"הריגוש הגדול הוא מעצם המעמד ההיסטורי", מסביר עידו שחר. "זה לא עוד טורניר כמוהו אנחנו חווים כבר שנים בנבחרות הצעירות. זו אולימפיאדה. אלה משחקים אולימפיים וברגע שישראל לא הייתה במעמד הזה מאז 1976, זה הופך את האירוע למרגש במיוחד".
בזמן שחבריו למכבי תל אביב יעשו היום (שני) את הדרך לרומניה לקראת המפגש הראשון מחר מול סטיאווה בוקרשט, שחר וחבריו לנבחרת האולימפית ירימו עוד הילוך לקראת הדבר הגדול מחרתיים מול מאלי. "זו לא קלישאה", אומר הג'ינג'י הנמרץ, שייאבק מול איתן אזולאי על מקום בהרכב. "באמת צריך להיות בינינו כדי להבין עד כמה זה מיוחד. לחץ חיובי יש לפני כל משחק. כאן מה שמדבר זה האירוע והדרך שעשינו. מי נתן לנו סיכוי להגיע לפריז? עשינו משהו באמת ענק בעצם ההגעה לכאן".
בטח רוצים שזה כבר יתחיל. הרי אתם כבר חודש יחד.
"הזמן עבר מהר מאוד. הכל היה מתוקתק מבחינת לוח הזמנים. אנחנו כבר רוצים שזה יתחיל. אנחנו חשים שליחות עצומה לייצג את המדינה בזמן כזה. להיות בכפר האולימפי ולאכול עם אלפי הספורטאים יחד, זה באמת יוצא דופן. מסקרן אותנו מאוד כמה קהל יהיה באיצטדיון וכמה ישראלים יבואו לתמוך".
את מי אתה רוצה לפגוש מבין ספורטאי העולם?
"כמובן שאת שחקני הכדורסל של ארצות הברית".
גיא לוזון כל הזמן אומר לכם שעצם ההשתתפות היא לא המטרה.
"ברור, אבל צריך לזכור שכולן יריבות מצויינת. מאלי, פרגוואי ויפן נבחרות טובות אבל אנחנו באים להסתכל לכל נבחרת בלבן של העיניים. אנחנו לא מסתפקים בזה שהגענו. נעשה את המקסימום לנצח בכל משחק".
איך זה להרגיש אחד מחמישה שבאו ממכבי תל אביב?
"אני מרגיש מצוין ומכבי תל אביב צריכה להרגיש גאה שיש לה נציגות כזו בנבחרת האולימפית. למכבי יש את המשימה שלה כרגע ואנחנו כאן עם כל הפוקוס רק לנבחרת".
מה הרגעים שהכי תפסו אותך באולימפיאדות בעבר?
"הריצה של בולט. בכלל מה שאתה לא רואה ביום יום, פתאום באולימפיאדה אתה יושב וצופה. אם לא הייתי חלק מזה, הייתי מרגיש פספוס. זה חלום שהתגשם. כל מי שבסגל הוא אסיר תודה".
מדליה היא דבר ריאלי?
"זה חלום אבל זה ריאלי".
התחלתם את ההכנה עם חמישייה מול מכבי חיפה, אבל בשבוע שעבר כבר ספגתם מולם והפסדתם. מדאיג קצת.
"לא חושב שצריך לחבר בין הדברים. אני מרגיש שאנחנו מתקדמים כל יום ואני משוכנע שתראו את זה במשחקים".
מי מלווה אותך לפריז?
"משפחה וחברים. יש לי חברים שיצאו מהמילואים מהלחימה כדי לבוא לראות אותי בפריז. הם הודיעו למפקדים שלהם שהם רוצים לבוא לראות אותי וכולם אישרו להם. הם יבואו לשני המשחקים בפריז. זה ממש מרגש. פסק הזמן שלהם מהלחימה, יהיה איתי בפריז. הם הגיבורים האמיתיים".
אם לא היית כדורגלן, היית לוחם?
"אני לא חושב על זה, אבל סביר להניח שכן".
קיבוץ גת בו המשפחה גרה חטף הרבה במלחמה?
"ברוך השם לא יותר מדי. כמעט כלום".
תוכל לשתף פעולה סוף סוף עם אוסקר גלוך.
"נכון, כשהוא היה במכבי תל אביב אני הייתי מושאל בקפריסין".
אני מעריך שאתה קונה בשתי הידיים מדליה בפריז וחזרה לארץ כשמכבי תל אביב עדיין בשלבי המוקדמות של הצ'מפיונס ליג.
"וואוו. לגמרי. הלוואי שזה יהיה התסריט. להצליח כאן בנבחרת ואז לחזור למכבי כשהיא בסיבובים הבאים של מוקדמות הצ'מפיונס".