הכאוס הגדול בכניסות לאצטדיון הארד רוק שבמיאמי גארדנס, בגמר הקופה אמריקה בין ארגנטינה לקולומביה, שגרם לדחיית המשחק בשעה וחצי, הובילו למסקנה אחת ברורה: ארצות הברית לא מוכנה לאירוח מונדיאל 2026 שיתקיים גם בקנדה ובמקסיקו וחלק מהמשחקים מתוכנן לאותו אצטדיון.
אבל לא רק שערוריית משחק הגמר מובילה למסקנה הזו. תנאי הדשא בחלק מהאיצטדיונים, זוויות צילום משחקי הקופה אמריקה, מחירי הכרטיסים המוגזמים והופעת הזמרת שאקירה בהפסקת משחק הגמר חברו יחד כדי להגיע לאותה מסקנה שמביכה את ראשי הכדורגל בארצו של אנקל סם.
חשוב להדגיש: איצטדיון הארד רוק במיאמי בנוי לאירועים גדולים. באצטדיון הזה מתקיימים משחקי מיאמי דולפינס מליגת ה-NFL, נערכים בו מרוצי מכוניות במסגרת הגראנד פרי, אליפות מיאמי בטניס, הופעות של אומני על וגם קבוצת הפוטבול מיאמי הוריקנס מקיימת בו את משחקיה. אירוח של גמר הקופה אמריקה, על 72 אלף הצופים שתוכננו להגיע (הגיעו יותר), לא אמור היה להוות בעיה כלשהי.
ובכל זאת, לחץ של אוהדים - בעיקר קולומביאנים - על מעברי הכניסה ופירוק מעגלי האבטחה גרמו לכניסת אלפי אוהדים בלי כרטיסים וגם כאלה שהיו בידם כרטיסים אבל כלל לא נבדקו. בשלב מסוים, בעקבות כניסה מסוכנת דרך פתחי האוורור וסולמות מאולתרים, הוחלט לאפשר כניסה ללא בדיקה וכך אף אחד לא יכול להעריך כמה באמת צופים היו במשחק. ארצות הברית טוענת שהפעולות שנעשו מנעו אסון כבד ולא היה מנוס מלאפשר כניסה חופשית לכל אחד.
הטענה בנושא הדשא במגרשים, הושמעה בעקבות העברה מהירה לדשא שתול באצטדיונים בהם היה דשא סינטטי. את עיקר הטענות השמיעו ראשי אלופת העולם ארגנטינה אחרי משחק הפתיחה מול קנדה באצטדיון מרצדס בנץ באטלנטה. אחר כך עוד שיחקו באצטדיון הזה ארצות הברית המארחת ופנמה שגם לא אהבה את השתילה החפוזה, אבל הניצחון 1:2 המיס את הטענות המוקדמות.
משחקי הקופה אמריקה נערכו במקביל למשחקי היורו וההשוואה הייתה בלתי נמנעת. זוויות הצילום ביורו היו טובות מאלה של הקופה והשאיפה היא לצילום המונדיאל בסטנדרטים של היורו.
ועוד: מחירי הכרטיסים בקופה אמריקה היו מוגזמים. זו לא היתה אליפות לכל כיס ורק עשירים יכלו לרכוש כרטיסים. לעיתים לא נמכרו כל הכרטיסים למשחקים מסוימים והוחלט לחלק כרטיסים כדי שתהיה אווירה מושלמת באצטדיון. מחיר התחלתי לכרטיס במשחק הגמר, התחלתי, אני מדגיש, היה 1,670 דולר לפני עמלות וסיפור העמלות כאן הוא לא פשוט. מינימום המחיר למקום הכי גרוע באצטדיון היה 2,000 דולר, ושוב במיקום שמשקפת היא מצרך חובה. הייתה רשימת המתנה לכרטיסים לגמר, כרטיסים בעיקר של אוהדי אורוגוואי שהיו בטוחים בעליית נבחרתם לגמר, אבל היו גם אמריקניים ששיריינו לעצמם כרטיסים לגמר, ובעקבות ההדחה המוקדמת חיפשו להיפטר מהן במחיר הנקוב.
אז כן, האמריקאים יודעים ויכולים לארח משחקי פוטבול, אבל כדורגל זה סיפור אחר ומונדיאל הוא בוודאי אופרה אחרת. הופעה של זמרת ידועה לפני המשחק יכולה להתקבל באהדה, אבל לא במחצית, ולא לזמן ממושך יותר מכל מחצית אחרת בעולם, חוץ מהסופרבול כמובן.
הלו, 2026 כבר מעבר לדלת.