בספרד הספורט הוא גוף עצמאי שמכלכל את עצמו ונתמך מעט על ידי המדינה. בדיווח השוואתי בגרמניה, נכתב כי ספרד כמדינה משקיעה מעט מאוד בספורט ביחס למדינות האחרות באירופה. הספורט על כל נגזרותיו מקבל כ-85 מיליון יורו, בהשוואה ל-550 מיליון של גרמניה.
מאיפה מגיע הכסף? מספונסרים. הספורט הספרדי נתמך ע"י רשת רחבה מאוד, כשקבוצות הכדורגל העשירות, כמו ברצלונה, תומכות בעצמן בענפים האחרים.
אז איפה טמון סוד ההצלחה הספרדי בכל כך הרבה ענפי ספורט? השיטה העיקרית פשוטה: מגדלים מאמנים. מי ששינה את התפיסה הספרדית ויצר מהפכה בחשיבה בענפי הכדור הוא פרופ' פאקו סריול, מאמן כושר בעברו. הוא הבין כי ההצלחה טמונה ברמת אימון גבוהה. ואכן, בסקר שנערך בין מאמנים בספרד בענפי ספורט שונים, נמצא שהם מציינים את רמת האימון הגבוהה ואת ההכשרות, שמאד השתנו בשנים האחרונות. כמו כן, צוינו החשיבה לטווח ארוך והטמעת המדיניות של שילוב שחקנים צעירים מוכחים בהדרגה ובזמן המתאים לקבוצות בוגרים, וכך מספר הכישרונות האבודים הצטמצם. למשל, לאמין ימאל או קרלוס אלקראס בטניס הם הוכחה להצלחת תהליך האיתור המיון והטיפוח של הכישרונות בספורט.
שיתוף הפעולה עם מדעי הספורט/אימון נעשה ברמה גבוהה במיוחד בכל מה שקשור ליישום של תורת האימון החדשה, וזו כנראה אחת הסיבות להצלחתה של ספרד במספר ענפי ספורט ובגידול מאמנים בעלי שם. הבולט ביניהם הוא, כמובן, פפ גווארדיולה, שנחשב למאמן הטוב בעולם וגם תלמידו של סריול.
בספרד יש שני אנשי מדע ושטח ששינו את הספורט בכלל ואת הכדורגל בפרט. הראשון הוא, כאמור, פרופסור פרנציקו ( פאקו) סריול, שחקר במשך 40 שנה את ענפי הספורט, במיוחד משחקי הכדור. עיקר עבודתו היה באוניברסיטת ברצלונה, הסמוכה למגרשי הכדורגל של המועדון הגדול בעיר. הוא שילב עבודה אקדמית והשתתף בצוותי הכשרת מורים לספורט ומאמנים. בנוסף, הוא תמיד היה גם במגרש, כמאמן הכושר של קבוצות שונות בברצלונה, כולל מאמן הכושר של גווארדיולה. פרופ' סריול טען שאי אפשר להפריד כושר גופני מענף הספורט - כלומר, אין אימוני כושר ואימונים נפרדים בענף הספורט, הכושר משולב כחלק אינטגרלי מהאימון בענף הכדור. הוא קרה לזה אימון סימולטיבי, שמקשר, למשל, בין הכושר לטכניקה/טקטיקה, לקואורדינציה ולהיבט הרגשי/מנטאלי. הוא גם סירב להשתמש במושגים אתלט. יכולות אתלטיות, טען, עבור שחקנים הן שונות בתכלית מענף האתלטיקה ולכן אין לכנותם כך.
המטרה של האימון היא להביא את הספורטאי למצב של יכולת לפתור בעיות מבלי שגורם אחד יפריע לשני (למשל, שהגורם הגופני לא יפריע לביצוע הטכני וכו'). לדעתו כל ספורטאי ברמה גבוהה מתפקד בגבול 70-80% מהיכולת שלו, ותפקיד המאמן הוא לגרום לשחקן למצות 100 אחוז מיכולתו במשחק, כפרט וכשחקן קבוצתי.
המדען השני שהשפיע על הכדורגל הספרדי הוא ויקטור פרדה, שהתמחה בתכנון אימונים שנתי, תקופתי ושבועי. הוא יצר דפוס חדש של תכנון ומתמקד בטקטיקה שממנה נגזר כל התכנון. נושא האיתור, מיון וטיפוח הכישרונות במועדונים הוא דוגמה לתהליך המשלב בין כלכליות (השקעות), מדעיות ומקצועיות.
החשיבה של הטיקי- טקה שבאה מספרד מראה כי במדינה חושבים כל הזמן על חדשנות והתאמה של משחק הכדורגל לנתונים של השחקנים בקבוצה. אין עבודה לפי מודל. אחת הנקודות החשובות בפילוסופיה הספרדית היא שהספורטאי חייב להבין מה עושים איתו, מדוע עושים איתו ואיך שתי הפונקציות הללו באות לידי ביטוי במשחק, ולא רק בכדורגל.
מספר הסקאוטים שמסתובבים בעיקר בספרד הוא בין הגבוהים בעולם. הדגש בגילים הצעירים ולעיתים גם לאחר מכן הוא על הקשר שבין טכניקה וקואורדינציה ובעיקר על יכולת אישית גבוהה.
ההתאחדות הספרדית, בבואה למנות מאמן נבחרת, מחפשת מאמנים שיכולים לצמוח במערכת שלה. הצלחה באימון צעירים במסגרות ההתאחדות מובילה לאימון נבחרות בוגרים. כך לואיס דה לה פואנטה זכה בסגנות אליפות אירופה בשנת 2017 עם הצעירים ובשנת 2019 הפך להיות מאמן הנבחרת הבוגרת. איך זה נגמר - אתם כבר יודעים.
בספרד בולטים שיתופי פעולה מקצועיים אקדמיים של מאמנים וגם של אנשי מקצוע מענפי ספורט שונים. יש הזדהות מלאה של ספורטאים בענף אחד עם ספורטאים בענף אחר. כולנו מכירים את התמיכה של רפאל נדאל בכדורגל, כשגם אלקראס פנה למארגני טורניר קווינס בשלהי יוני וביקש שישבצו אותו מוקדם למשחקים כי הוא "רוצה לראות את היורו".
תהליך האיתור, מיון וטיפוח של כישרונות הוא מגוון. כל מועדון קובע לעצמו את הפילוסופיה ואת הדרך המתאימה עבורו. ההישגים מגיעים, ולא בכדי. ההשקעה משתלמת ובפריז שוב, כנראה, ניווכח בכך.
הכותב הוא ד"ר במדעי הספורט ומרצה בתורת האימון החדשה, מנטור למאמנים צעירים ולספורטאים כישרוניים, מפתח שיטת OCO™ וCBC™