אמריקן ליג מערב (פרוע ומשובח)

המערב באמריקן ליג הוא לא רק פרוע, אלא גם משובח ברובו. זהו הבית הקטן בליגה - היחיד עם ארבע קבוצות בלבד - ושלוש מתוכן יכולות בהחלט לקחת אליפות. הסיאטל מארינרס הגיעו לפלייאוף בשבע מעשר השנים האחרונות. אוקלנד היתה הקבוצה הטובה בליגה במשך כחצי עונה אשתקד, והאנאהיים איינג'לס הם כמובן האלופים המכהנים.

הקטע היפה הוא ששלוש הקבוצות הללו ממש לא משופעות במזומנים. דווקא היחידה בבית הזה שזורקת ג'ובות בלי יותר מדי חשבון (הטקסס ריינג'רס, שנתנה לאלכס רודריגז חוזה של 250 מיליון דולר לעשר שנים) היא גם זו שמבלה את רוב זמנה במרתף הבית.

אז בואו נעשה היכרות עם חבורות הבוקרים הקשוחות של הבית החזק בליגה:

מאזן ב- 2002: 93-69

תקציב פתיחה ב- 2002 (במיליוני דולרים): $80.3

עזבו: ג'יימס בולדווין, דאג קריק, פול אבוט, דזי רלפורד, איסמעיל ואלדז, רובן סיירה, חוזה אופרמן, ג'ון האלאמה, אנטוניו פרז

הצטרפו: רנדי ווין, ג'ון מייברי, גרג קולברון, סטיב קנט

בסיאטל היו מאוכזבים מאוד בתום העונה שעברה בשל החמצת הפלייאוף. המאזן של המרינרס במחצית השניה של העונה היה 38-36, בעיקר בגלל ירידה חדה בכושרם של המגישים הפותחים. בתחום הזה לא שינתה ההנהלה דבר, מלבד אולי להיפטר מבולדווין שלא תרם כמעט כלום בשהייתו הקצרה בעיר.

למרינרס סגל ותיק (מילה יפה יותר ממבוגר) ומנוסה שרץ ביחד כבר כמה שנים ומביא נחת לאוהדים... עד שמגיע הפלייאוף. הקבוצה מעולם לא הופיעה בוורלד סירייס, למרות 7 הופעות פלייאוף ב 10 העונות האחרונות. גם העזיבה של לו פינלה, שבהנהגתו הפכו המרינרס מעוד קבוצה בליגה למתמודדת לגיטמית על האליפות בכל עונה, צפויה להשפיע.

מחליפו של פינלה, בוב מלווין הוא איש נחמד ולבבי שהיה עוזר מאמן באריזונה. איצ'ירו סוזוקי, הכוכב היפני של הקבוצה, צפוי להמשיך לככב בסרטי ההיילייט של הליגה ורנדי ווין שהגיע כפיצוי על שחרורו של פינלה לטמפה ביי הוא שחקן צעיר ומבטיח. פרדי גרסיה וג'ואל פיניירו יובילו את רוטציית המגישים ויקוו כי ג'יימי מוייר יצליח לשמור על הרמה אותה הפגין בשנה שעברה גם בגיל 40.

מעניין לראות: האם הגיל (ממוצע 31) של שחקני סיאטל יהווה פקטור? לאיזה כיוון?

מאזן ב- 2002: 103-59

תקציב פתיחה ב- 2002 (במיליוני דולרים): 39.6$

עזבו: קורי ליידל, בילי קוך, ריי דורהאם, גרג מאיירס, ג'ף טאם, ג'ון מייברי, מייק פייהרי

הצטרפו: קית' פולק, ארובייל דוראזו, ג'ון האלאמה, חוזה סילבה, רוי סמית', כריס סינגלטון, אד יארנל

רוב הקבוצות הפחות עשירות בליגה מנסות לחקות את המודל של אוקלנד: שמירה על תקציב נמוך ובניית קבוצה סביב רוטציית מגישים צעירים ומעולים. מה שכמובן קל להגיד אבל קשה (מאוד) לבצע.

אז איך הם עושים זאת? לאוקלנד יש הנהלה מצוינת בראשותו של בילי בין (שסירב במהלך החורף להצעה מפתה מבוסטון), מסורת של חממה למגישים, וסקאוטינג קפדני ומשובח. גם עזיבתו של המנג'ר האהוד ארט האו אינה צפויה לפגום בהרמוניה.

המנג'ר החדש, קן מצ'ה, מגיע מתוך הארגון ולא צפוי לבצע שינויים גדולים בקבוצה שניצחה 103 משחקים ב 2002. שלישיית המגישים הפותחים, זיטו (שזכה בסיי יאנג בעונה שעברה) מולדר והדסון, שנחשבים לשלישיית הפותחים הטובה בליגה, ימשיכו לשלוט ביד רמה בחובטי היריב, והחלפתו של הסוגר בילי קוך בקית' פולק צפויה להפחית את כמות התקפי הלב ביציעים בסיום משחקים צמודים.

בהתקפה אמור לסייע ארובייל דוראזו שהגיע מאריזונה למיגל טחאדה (ה MVP של העונה שעברה) אריק שאבז וג'רמיין דיי לייצר מספיק ריצות כדי לנצח באמצעות ההגשה.

מעניין לראות: לאחר שלוש עונות רצופות של הדחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף, האם יצליחו באוקלנד לשבור את הנחס?

מאזן ב- 2002: 99-63

תקציב פתיחה ב- 2002 (במיליוני דולרים): $61.7

עזבו: אלקס אוצ'ואה, אורלנדו פלמיירו, דניס קוק, אל לוין

הצטרפו: ווילברט נייבס, אריק אוונס, ריץ' רודריגז, אוסקר סלאזאר,

באנהיים לא בוצעו שינויים גדולים בהרכב הקבוצה. בניגוד לקבוצות שלקחו אליפות והתפרקו בשנה שלאחר מכן (הפלורידה מרלינס למשל) היקצו החבר'ה מדיסני (בעלי הקבוצה) 20 מיליון דולר נוספים על מנת להחזיק את קבוצת האליפות יחד.

בקבוצה שנהנתה מאלמוניות יחסית ב 2002 כמעט עד הפלייאוף יודעים שהשנה תהיה אופרה אחרת לגמרי. קבוצות הליגה יעלו לשחק מולם עם מוטיבציה גבוהה, וגם התקשורת צפויה לעקוב אחר הקבוצה מקרוב. אך אם לשפוט לפי תצוגות הפלייאוף בשנה שעברה, לשחקנים הצעירים והמוכשרים של הקבוצה זה בעיקר יעשה טוב.

אנהיים אינה קבוצה של איש אחד (אבל כן של קוף אחד) והשאלה היחידה היא האם יוכלו כוכבי הקבוצה מן העונה שעברה: וושבורן, דונלי, גלאוס, אנדרסון ארסטד וקומפני לשחזר את יכולתם האישית מחד ואת המשמעת הקבוצתית שלהם מאידך כמו בעונת האליפות.

מעניין לראות: בבית הקשה ביותר בליגה, האם תגיע אנהיים בכלל לפלייאוף?

מאזן ב- 2002: 72-90

תקציב פתיחה ב- 2002 (במיליוני דולרים): $105.3

עזבו: פאדג' רודריגז, קני רוג'רס, הידקי אירבו, ג'ון רוקר, חואן אלווארז, פרנק קטלנוטו, טוד הולנדסוורת', דניס רייס, ריץ' רודריגז, טראוויס הפנר

הצטרפו: אוגת' אורבינה, אסטבן יאן, רובן סיירה, איסמעיל ואלדז, אארון פולץ, איינאר דיאז, ראיין כריסטנסון, רודי סיאנז

שנה שנייה ברציפות שלמרות מדיניות התקציב הליברלית הקבוצה עם השחקן הטוב (והיקר) ביותר בבייסבול לא מצליחה להמריא. השנה הלכו בטקסס על מכירת חיסול ושחקנים רבים החליפו כתובת בראשם איוון רודריגז התופס המחונן, אולי השחקן שהכי מזוהה עם הקבוצה בעשור האחרון.

בקבוצה עם כמה משחקני ההתקפה הפוריים בליגה (איי-רוד, פלמיירו וחואן גונזלס למשל) יהיה מי שייצר ריצות, הבעיה בריינג'רס הייתה, וכנראה נשארה, הגשה. המגיש הכי טוב של טקסס בעונה שעברה, קני רוג'רס (לא הזמר) מחפש כסף גדול ברחבי הליגה והקבוצה נשארה עם צ'ן הו פארק המאכזב כמגיש מספר אחת שלה.

שאר המגישים הפותחים הציגו מאזנים שליליים בעונה שעברה ובקבוצה בונים על התפתחות חיובית של המגישים הצעירים קולבי לואיס ובן קוזלובסקי. את עמדת המנג'ר ימלא בעונה הקרובה באק שואוולטר שאימן בעבר בניו יורק ואריזונה, וידוע כאיש קפדן ונוקשה.

מעניין לראות: היכן "ישחק" ג'ון רוקר בשנה הבאה? את מי זה מעניין?