איפה הייתם בלעדיה? אוהדי הפועל באר שבע חייבים לגלות סבלנות כלפי ברקת

נתחיל מהשורה התחתונה. הפועל באר שבע נכשלה כישלון חרוץ במשימה החשובה לעלות לבתים של הקונפרנס ליג, כישלון שמנע ממנה הרבה כבוד אבל בעיקר סכום כסף משמעותי שיכל לסייע לקבוצה העונה בבניית הסגל וכן לצמצם את הפער התקציבי ממכבי תל אביב ומכבי חיפה בעונות הבאות. הכסף שלא נכנס לחשבון המועדון לא היה מיועד להיכנס לכיס של האוהדים אלא לזה של אלונה ברקת, לכן כל מה שיקרה מעכשיו תלוי ברצון הטוב של נשיאת המועדון.

אחרי מחצית נהדרת של הקבוצה שיכלה להיגמר גם ביתרון גדול יותר ושידרה שהקבוצה בדרך הבטוחה לשלב הבא, הגיעה התרסקות שתיכנס לספרי ההיסטוריה של המועדון ולא לחיוב. עם ספיגה של ארבעה שערים ושלושה אדומים (יש תקדים?) הלם. מחצית כל כך מזעזעת שרבים מאוהדי הקבוצה מתקשים עד כתיבת שורות אלו להתאושש ולהוריד את הידיים מהראש. על המחצית הזאת חתום המאמן רן קוז'וך עם ניהול משחק מופקר לצד משחק הגנה שלמעשה לא היה קיים. ניב אליאסי, שהציל את הקבוצה במשחק הקודם, לא היה שם הפעם וכל אלו הובילו אותנו לסיים את הדרך במפעל המכובד.

אחרי כל זה מגיעה דעה קצת שונה, כזאת שאולי רבים בקרב אוהדי הקבוצה והפרשנים לא יסכימו איתה, אבל מי שהצטנן מעט מהתסכול בחמישי ויחשוב בהגיון, אולי יראה את הדברים אחרת.

היעדרותו של מיגל ויטור בתקופה זו של השנה הופכת את הסגל של הפועל באר שבע למעשה לחדש לגמרי. ויטור היה השחקן האחרון מהקאדר הנוכחי שלקח חלק בעונות האליפויות המפוארות, וכעת מדובר בדור חדש שלא ידע את הטוטאל פוטבול בטרנר, את ההצלחות האדירות באירופה ואת הקרנבל סביב המועדון.

הפועל באר שבע בונה את עצמה מחדש. מי שקיבל את אמון ברקת הוא מאמן שמינויו היה שנוי במחלוקת בקרב הקהל, במיוחד לאחר שהיא החליטה לפטר את הסמל הגדול ביותר של המועדון בבושת פנים. ללא קשר להמשך העונה ולהישגים של קוז'וך, ההחלטה לפטר את אליניב ברדה, במיוחד בדרך שהיא נעשתה, היתה טעות. ברדה, למרות הכישלון בסיום העונה הקודמת, הוא מאמן מצוין ואת זה כולנו עוד נבין בעתיד.

האם קוז'וך ישרוד את החגים או לא? למרות האחריות שלו על הכישלון באירופה, מגיע לו לפתוח את העונה עם תמיכה של הקהל ללא אווירה שלילית סביבו וסביב המועדון. כמו שלא קוברים שחקן זר אחרי שבועיים בארץ, לא מפטרים ומסיקים מסקנות לגבי מאמן בגלל מחצית אחת לא טובה וחשובה ככל שתהיה. למרות הביקורת על הבנייה האיטית, יש לקבוצה העונה סגל טוב ושחקנים צעירים וגם כישרון. כן, חסר בלם חזק ומנוסה שייצב את ההגנה, אבל מעבר לכך אוהדי הפועל באר שבע, להשקפתי, צריכים להיות אופטימיים ולייחל לכך שיראו השנה כדורגל טוב בטרנר. זה אפשרי.

ישנה תופעה שחוזרת על עצמה אחרי כל כישלון כזה - כמו פטריות אחרי הגשם צצים להם לא מעט אוהדים שמיד זורקים חצי רעל, ביקורות על בניית הסגל, על ניהול המועדון ועל התנהלות הכלכלית של העומדת בראשו, מידת ההשקעה והתשוקה שלה במועדון. צריך לזכור - הפועל באר שבע מועדון גדול והוא כזה בגלל ברקת. היא זו שהוציאה וממשיכה להוציא סכומי כסף אסטרונומיים על מנת שאוהדי הקבוצה יוכלו להסתובב בגאווה באצטדיונים ברחבי בארץ, שאוהדים יגיעו בכל משחק בכל מגרש עם מחשבה שצריך לנצח ולא משנה מי היריבה. אפילו אי העפלה למפעל אירופי כבר הפכה להיות מובנת מאליה, וזה לא היה כך בשנים שלפני כן.

אז זהו, שמי שלוקח את ההשקעה הכלכלית והרגשית של ברקת במועדון כמובנת מאליה טועה. מי שלוקח אכזבות מאי הישגיות מקצועית והופך אותן לביקורת ארסית ולא פרופורציונאלית כלפי נשיאת המועדון עושה לה עוול וגם מסכן את עתיד המועדון. לבקר מותר כל אחד, גם את ברקת שבעבר עשתה טעויות ועוד תעשה בעתיד, אבל אין לה תחליף, במיוחד בתקופה הלא יציבה בה המדינה נמצאת. מי שחושב שיש שורה אוליגרכים שעומדים בתור לרכוש את המועדון לא מחובר למציאות. אבל גם אם היו כאלה, הם לא יצליחו להתחרות בברקת, שכבר 17 שנים מושקעת במועדון ומעניקה לו יציבות וביטחון.

כן, היו משברים, היו תקופות של חוסר וודאות אבל בסוף כל אוהד של הפועל באר שבע צריך להודות ולקוות שהיא תישאר כאן לפחות עוד 17 שנים.

הכותב הוא יועץ תקשורת ואוהד הפועל באר שבע