החלום הגדול של איתמר איינהורן - הרוכב המקצוען המצליח ביותר בהיסטוריה של ענף האופניים הישראלי - יתגשם מחר בצהריים בפריז כאשר המירוץ האולימפי יצא לדרך, ובפעם הראשונה מאז אולימפיאדת רומא ב 1960 יהיה שם יצוג כחול לבן.
אבל הרוכב בן ה 26 ממודיעין, מפוכח ומציאותי, מודע היטב לעובדה שמדובר באחד האתגרים הקשים ביותר שיש, מירוץ ארוך בצורה יוצאת דופן (270 ק"מ) ושפע של עליות קצרות וחדות - גרסה אולימפית של קלסיקה בלגית.
איינהורן אמר לקראת המירוץ: "יש הרבה לחץ, ולא רק אצלי. דיברתי והתייעצתי עם רוכבים, כולל חמשת רוכבי הקבוצה שלי "ישראל פרמייר טק" שיתחרו לצדי - ואף אחד לא יודע באמת איך יתפתח המירוץ הזה. יכול להיות שיתחיל רגוע ויכול להיות בדיוק ההפך - שתהיה מלחמה אין סופית על בריחה".
באין מסקנה חד משמעית, הוא גיבש את האסטרטגיה שלו: "החלטתי שלא לנסות לצאת לבריחה. אני חושש מלבזבז אנרגיות מיותרות.
את המקום שלו באולימפיאדה הוא השיג בזכות, כספק הנקודות העיקרי במאבק להשגת הכרטיס למירוץ הכביש הראשון של ישראל מאז הופעתם של הנרי אוחיון וז'אק בן דוד באולימפיאדת רומא.
איינהורן: "זה מאד מרגש אותי. ללא ספק, הרגע החשוב בקריירה שלי עד היום. הגעתי לפריז כבר לפני 5 ימים כדי לספוג את האווירה בכפר האולימפי ולהסתגל. מצד אחד זה מעצים את החוויה. מצד שני זה היה כרוך בלא מעט סיבוכים לוגיסטים : אתה צריך להכנס לאוטו וליסוע חצי שעה - רק כדי להתחיל להתאמן. חוץ מזה, הקפדתי לא לצאת מהכפר האולימפי. אפילו לא כדי לעודד את חברי המשלחת האחרים. עשיתי הכל כדי לא להכביד על הגוף שלי. אזדקק לכל גרם אנרגיה".
לקבוצת האופניים המקצוענית "ישראל פרמייר טק" יהיה יצוג נכבד במירוץ האולימפי: דרק ג'י ומייק וודס (קנדה), סיימון קלארק (אוסטרליה) , קורבין סטרונג (ניו זילנד) וסטיבי וויליאמס (בריטניה).