ביום ראשון הופיע באתר האינטרנט של ל'אקיפ הדיווח לפיו שוקל מאמן צרפת דידייה דשאן לספסל את אנטואן גריזמן בחצי גמר יורו 2024 מול ספרד. זה לא אומר שכך יהיה, כי הרי ייתכן שמדובר בהדלפה שגויה מכוונת, או בהערכה לא נכונה של העיתונאים, אשר לא בדיוק הצטיינו בניבוי המערכים של טריקולור בטורניר הנוכחי עד כה. ובכל זאת, ההפתעה היתה גדולה, והעובדה כי האפשרות נחשבת לריאלית מדגישה את עוצמת המשבר שחווה כוכב אתלטיקו מדריד בימים אלה. הוא רגיל להיות הבאנקר האולטימטיבי של דשאן, ואת אי אפשר להגזים בהערכת תרומתו להצלחה הצרפתית בטורנירים הקודמים.
גריזמן קבע שיא יוצא דופן כאשר שותף ב-84 משחקים רצופים של הנבחרת, בין יוני 2017 למרץ 2024. ברובם המוחלט הוא היה בהרכב, תוך שהוא מבצע בשמחה את כל ההנחיות של הבוס. הרעיונות של דשאן היו מגוונים בהחלט, וגריזו הוא שחקן שיודע לשחק במספר רב של תפקידים. הוא יכול להיות חלוץ שני, פליימייקר, לרוץ באגף השמאלי, ובמונדיאל האחרון היה לדעת רבים השחקן הטוב ביותר של צרפת (פרט לגמר) בעמדת קשר מרכזי. הספק העבודה שלו היה עצום לא רק בבניית המשחק, אלא גם בפעולות הגנתיות ללא כדור. בכל הקשור למנהיגות, לא היה שני לו, וזו היתה רק ההקדמה לשנת 2023 אדירה שהוא חווה.
לדעת פרשנים רבים, גריזמן היה השחקן הטוב ביותר בליגה הספרדית בשנה שעברה. הוא סיים את עונת 2022/23 כמלך הבישולים עם 16 אסיסטים, וגם הבקיע 15 שערים בעצמו. בעונה החולפת הוא הצטיין עם 16 כיבושים בליגה, ועוד 6 בליגת האלופות, ומתוך 22 שערים אלה הובקעו 16 בשנה שעברה. היו תקוות כי 2024 עשויה להיות טובה אפילו יותר מבחינת השחקן שרק הלך והשתבח עם השנים, ומצא את עצמו מחדש מאז חזר הביתה לאתלטיקו מדריד, אבל בפועל המציאות היתה שונה. הקבוצה של צ'ולו סימאונה דעכה וסיימה רק במקום הרביעי, וגם הודחה ביד בורוסיה דורטמונד ברבע גמר הצ'מפיונס ליג, בעוד גריזמן היה הרבה פחות יציב בחודשים האחרונים.
להורדת אפליקציית וואלה ספורט לחצו כאן
ייתכן כי העייפות המצטברת היתה משמעותית. "בגיל 33 לוקח לי קצת יותר זמן להתאושש", העיד הכוכב בעצמו, ועל כן היו חששות מסוימים לקראת אליפות אירופה. עם זאת, מעטים ציפו כי הוא יפגין יכולת כה מאכזבת. גריזמן ידע בעבר להתעלות בטורנירים הגדולים, היה מלך השערים והשחקן המצטיין בדרך לגמר יורו 2016, להט במונדיאל 2018, ותרם המון ביורו 2020, גם אם שיתוף הפעולה עם קיליאן אמבפה וקארים בנזמה ביחד לא היה טבעי במיוחד. ללא בנזמה, העסק זרם הרבה יותר חלק בגביע העולם האחרון, והתקווה היתה כי גריזו יעשה שוב את המקסימום באליפות אירופה השלישית בקריירה שלו. השאלה היתה רק אם דשאן ישבץ אותו שוב בקישור, או אולי יתן לו יד חופשית לנהל את המשחק כפליימייקר.
בפועל, המאמן עדיין לא מבין עד הסוף כיצד נכון לנצל באופן אופטימלי את השחקנים שעומדים לרשותו כרגע. ההרכב הצרפתי עבר שינויים בכל המשחקים, וכך גם תפקידו של גריזמן. זה בלט במיוחד בשמינית הגמר מול בלגיה, כאשר דשאן החליט באופן פתאומי, ללא כל התרעה מוקדמת, להמר על 3-3-4 עם גריזמן באגף הימני. זה התפקיד הכי פחות מתאים לו, כי הוא לא אוהב להיות תקוע באגף, ואם כבר להיות קיצוני, אז משמאל כפי שהוא היה רגיל לשחק בתחילת דרכו בריאל סוסיאדד. מאידך, גריזמן לא מתלונן ולא מתווכח אף פעם. הוא תמיד יעשה את מה שמבקשים ממנו.
"המאמן ניגש אלי אחרי ארוחת בוקר וביקש שאעשה זאת. אמרתי לו שאין בעיה - אין כאן בשבילו ובשביל הקבוצה. אני לא קיצוני ימני, ולא עובר שחקנים באחד על אחד, אבל אפשר היה לנסות את זה. המאמן אמר לי לשחק על הקו, ולהיכנס למרכז מפעם לפעם. זה היה בסדר, כי אני יכול לשחק בכל עמדה. הכי חשוב לתת את המאמץ המקסימלי בכל רגע נתון", סיפר גריזמן בדיעבד.
כולם מכירים את הגישה הזו, ולכן רבים סברו כי הוא אמור לקבל את סרט הקפטן כאשר הוגו לוריס פרש מהנבחרת בתום המונדיאל. התפקיד הלך לאמבפה בעיקר מסיבות פוליטיות, ורובר פירס העיר על כך: "אין לי שום דבר נגד קיליאן, אבל זה חוסר כבוד כלפי אנטואן. זו ממש לא בחירה הגיונית. גריזמן הרבה יותר ותיק ויותר משפיע, ואני מופתע מכך שלא מונה". ואולם, גריזמן עצמו לא עשה מזה עניין, וזו בדיוק הסיבה המרכזית לכך שדשאן הרשה לעצמו לדלג עליו ולבחור בו לסגן הקפטן. החלטה הפוכה היתה עלולה ליצור בעיות.
אז המחוייבות עדיין בשיאה, וזה נכון גם לגבי הטורניר הנוכחי, אבל היכולת לא מזהירה כלל. אחד הנתונים המפורסמים ביותר של יורו 2024 הוא כי צרפת טרם הצליחה להבקיע בכוחות עצמה ממשחק פתוח - לזכותה שני שערים עצמיים ופנדל של אמבפה. לגריזמן לא משנה מי מבקיע, ועובדה היא כי הוא לא מצא את הרשת במונדיאל האחרון, אך היה מעל כולם בכל הקשור לתרומה קבוצתית.
"אם אני שם את הכדור ברשת זה נהדר, אבל זה ממש לא קריטי. חשוב שהנבחרת תשחק טוב", הוא אמר גם הפעם. אלא שהנבחרת לא משחקת טוב, וגם הנסיון המוזר של דשאן להציב את גריזמן מימין נכשל בשמינית הגמר. ברבע הגמר מול פורטוגל, הכוכב הוותיק כבר היה שוב במרכז, אך זה לא הועיל בתיקו 0:0 משמים, בו היריבה היתה קצת יותר מסוכנת.
אז עכשיו, לפני המפגש הכי מאתגר עד כה, מול יריבה שמציגה יכולת התקפית ראויה, שוקל לכאורה דשאן לוותר על הסמל בן ה-33 שלו. דווקא מול ספרד, אשר את שחקניה הוא מכיר כל כך טוב מאינספור מפגשים בליגה, עלול גריזמן למצוא את עצמו בחוץ. "היתה לאנטואן עונה עמוסה, עם הרבה משחקים אינטנסיביים. זה מורגש, ודיברתי איתו על זה", אמר הבוס. אבל האם זו הבחירה הנכונה, ומי מסוגל להיכנס לנעליו, גם בכל הקשור לנסיון ולמנהיגות? כבר קרוב לעשור אי אפשר לדמיין את צרפת ללא גריזו, בוודאי במשחקים החשובים. האם זה באמת העיתוי לנסות משהו כה מהפכני?