עמית אלור סיפקה אולימפיאדת בכורה מושלמת מבחינתה, כשזכתה במדליית זהב בהיאבקות תוך שהיא לא מותירה ליריבותיה שום סיכוי.
לא מדובר בעניין של מה בכך בהתחשב בכך שכילדה, אלור לא הכירה אף בת שהתחרתה."כשהייתי בת ארבע ראיתי את האחים שלי מתאמנים, והיאבקות נראתה כמו הדבר הכי כיף שיש", סיפרה האמריקאית-ישראלית ל"ספורטס אילוסטרייטד". "מיד רציתי לעלות למזרן. זה הרגיש כמו מה שאני צריכה לעשות בחיים. לא הכרתי אף ילדה אחת שהתחרתה בהיאבקות".
בבית הספר התיכון, נשלחה אלור להתאמן ולהתחרות עם נבחרת מעורבת שכללה בעיקר בנים. "בחלק מהזמן הרגשתי שהמאמנים לא מרוצים מהנוכחות שלי בחדר", סיפרה. "מדי פעם הציקו לי או אמרו לי לשבת בצד. הרגשתי אנרגיה שלילית. פה ושם היו גם בנים נהדרים שהתייחסו אלי כשווה והיו יריב אימון מצוינים. אחרים הלכו לשירותים כשהגיע תורם להיאבק מולי, או התלוננו למאמן. היו אפילו בנים שהיו פיזיים מדי איתי, כדי שלא יצטרכו להתחרות מולי".
למרות זאת, אלור הפכה לאלופה אולימפית. "לאט לאט אני מעכלת", סיפרה. "חלמתי על מדליית הזהב הזו הרבה שנים, וזה מעל ומעבר למה שיכולתי לדמיין. זה רגע יוצא דופן שלעולם לא אשכח. יש לי יותר מוטיבציה מאי פעם, אני כבר מחכה לחזור למזרן ולהתחיל להתאמן לקראת אולימפיאדת 2028".