החודשים האחרונים מלווים במתחים נפשיים, מעברים חדים בין מצבי רוח ומביאים איתם את הצורך בבריחה, בחיפוש אחר ריגוש המנותק מהמצב הבטחוני. תקופה כזו של טורניר ספורט מהווה פלטפורמה אידיאלית לבריחה, לו"ז המשחקים האינטנסיבי מאפשר ניתוק, וחיבור לסביבה אחרת.
הצורך הזה מוביל אנשים שלא הימרו בעבר להצטרף לחוויית ההימורים. לפי דו"ח של המרכז הארצי להתמכרויות (ICA), 38% מהמתמודדים עם PTSD מתמודדים במקביל עם הפרעות שימוש בחומרים או בהתנהגויות ממכרות (הימורים, מין, פורנוגרפיה וגיימינג), כאשר לפי המחקר מאז תחילת המלחמה ישנה עלייה של 15% בשימוש בחומרים ממכרים. נכון לשנת 2022, 4.5% מהאוכלוסייה בישראל מתמודדים עם התמכרות להימורים, ו-13% מתלמידי התיכון השתתפו בהימורים על כסף, כאשר בכלל העולם הנתון נמצא בעלייה מתמדת.
מכורים להימורים מכנים את התקופה הזו "חג המהמרים". לרוב יצפו בכל המשחקים, יפסידו שעות שינה, שעות עבודה ושעות עם הילדים. ההתרגשות והמתח בשיאם, רק שהם עשויים להמר בסכומים של עשרות אלפי שקלים על כל משחק, וההפסדים מצטברים. בזמן המונדיאל, שנערך לפני כשנתיים, המועצה להסדר ההימורים בספורט דיווחה על עלייה משמעותית בהכנסות בתחום ההימורים החוקיים בתקופת הטורניר, ולפי ההערכות נזהה לאחר היורו מגמה דומה. הימור ש"תפס" מעניק תחושת אופוריה, אך לאחר כמה דקות ההתרגשות והשמחה חולפים, ונשארת תחושת ריקנות, כמו בכל התמכרות. ואז מהמרים שוב. כלומר, מהמר שזכה לא ייקח את כספי הזכייה וינצל אותם למשהו חיובי, הוא ימשיך להמר. הריגוש הוא בציפייה לזכייה ולא בזכייה עצמה.
על פי ספר DSM V, הפרעת הימורים מוגדרת כהתנהגות הימורים בעייתית חוזרת המובילה לליקוי קליני משמעותי או למצוקה, והיא מסתמנת בארבעה או יותר מהסימפטומים הבאים, למשל: צורך להגדיל את סכומי ההימורים כדי לחוש את הריגוש הרצוי; מחשבות תכופות על הימורים או על הרצון להפחית בהם; הימורים לצורך בריחה מבעיות (אשמה, חרדה, דיכאון); צורך להמשיך להמר כדי להחזיר סכומים שהופסדו; נטייה לשקר לקרובים על כמות ההימורים; סיכוי לאבדן של קשרים או מקומות עבודה; בקשת כספים מאחרים.
הטיפול באוכלוסיית נפגעי ההימורים כולל אתגרים נוספים לאלה הקיימים בטיפול בהתמכרויות לחומרים פסיכו־אקטיביים. לשימוש בחומרים יש השפעה קוגניטיבית, מנטלית והתנהגותית הגוררת פגיעה בתפקוד היומיומי. התמכרות להימורים היא התנהגותית, שהשפעותיה ונזקיה ניתנים להסתרה, לפיכך, ההכחשה והרציונליזציה גבוהות יותר ומושפעות גם מהמאמצים הרבים שהמהמר משקיע בהסתרת הנזקים הכלכליים - מצב שעלול להימשך אפילו שנים. המהמר עלול לפנות, מתוך ייאוש, לפתרונות בשוק האפור, להחריף את הקושי הכלכלי ולהציב את עצמו ואת קרוביו בסיכון.
לנוכח העובדה כי הפגיעה אינה נראית לעין, לרוב נפגוש מהמרים עובדים ומתפקדים בעלי תדמית ותפיסה עצמית של אדם "נורמטיבי" ומתפקד, מה שיוצר קושי פנימי וקושי של הסביבה להכיר בבעיה. היעדר השיתוף מונע קבלת עזרה ומותיר את האדם במערבולת פרדוקסלית, כאשר בהיעדר תקווה או אמונה בשינוי הוא ממשיך להאמין בשוגג כי הפתרון מצוי בהימורים עצמם. יש לכך מחירים רגשיים למהמר בניסיונו לחיות את "החיים הכפולים". אף אם פנה המהמר לטיפול, תידרש עבודה מהותית על שבירת הגנות חזקות של הכחשה ורציונליזציה.
הכותבת היא מנהלת ארצית תחום מניעה וטיפול בהתמכרויות, מכבי שירותי בריאות