לא רק סימון ביילס: על ההתמודדות של הספורטאים עם הלחץ

קחו שלט והתרווחו בספה אל מול המשחקים האולימפיים. הספורטאים גורמים לכל תרגיל, לכל איפון, לכל משחה, להראות כל כך קל. אך בכל המקרים, מדובר באנשים שהקדישו כל חייהם להתמחות הספורטיבית הספציפית שתראו על המסך, לעיתים מגיל ילדות רכה, 4-5, ושעת המבחן עומדת בפניהם בדיוק בימים אלו. הלחץ הכרוך בהשתתפות במשחקים האולימפיים הוא עצום. הספורטאים חווים ציפיות גבוהות מאוד מעצמם, מארצם ומהספונסרים שלהם. הלחץ הזה יכול להגיע לרמות קיצוניות, כמובן לפגוע בביצועים שלהם, אך גרוע מכך, להוביל לקשיים רגשיים משמעותיים המשפיעים על נפשם, וזאת בלי שהתמקדנו בספורטאים הישראלים, שחווים גם את הלחץ הנוגע למלחמה ולמצב הבטחוני בארץ, כמו כולנו.

סימון ביילס, מתאמנת המכשירים האמריקאית, הפכה לסמל של הספורטאים המתמודדים עם לחץ נפשי. היא פרשה באופן פתאומי מתחרויות הקבוצתי והכללי באולימפיאדת טוקיו 2020, כדי לטפל בבריאותה הנפשית. מעשה אמיץ זה העלה את המודעות הציבורית לבעיה חשובה: ספורטאים הם בני אדם, והם חשופים לאותם קשיים נפשיים כמו כל אחד אחר.

במקרה של סימון, היא חזרה בקאמבק מפואר השבוע למשחקים האולימפיים בפריז 2024, חזקה מתמיד, כשהיא מצהירה "שאילולא הפסיכולוגית שלה והטיפול הנפשי שהיא עוברת בכל יום חמישי, היא לא היתה פה".

• ציפיות גבוהות: ספורטאים אולימפיים נמצאים תחת לחץ מתמיד להצטיין ולזכות במדליות. הציפיות הגבוהות הללו יכולות ליצור חרדה ולחץ נפשי.
• תחרותיות: הסביבה התחרותית בספורט האולימפי יכולה להוביל לתחושת בידוד ולחץ להצליח יותר מאחרים.
• פציעות: פציעות יכולות להשפיע על הביטחון העצמי של הספורטאים ולגרום לחרדה מפני חזרה לפעילות.
• השלכות חברתיות וכלכליות: עבור רבים, ההצלחה באולימפיאדה היא הכרטיס להצלחה כלכלית ותהילה. הכישלון יכול להוביל לתחושת אכזבה גדולה ולפגיעה בדימוי העצמי.
• היבטים פסיכולוגיים: גורמים פסיכולוגיים כמו חרדה, דיכאון והפרעות אכילה יכולים להשפיע על הביצועים הספורטיביים ולגרום ללחץ נפשי נוסף.

• פסיכותרפיה ממושכת: טיפול פסיכולוגי המתמקד בלחצים השונים המופעלים עליהם אשר תוארו מעלה ובעולם הפנימי
• טכניקות הרפיה: כגון נשימות עמוקות, מדיטציה ויוגה, כדי להפחית את רמות החרדה והמתח.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי: (CBT) כדי לזהות ולשנות מחשבות שליליות ודפוסי התנהגות לא בריאים.
• תמיכה חברתית :בניית רשת תמיכה חזקה של משפחה, חברים ומאמנים יכולה לספק לספורטאים את התמיכה הרגשית שהם זקוקים לה.

החלטתה של סימון ביילס לפרוש זמנית מהתחרות הייתה צעד אמיץ וחשוב. היא הראתה לעולם כי גם הספורטאים הטובים ביותר זקוקים לתמיכה ולטיפול, והיא פתחה את הדיון על בריאות נפשית בספורט.

• בריאות נפשית חשובה: בריאות נפשית חשובה באותה מידה כמו בריאות גופנית.
• אין בושה בפנייה לעזרה: כל אחד יכול לחוות קשיים נפשיים, ופנייה לעזרה היא סימן של חוזק, לא של חולשה.
• ספורטאים הם בני אדם: ספורטאים הם בני אדם, והם חשופים לאותם קשיים נפשיים כמו כל אחד אחר.
• יש צורך בשינוי תרבותי: על מנת לטפל בבעיית הלחץ הנפשי בספורט, יש צורך בשינוי תרבותי שיעודד את הספורטאים לדבר על הקשיים שלהם ולקבל את העזרה שהם זקוקים לה.

הלחץ הנפשי של ספורטאים אולימפיים הוא נושא מורכב ומאתגר. על ידי הבנת הגורמים ללחץ, מתן טיפול מתאים ועידוד שיח פתוח על בריאות נפשית, נוכל לסייע לספורטאים להתמודד עם הקשיים שלהם ולהגיע להישגים מרשימים תוך שמירה על בריאותם הנפשית והגופנית.

נתנאל זינגבוים הוא פסיכולוג קליני ויזם אפליקציית זיגמונד המחברת בין 750 פסיכולוגים זמינים למטופלים.