מניעת הטרדות מיניות: הקרב המשמעותי של הוועד האולימפי

לקראת המשחקים האולימפיים, קיבל הוועד האולימפי בישראל החלטה למנות קציני מוגנות ומניעת הטרדה מינית, אשר יילוו את הספורטאיות והספורטאים האולימפיים במשחקים בפריז.

מדיניות הוועד האולימפי , רואה בהבטחת מרחב בטוח ומוגן לספורטאיה אחד מנושאי הליבה, מקיימת הסברות שוטפות ומטפלת בחומרה רבה בכל פגיעה במוגנות הנפשית, הפיזית או המינית של הספורטאיות והספורטאים הישראליים בארץ ובחו"ל.

החוק למניעת הטרדה מינית נחקק בישראל בשנת 1988. חקיקתו נועדה להעלות לשיח הציבורי את תופעת ההטרדה המינית, אשר למרות שהייתה נפוצה, וייתכן שבשל היותה נפוצה כל כך, הייתה שקופה למרבית הציבור הישראלי.

החוק למניעת הטרדה מינית הוא אחד החוקים המתקדמים שנחקקו בנושא וייחודיותו בכך שהוא אינו מסתפק באיסור כללי על הטרדה מינית, אלא מפרט שש התנהגויות, אשר הן ורק הן מהוות הטרדה מינית.

מאז חקיקת החוק ועד היום עברו 36 שנים. במהלך שנים אלו העמיקה החברה הישראלית את המודעות לאיסור על הטרדה המינית והתחזקה התפיסה שהטרדה מינית היא חלק מתופעות קשות של פגיעות מיניות. ככל שעבר הזמן התגלו הנזקים הנפשיים שגורמת ההטרדה המינית, ובהם: ערעור הביטחון העצמי, הסתגרות, בושה, האשמה עצמית, חרדה, ירידה בהישגים האישיים, נסיגה ואף פגיעה עצמית. חשיפת התופעה העלתה שהיקפי ההטרדה המינית גדולים וכי היא אינה ייחודית למגדר זה או אחר. נשים וגם גברים מוטרדים מינית.

התקנון למניעת הטרדה מינית של הוועד האולימפי בישראל פורסם לראשונה בשנת 2018. הייתה זו הכרה רשמית ופומבית בכך שהטרדות מיניות מתרחשות גם בספורט הישראלי והן חלק מפגיעה במוגנות של ספורטאיות וספורטאים.

לכולנו ידוע שכדי להיות ספורטאי אולימפי יש להתחיל את הקריירה הספורטיבית בגיל צעיר. לכולנו גם מובן, שייחסי האמון שנרקמים בין הספורטאים למאמנים ולצוות, הם אחד המרכיבים המשמעותיים בהתקדמותו ובמצוינותו של הספורטאי. שני מרכיבים אלו - גיל צעיר ואמון - אשר נחוצים כל כך כדי להפוך לספורטאי עילית, הם אלו אשר עלולים להוביל את הספורטאי.ות לתוך מערכת יחסים מורכבת, העלולה לכלול הטרדה מינית ולעיתים אף לפגיעות נוספות במוגנות.

ומי הנפגעים? למרות הדעה הרווחת, דווקא ספורטאיות וספורטאים שלהם חוסן נפשי ומוטיבציה גבוהה להצליח, המוכנים לכבוש כל מכשול ואשר עושים הכול כדי להגיע להישגים, עלולים ליפול קורבן להטרדה מינית ולפגיעה במוגנות. מבחינתם, חשיפת מערכת היחסים הפוגענית עלולה לגבות מחיר אישי, מקצועי וספורטיבי גבוה מאוד. כך מוצאים את עצמם גם הספורטאים המצליחים בתוך "מלכודת סודית".

הוועד האולימפי בישראל משקיע מאמצים רבים בהעלאת המודעות לצורך בקידום המוגנות של ספורטאים ובמיגור של תופעת ההטרדה המינית. בהנחיית הוועד האולימפי ומשרד הספורט מונו בכל איגוד אולימפי ממונות על מניעת הטרדה מינית ומוגנות. ממונות אלו הוסמכו לתפקידן אחרי שעברו הכשרה מתקדמת במטרה להעמיק את מומחיותן בתחום.

לפני כמה חודשים נפתח "קו חם" לפניות לגבי הטרדה מינית, שאליו יכולים לפנות כל מי שנפגעו או היו עדים להטרדה מינית. על בסיס "התקנון למניעת הטרדה מינית וקידום מוגנות בספורט האולימפי בישראל" מתקיימות הסברות באיגודים השונים לצורך להעלאת הנושא למודעות. כמו כן, הוכשרו קציני מוגנות, אשר מלווים את הספורטאים האולימפיים במשחקים האולימפיים בפריז. בימים אלו נכתבת בוועד האולימפי לומדה, אשר תסייע לספורטאים, למאמנים ולצוותים להבין מהי הטרדה מינית, מהי מוגנות בספורט ומהן ההתנהגויות האסורות.

הטרדה מינית היא פגיעה מינית. השלכותיה מלוות את הספורטאי.ת שנפגע.ה לאורך שנים ארוכות.
לנו, לכל קהילת הספורט ובמיוחד לקהילת הספורט האולימפי, יש אחריות להוות דוגמה ומופת. ליצור אווירה בטוחה, כך שכל ספורטאית וספורטאי יוכלו להתאמן ולהתחרות חופשיים מכל סוג של הטרדה או השפלה. לא קל לפנות לעזרה ולא קל להתלונן על הטרדה מינית. חשוב שספורטאיות וספורטאיות יהיו מודעים שיש להם כתובת בנושא - הוועד האולימפי ואיגודי הספורט יהיו עבורם אוזן קשבת ויעניקו את כל הסיוע והתמיכה הנדרשים. בואו ניתן כולנו יד. נימנע מהטרדות מיניות ומפגיעה במוגנות ונדווח עליהן כאשר הן מתרחשות.

הכותבת היא כדורסלנית עבר, מנהלת פרויקטים בוועד האולימפי בישראל וממונה על מוגנות ומניעת הטרדות מיניות בספורט מרצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט