לפני כשבוע חגג דיוויד בלאט יום הולדת 65, כולל הקדשות מרגשות משחקנים שאימן בעבר. לרגל יום הולדתו, התראיין בלאט לפודקאסט של העיתונאי הפולני מיכל ויניארצ'יק וחשף מספר סיפורים שלא סיפרו, כולל וידויים כנים על התקופה שלו ב-NBA.
על העבודה לצד פיני גרשון: "שיחקתי תחת פיני במכבי חיפה והייתי הקפטן שלו, כך שהכרתי אותו. עבדתי איתו בגליל ובמכבי. פיני תרם המון להתפתחות ולידע שלי בתור מאמן. כמו בכל מערכת יחסים, אתה לפעמים מוצא את עצמך מנסה לאתגר את האדם שעומד מולך. רציתי לחלוק איתו חלק מהדברים שאני חשבתי עליהם, ולעיתים גם לא היו בינינו הסכמות, אבל תמיד השתדלתי לעמוד מאחוריו ולהיות איתו בחזית אחידה. פיני מאמן נהדר, מאמן עם חזון, הרבה מהרעיונות שלו היו מתקדמים מאוד. היו לו גם חושים נהדרים לניהול משחק, הוא תמיד הגיב מהר. הרווחתי המון מהעבודה לצידו".
על מכבי תל אביב של 2014: "הקבוצה הזו עברה המון קשיים והתפתחה מאוד לאורך העונה. לא היינו טובים בתחילת העונה ולא הייתה לנו כמעט המשכיות, כך שעברנו הרבה מאוד לפני שהפכנו לקבוצה שמסוגלת להיות אלופה. כולנו השתנינו תוך כדי העונה הזאת. גם אני בתור מאמן הבנתי שאני צריך להשתנות ולעשות דברים אחרת כדי שנצליח. שמתי את האגו בצד כדי שזה יעבוד. לדעתי, הקבוצה שלנו ב-2010 הייתה טובה יותר - אבל פשוט הפסדנו בגמר, בין היתר בגלל שדורון פרקינס נפצע. ב-2014 נלחמנו כדי להיות הקבוצה הכי טובה שאנחנו יכולים להיות. זה לא היה קל. אולי לא היינו הכי מוכשרים, אבל היינו הקבוצה הכי טובה - וזה מה שנתן לנו את הצ'אנס".
האזינו לפודקאסט המלא
על המינוי למאמן קליבלנד: "הרזומה שלי איפשר לאנשים לבטוח בי. עברתי הרבה מדינות, הרבה יבשות, עשיתי דברים בכל מיני סגנונות. כשהלכתי לקליבלנד, לא היה לנו בהתחלה סגל שבנוי לאליפות. חשבתי שהגעתי לקבוצה צעירה במטרה להפוך אותה למועמדת לפלייאוף, ולפתע אימנתי קבוצת כוכבים שמועמדת לאליפות. רציתי לסגור מעגל ולאמן ב-NBA, ואני רוצה להאמין שהם חשבו שאני מסוגל להיות מאמן ראשי טוב בליגה הזאת. לא הלך לנו כל כך גרוע איתי".
על העונה הראשונה בקליבלנד: "כשאני מסתכל לאחור על העונה הזו, אני נזכר בקשיים ובפציעות שהיו לנו בפלייאוף. קווין לאב נפצע בחצי הגמר, קיירי אירווינג נפצע בגמר, ולעיתים אני תוהה מה היה קורה אם שניהם היו משחקים בגמר. אני חושב על זה לפעמים. יכולנו לזכות באליפות באותה עונה. זה מזכיר לי קצת את מכבי תל אביב של העונה. גם הם שיחקו בלי בולדווין נגד פנאתינייקוס ולקחו אותם לחמישה משחקים צמודים. מה היה קורה עם בולדווין היה כשיר ומשחק? קשה לחשוב על זה, אבל אם תוציא מכל קבוצה את השחקן הכי טוב שלה, ויהיו קשיים".
על החתימה של לברון ג'יימס בקבוצה: "צריך להיות אידיוט כדי לסרב לאמן את השחקן הכי טוב בעולם. במובן מסוים, היה לי קל יותר אם הוא לא היה מגיע - אבל באותה נשימה התלהבתי מהאתגר. הציפיות עפו לשמיים. אחר כך עשינו טרייד על קווין לאב והגענו למצב שהיו לנו שלושה כוכבי-על בסגל, בקבוצה שבכלל לא הייתה אמורה להיות כזאת. איך אפשר לא להיות מרוצה כשיש לך סגל כזה?".
על סיום דרכו בקליבלנד: "למדתי לחיות עם הכישלון שלי ב-NBA. מאוד פופולרי עבור אנשים לומר על מערכת היחסים שלי עם שחקן כזה או אחר, אבל כמו בכל דבר - היו רגעים טובים יותר ורגעים פחות טובים. מה שבאמת מפריע לי, אני תוהה האם יכולתי לאמן אחרת, האם יכולתי לדרוש יותר באימונים. לא התאמנו בעצימות מספיק גבוהה, לא כמו באירופה. יש ב-NBA קבוצות שמתאמנות כמו שצריך, ויש קבוצות שלא מתאמנות בכלל - ושני התרחישים יכול לעבוד. אני מודה שבמבט לאחור, לא אימנתי את הקבוצה הזו כמו שבאמת רציתי לאמן אותה. אבל בסופו של דבר זה חלק מהמסע, לפעמים יש קשיים בדרך. בסופו של דבר, אני גאה שהייתי חלק מהדבר הזה - לטוב ולרע".
על יחסיו עם לברון ג'יימס: "לאחר שקיבלתי את טבעת האליפות, הוא בעצמו אמר - 'הרווחת את זה'. זה אומר משהו על לברון האיש, וגם על היחסים בינינו בשורה התחתונה. אנשים ממציאים כל מיני סיפורים ויוצרים כל מיני נרטיבים סביב העניין הזה, ונכון שהיחסים לא היו מושלמים, אבל אני עדיין מלא בכבוד והערכה ללברון, גם כשחקן וגם כאדם. גם אם לא הסכמנו על כל דבר, זה חלק מהחיים. אני יודע שבסופו של דבר, נתתי את כל כולי. אולי לא עשיתי את העבודה הכי טובה, אולי לא מצאתי את הדרך להגיע ללב של השחקנים, אולי הייתי 'צעיר' מדי בכל מה שקשור ל-NBA. אבל עבדתי קשה מאוד שם, והייתי חלק מהאליפות הזאת. יכולתי לתפקד יותר טוב, זה בטוח, אבל גם יש לי חלק בכך שלא נשארתי. כך אני מסתכל על זה היום, במבט לאחור".