ויקטור וומבניאמה אולי הפסיד בקרב על מדליית הזהב, אבל אחרי הצגה בגמר עם 26 נקודות מול סוללת הכוכבים של הדרים טים, ברור שיש לאמריקאים מקום לחשש לקראת העתיד לבוא.
בגיל 20, כשהוא סוחב ציפיות של מדינה שלמה על כתפיו, וומבי סיפק טורניר מרשים שהוכיח לא רק כישרון מיוחד, אלא גם אופי יוצא דופן, ויכולת עמידה בלחצים. בסך הכל, הוא העמיד ממוצעים של 15.8 נקודות ו-9.7 ריבאונדים בטורניר בפריז, ושמר כאמור את הטוב ביותר לסוף, עם כמה מהלכים אדירים בגמר.
בסיום וומבניאמה נראה שבור ומרוסק, כשהוא פורץ בבכי ומתנחם בזרועות אמו ביציע.
"הלב שלי נשבר, ואני פשוט עצוב", הודה וומבניאמה. "כל כך רציתי לתת לצרפת את מדליית הזהב הזו, וכשזה נגמר, נזכרתי במסע שעברנו, ובדרך הקשה. לא מובן מאליו להיות חלק מנבחרת כזאת, בה כולם דואגים אחד לשני. זה מה שאזכור מהקמפיין הזה. את זה, ואת האהבה של הקהל".
וומבניאמה מקווה להגיע לאולימפיאדת לוס אנג'לס שחקן שלם ובשל יותר, בתקווה שיוכל להצעיד את צרפת לזהב, ולנצל את חילופי המשמרות בסגל האמריקאי בעקבות עזיבתם הצפויה של לברון ג'יימס, קווין דוראנט וסטף קרי.
"אנחנו צריכים ללמוד ולהשתפר כדי לזכות בזהב. יש לנו יהלומים בכל רחבי המדינה, ונקווה שהם יקבלו את הצ'אנסים שלהם. אנחנו צריכים להמשיך להאמין בעצמו", הוא אומר.
כך או אחרת, הוא נשמע מאוד בטוח בעצמו לקראת העתיד - הן בנבחרת והן ב-NBA. "אני לומד כל הזמן, ובמקום היריבים שלי, הייתי מתחיל לדאוג. ב-NBA, בתחרויות של פיב"א, בכל מקום", אמר.
לדבריו, "הכדורסל האירופאי סוגר את הפער מהאמריקאים לאט לאט. אף אחד לא יודע יכול לחזות את העתיד, אבל אין ספק שהכדורסל הצרפתי הולך ומשתפר בצורה מתמדת".