אחד מהרגעים הגדולים של אולימפיאדת פריז 2024, לפחות על הנייר, יגיע בעוד 17 ימים. ב-3 באוגוסט, 22:20 שיון ישראל ייצא לדרך הגמר בריצה ל-100 מטר אצל הנשים וזה באמת ייקח לא יותר מכמה רגעים.
האמריקאית האחרונה שניצחה בריצה ל-100 מטר במשחקים האולימפיים הייתה מריון ג'ונס בסידני 2000. ואבוי לבושה, התואר הזה נשלל ממנה אחרי שהתברר שהיא השתמשה בחומרים אסורים. כך למעשה האלופה האמריקאית האחרונה הייתה גייל דיברס ב-1996. שקארי ריצ'רדסון עדיין לא נולדה אז, והיא מתכוונת לשנות כיוון ולדאוג שההמנון האמריקאי יושמע שוב.
ריצ'רדסון נחשבת לספרינטרית המובילה היום בריצה ל-100 מטר. בשנה שעברה היא זכתה באליפות העולם ולפני פחות מחודש קבעה את תוצאת השנה: 10.71 שניות. איליין תומפסון פצועה, שלי-אן פרייזר בת 37 ומעבר לשיא - והיריבה הגדולה אמורה להיות שריקה ג'קסון.
ארה"ב נגד ג'מייקה, זה בדיוק מה שחובבי הדרמות ואופרות סבון אוהבים כשמדברים על מקצועות הספרינט באתלטיקה. זה מה שהם אמורים לקבל, אם וכאשר לא יהיו תקלות ורצ'רדסון וג'קסון יתכוננו לזינוק בריצת הגמר.
שקארי ושריקה דווקא מנסות לשדר משהו אחר. באליפות העולם בשנה שעברה הן פרגנו אחת לשנייה וסירבו לתדלק איזשהו יריבות. האמריקאית ניצחה בריצה ל-100 מטר, הג'מייקנית זכתה בריצה ל-200 מטר וכשהמצלמות התקרבו, הן התחבקו.
אבל יריבות ספורטיבית זו עדיין יריבות והמשחקים האולימפיים מסוגלים להביא אותה לקצה, ואולי גם לפסים פחות מפרגנים. "תפסיקו לשאול אותי על שריקה", אמר ריצ'רדסון אחרי אחת התחרויות, "תשאלו אותי איך הייתה הריצה שלי - אבל לא, אתם ממשיכים לשאול על שריקה. היא טובה, היא מעולה, היא אגדית ואני מלאת כבוד לכל האצניות הג'מייקניות".
ריצ'רדסון פספסה את אולימפיאדת טוקיו בגלל שנתפסה על שימוש במריחואנה. האמריקאית המוחצנת ידועה כמי שאומרת כמעט כל מה שעל ליבה, דמות צבעונית (גם מבחינה חיצונית, עם ציפורני פלו-ג'ו ותספורות מגוונות) שמסוגלת לרתק חובבי ספורט שמחפשים ענף להתחבר אליו בזמן המשחקים האולימפיים. אבל מעבר לכך, היא גם מספקת את הסחורה.
באליפות העולם בשנה שעברה ריצ'רדסון טסה מהמסלול החיצוני לשיא אישי של 10:65 שניות וזכתה בזהב, תוך שהיא מקדימה את ג'קסון ב-7 מאיות. השיא האישי של שריקה עומד בעצמו על 10.65 שניות והשוויון הזה רק מגדיל את הפוטנציאל לתחרות גדולה בגמר בפריז.
היו שציפו לדו קרב בין השתיים גם בריצה ל-200 מטר. כאן הג'מייקנית עדיפה בהרבה והיא המועמדת המובילה לזהב - אבל היא לא תתחרה באמריקאית. ריצ'רדסון שזכתה במדליית ארד במרחק הזה בבודפשט 2023, הגיעה רק למקום הרביעי במבחנים האמריקאים ותתמקד בחצי המרחק.
עד אולימפיאדת בייג'ינג 2008, לא הייתה מדליסטית זהב אולימפית מג'מייקה בריצה ל-100 מטר. מרלין אוטי האגדית הייתה מיועדת לשבור את תקרת הזכוכית, אבל תמיד פישלה ברגעי האמת. ואז הגיעה שלי-אן פרייזר. הספרינטרית הנהדרת זרחה בכל פעם שראתה את חמש הטבעות ואחרי שתי מדליות זהב רצופות, פינתה את הבמה לאיליין תומפסון שניצחה בריו דה ז'נרו וטוקיו.
ארבע מדליות הזהב האחרונות היו של הג'מייקניות ויתרה מכך - הן שלטו באופן כמעט טוטאלי בפודיום. 14 מ-16 המדליות האחרונות בריצה ל-100 מטר במשחקים האולימפיים הונחו על הצוואר של אצניות מג'מייקה, השתיים הנוספות, רק שתיים, היו של אמריקאיות.
שקארי ריצ'רדסון, מאומנת על ידי דניס מיטשל - מדליסט זהב מריצת השליחים 4X100 בברצלונה 1992 - תגיע לפריז כדי לשבור את הרצף הג'מייקני. היא הפייבוריטית, אבל ההיסטוריה מלאה בסיפורים על מועמדים לזהב שקרסו ברגע האמת, בטח במשחקים האולימפיים.
תוצאת השנה של שריקה ג'קסון היא 10.84 שניות. 13 מאיות יותר לאט מריצ'רדסון ופחות טוב גם מג'וליין אלפרד (סנט לוסיה) ומליסה ג'פרסון (ארה"ב) שירוצו בפריז. היא גם נפצעה לפני כמה שבועות ויכול להיות שהיא יותר ממוקדת ב-200 מטר מאשר ב-100. אבל הספרינטרית שחגגה אתמול יום הולדת 30, תתחרה באולימפיאדת רביעית, יודעת להופיע באירועים גדולים - ויש לה משימה לאומית - לשמור על הבכורה של ג'מייקה.
ריצות הספרינט במשחקים האולימפיים סיפקו הרבה סיפורים וגם לא מעט הפתעות לאורך ההיסטוריה. אבל אם הפעם לא יהיו כאלה, ב-3 באוגוסט, 22:20 שעון ישראל, נהיה עדים לאחד הקרבות הגדולים בפריז. שקארי ריצ'רדסון נגד שריקה ג'קסון. זה ייגמר בתוך פחות מ-11 שניות, וזה יהיה נהדר.