נבחרת הכדורסל של ארצות הברית זכתה בטורניר האולימפי של פריז, אבל עליה לדאוג מהצמצום המשמעותי בפער שבינה לבין אירופה. בחצי הגמר מול סרביה, כבר הובילו הסרבים ביתרון 17 נקודות, וארצות הברית ניצחה בקושי בהפרש בן 4 נקודות 91:95.
גם בגמר, מול נבחרת צרפת, זה לא הלך קל, והניצחון על נבחרת הטריקולור הושג רק בהפרש של 11 נקודות. השאלה המתבקשת עכשיו היא האם אירופה התקדמה בצעדי ענק, או שמא ארצות הברית נחלשה?
כדי לענות עליה, טוב להיזכר במה שעשתה נבחרת החלומות שלה במשחקי ברצלונה 1992. היא ניצחה שם בקלי קלות בכל משחקיה ובגמר הביסה את קרואטיה בהפרש של 32 נקודות. בנבחרת קרואטיה הופיעו שחקני כדורסל מהשורה העולמית הראשונה, כולל דראזן פטרוביץ' שקלע בגמר 24 נקודות, דינו ראדג'ה, 23 נקודות, וטוני קוקוץ' שהוסיף 16. אותה נבחרת קרואטית היא לא פחות טובה ואולי אף טובה מנבחרת סרביה של פריז 2024. לכן, אין לומר שאירופה התקדמה בצעדי ענק בהשוואה ל־1992.
המסקנה היא שארצות הברית העמידה בברצלונה נבחרת חזקה וטובה בהרבה מנבחרתה במשחקי פריז. היא כללה בהרכבה לא רק את מייקל ג'ורדן ולארי בירד, אלא בין היתר את צ'רלס בארקלי, סקוטי פיפן, דייויד רובינסון, פטריק יואינג, קארל מאלון, ג'ון סטוקטון ומג'יק ג'ונסון. עם שחקנים כאלה לא בעיה לנצח.
כשהנבחרת האמריקנית תתחיל בהכנותיה לטורניר הכדורסל, בעוד ארבע שנים, עליה לזכור שדרכה לזהב בפריז לא הייתה קלה ופשוטה.
טום קרוז גנב את ההצגה
שלשום צפיתי בשידור טקס הסיום של המשחקים האולימפיים פריז 2024. מי שגנב את ההצגה והציל אותה, היה כוכב הקולנוע טום קרוז.
הוא פרץ בסערה לאיצטדיון כדי לקבל את הדגל האולימפי ולהעבירו למשמרת ללוס אנג'לס, שתארח את משחקי 2028. הקטע שלו היה דינמי והפיח רוח חיים בטקס שהיה מייגע ולעיתים משעמם. שידרתי לא מעט טקסי סיום אולימפיים, וזה של השבוע, בעיר האורות, היה, ללא ספק, רחוק מאוד מרמתם.