצמו את משרת האימון של מכללת קולומביה בניו יורק. ג'באר, לפי דבריו, כבר נפגש במהלך השבוע שעבר עם נציגי המכללה וכעת הוא "נותן להם את ההזדמנות לקחת החלטה".
לפני שלוש שנים, בעונת 1999/2000 שימש קרים, שפרש ממשחק ב-1989 כשהוא בן 42, כעוזר מאמן בל.א. קליפרס ובעונה שעברה לקח את האוקלהומה סטורם לזכיה ב-USBL, ליגת כדורסל חצי מקצוענית (במונחים אמריקאיים).
המשרה בקולומביה פנויה לאחר שארמונד היל, שהוביל את הקבוצה למאזן הגרוע ב-103 שנות קיומה - 25:2, כולל הפסדים ב-18 המשחקים האחרונים של העונה, פוטר.
"זו תהיה ההתקדמות המושלמת עבורי", הסביר ג'באר, שגדל בניו יורק (אז עוד נקרא לו אלסינדור) ועשה וכיכב בתיכון המקומי 'פאואר ממוריאל אקדמי', לפני שהמשיך לקריירה אגדית במכללת UCLA ובמקצוענים.
תזכורת לכמה משיאי ה-NBA של קרים: 6 פעמים אלוף, 6 פעמים ה-MVP של הליגה (פעמיים של סדרת הגמר), 19 פעמים אולסטאר וכמובן האיש שקלע יותר נקודות מכל אחד אחר: 38,387. איך נזכור אותו כמאמן, עוד לא ברור, אבל למה לא לקוות לטוב?
הימריא קרים בקולומביה?
רונן קרני
30.3.2003 / 21:13