נבחרת הג'ודו לא הצליחה לשחזר את ההישג מטוקיו, אז זכתה במדליית הארד, אבל בסופו של דבר המשלחת לפריז סיכמה שבוע מצוין בזכות שלוש המדליות שזכו בהן פיטר פלצ'יק, ענבר לניר ורז הרשקו. הבוקר (שבת) בתחרות הקבוצתית הם ניצחו את מונגוליה, אבל ההגרלה התאכזרה לנבחרת ששמינית הגמר נכנעה 4:0 לצרפת, האלופה המכהנת שנחשבת לפייבוריטית לזכות בזהב גם הערב.
רז הרשקו, שרק אתמול זכתה במדליית כסף והיום נכנעה ליריבה המונגולית, אמרה: "עדיין לא עיכלתי את המדליה. חזרנו לכפר וכל הראש שלי היה בתחרות הקבוצתית. באתי לתת את הלב בשביל הנבחרת. לא הספקתי לענות לאף אחד בהודעות, ישנתי שעה וחצי והגעתי לקרבות בתחרות הקבוצתית, אבל זה כיף. עוד לא חגגנו אפילו את המדליה בכפר. אני גאה בנבחרות הג'ודו, בצוותים המקצועיים ובספורטאים. יש לנו מטרה אחת - להיות הטובים ביותר. עשינו היסטוריה עם שני גמרים, הסטנדרט עולה ושני כל הזמן דוחף אותנו קדימה. אנחנו נשבור עוד תקרות. כל בוקר מחדש אנחנו קמות ואומרות לעצמנו 'איך אנחנו יכולות להיות טובות יותר מאתמול?' וזה עובד. היו לי שמונה שנים אינטנסיביות. יאללה, אני הולכת לנוח".
תמנע נלסון לוי הוסיפה: "כשהנבחרת שלנו עולה על המזרן אנחנו שמים את הנשמה שלנו. אנחנו רוצים להצליח, עברנו את התחרות הקבוצתית בטוקיו ובטשקנט וחזרנו עם מדליה משם. היום לא ממש הלך, אבל ניסינו. סיימנו קמפיין אולימפי ולפעמים בחיים לא הולכים כמו שאני מתכננת. כנבחרת עשינו מדליה בכל תחרות אפשרית בקמפיין הזה והיה אדיר".
גילי שריר שלא הצליחה לנצח היום בתחרות הקבוצתית, סיכמה בשם הנשים בנבחרת: "הפעם היה לי יום פחות מוצלח ואני פחות שמחה ממה שעשיתי, אבל לשמחתי הנבחרת ניצחה עם שגיא מוקי את מונגוליה. נלחמנו בצרפת נגד הצרפתים והקהל השפיע, זה לא היה קל. אנחנו מרגישות כמו יחידה מובחרת בצבא, אנחנו אחת עם השנייה יותר מאשר עם המשפחות שלנו, ברגעים הכי שפלים ושמחים. האחווה בנינו זה משהו שאי אפשר לזייף. אין לנו גרם של מסכנות והתקרבנות, אנחנו עושים את הטוב ביותר מכל מה שיש. יש לנו לב ורוח לחימה בהיותנו ישראלים".
פיטר פלצ'יק, שעלה על פודיום אחד בפריז, אמר: "כל אחד שם את הלב על המזרן. הגענו לקצה גבול היכולת הפיזית והאנושית. הגענו לפה עם רצון לעשות היסטוריה ולזכות שוב במדליה. אף אחד לא חשב להוריד את הרגל מהגז. נשאר רק לומר תודה על הזכות לייצג את המדינה והעם שלנו. אנחנו עם של גיבורי על. במפגש נגד צרפת הכנתי את עצמי לקרב אלוהים ישמור נגד טדי רינר. בצוות אמרו לי שאני יכול לעשות את זה ואמרתי לעצמי שהיום הגיע הזמן לנצח את הקינג, אבל זה קרב שלא היה בסוף. אחרי הקרבות נפגשנו אני וטדי לדעתי הייתה לו אנחת רווחה כי הייתי גומר אותו (צוחק). הייתה לי אסטרטגיה שלמה איך לנצח אותו. בטוקיו על הפודיום אמרתי לו שהתפספס לנו הקרב, הוא אמר לי 'בוא עכשיו', אמרתי לו שניפגש בהמשך כמו שצריך, אבל זה לא קרה. רציתי את הקרב הזה".
שגיא מוקי, שסידר לישראל את ה-3:4 על מונגוליה אחרי שהוגרל לעלות לקרב המכריע, סיפר: "עברנו שבוע אמוציונלי. הייתי צריך להרים את עצמי אחרי הטרגדיה של אורן. נתתי את הכל במשחקים האולימפיים. יש לי זכות ענקית לייצג את המדינה דווקא בתקופה הזאת. היו הערות ושריקות בוז בכפר האולימפי, אבל הלכנו בראש מורם. הרגשתי שאני מדבר לקיר כשניסיתי לדבר עם אנשים ולהסביר להם את המצב בישראל, אבל הם צעקו סיסמאות. זו מלחמה שאנחנו חייבים לנצח בה, גם הסברתית וגם בהחזרת החטופים. פגשתי לוחמים בבתי חולים והם נתנו לי המון השראה, כי למרות הפציעות הם רצו לחזור לשם ולסיים את המשימה עם החזרת החטופים. הלוואי שזה יקרה. יש במדינה אנשים שנותנים את הכל כדי שנמשיך לחיות. רציתי להילחם בשביל כולם, לייצג את החטופים והמשפחות שלהם. אין מדינה בעולם שעוברת את זה. אני בטוח שהמדליות של פיטר, רז וענבר נתנו קצת נחת לאנשים שלנו בארץ. יש לי מערכת יחסים טובה עם זרים והספורט הוא גשר, אפילו בחור מסוריה הגיע להצטלם איתי אחרי שראה את החברות שלי עם סעיד מולאי וזה הדהים אותי".
טוהר בוטבול סיכם: "אני נהנה מהרגעים האלה של המאבקים הפיזיים, של היצר החייתי של כל אחד מהיריבים שלנו. אני עוזב את פאריס בתחושה מאכזבת מבחינת תוצאות, אבל מבחינת יכולת אני שלם עם עצמי. נתתי 200% אבל לפעמים זה לא מספיק כדי לנצח את הקרב. הייתי קרוב אבל זה לא הספיק. אורן איתנו תמיד בלב ואנחנו מעריכים אותו מאוד".