קייטלין קלארק ממשיכה לייצר עניין עצום סביב כדורסל הנשים בארה"ב, וכצפוי, גם לא מעט סערות. כידוע, הכדורסלנית הצעירה נבחרה ראשונה בדראפט האחרון על ידי אינדיאנה פיבר, אחרי ששברה את כל שיאי הקליעה במכללות, והפכה לספורטאית מוכרת בארה"ב - דבר שלא אופייני לכדורסלניות במדינה.
עד עכשיו מבחינה מקצועית ב-WNBA, קשה להגיד שהיא עומדת בציפיות העצומות ממנה, אבל בהחלט מעמידה מספרים יפים: בארבעת משחקיה הראשונים בליגה הממוצעים שלה הם 17 נקודות למשחק (41 אחוז מהשדה, 34 אחוז מהשלוש, 100 אחוז מהעונשין), 5.5 אסיסטים מול 6.5 איבודים, ו-4 ריבאונדים למשחק.
במקביל, הטירוף סביבה הוא חסר תקדים. המשחקים שלה שוברים שיאי צפייה. רשתות הטלוויזיה מעולם לא רשמו כאלה נתוני צפייה למשחקי WNBA. קבוצות שהתקשו להביא צופים למשחקים שלהן פתאום ממלאות אולמות. ניו יורק ליברטי, לדוגמה, מכרה כרטיסים ב-2 מיליון דולר למשחק מול אינדיאנה, כמובן שיא מועדון (17,735 צופים בברקלייס סנטר).
במקביל, היא עושה היסטוריה מבחינה שיווקית. אחרי שבחודש שעבר חתמה על הסכם חסות עם נייקי תמורת 28 מיליון דולר (השכר הרשמי שלה, יש לציין, הוא כמה עשרות אלפי דולרים לעונה), היא חתמה על חוזה עם חברת הכדורים ווילסון, והיא תהיה האישה הראשונה שיש ליין כדורים על שמה.
עם זאת, חשוב לציין: קלארק ואינדיאנה הפסידו בכל ארבעת המשחקים הראשונים שלהן העונה. המאזן שלה הוא 4:0. היא מתקשה מאוד מול השמירה מולה, כשההגנות הקשוחות מתרכזות בה בפיזיות שהיא מעולם לא נתקלה בה.
וייתכן שיש סיבה לשמירה האדוקה נגדה: קלארק אולי מייצרת עניין, באז וכסף - אבל גם מעוררת עוינות. יש בארה"ב מי שמכנים את הפופולריות שלה כ"בעייתית", וטוענים שבליגה שבה יש רוב עצום לשחקניות שחורות ותרבות לסבית מובהקת - העובדה ששחקנית לבנה סטרייטית הופכת לפנים של ה-WNBA היא מעוותת.
ג'אמל היל, מגישה ב-ESPN לשעבר וכתבת ב"אתלטיק", כתבה ב"לוס אנג'לס טיימס" מאמר ובו טענה כי ההצלחה של קלארק "מעלה שאלות על גזע שוויון" בליגה שבה יש 70 אחוז שחורות ושליש מגדירות עצמן כמשתייכות לקהילה הלהט"בית. "יהיה נאיבי מצדנו להגיד שלגזע ולמיניות שלה אין חלק בפופולריות שלה... הרבה אנשים שמחים מההצלחה שלה, גם השחקניות; יש לזה השפעה עצומה על המשחק. אבל יש חלק בעייתי, בגלל כל מה שזה אומר על כל שאר השחקנית שכבר שם". לטענתה, ל"נייקי" יש חלק באפליה, וטוענת שהיא "מוחקת שחקניות שחורות".
זו כמובן לא הפעם הראשונה שבה הטענה מועלית, אחרי שאג'ה ווילסון, שחקנית לאס וגאס אייסס, אמרה ש"יש הרבה אנשים שטוענים שזה לא עניין של שחור-לבן, אבל מבחינתי זה כן. את יכולה להיות הכי טובה במשהו, אבל אם שחורה, אנשים לא רוצים לראות את זה. זה לא שיווקי. כך שלא משנה כמה קשה אני עובדת, עדיין יטאטאו אותנו מתחת לשטיח". יש שטוענים שבגלל העוינות הזאת, שחקניות ותיקות, שחורות בעיקר, מגלות אקסטרה מוטיבציה בשמירה מולה, ונהנות לתסכל אותה, כשבמשחק האחרון אף קיבלה עבירה טכנית אחרי שצעקה על שופט "תן כבר פאקינג שריקה", מה שהגביר את התדמית המפונקת שלה. מנגד, גם הן יודעות שבלעדיה, הרבה פחות אנשים היו צופים במהלכים שלהן מלכתחילה.