שרן ייני הודיע היום (שני) על פרישה מכדורגל. אחרי הזכייה של מכבי תל אביב באליפות, הקפטן הצהוב תולה את הנעליים בגיל 37. ייני גדל בנוער של מכבי תל אביב, עלה לבוגרים ב-2004 ושיחק בקבוצה לאורך כל הקריירה, מלבד שנתיים בוויטסה ארנהם ההולנדית (2015-2017). הוא זכה עם מכבי תל אביב בשש אליפויות, שני גביעים, שישה גביעי טוטו ושני גביעי אלוף האלופים. בשנים 2013-2020 צבר 32 הופעות בנבחרת ישראל.
ייני הכריז על החלטתו במסיבת עיתונאים ואמר: "אתם לא יודעים כמה אני מתרגש בכל בוקר להגיע לאימון. אני מאושר בכל יום. שם את הילדים במסגרות, מגיע לאימון, עובד כמו מטורף בחדר הכושר ביחד עם יוסי (זיגדון, י.ט), יוצא לאימון ומתחיל לאתגר את עצמי ואת החברים שלי. מנסה לנצח בכל מחיר, נותן את כל הלב והנשמה בכל תרגיל ובכל אימון. היום אני מודיע על פרישה. אני מרגיש בר מזל שהייתה לי את הזכות לעשות את מה שאני אוהב מאז גיל 6. כיף לי שנגעתי בהרבה שחקנים, אוהדים, שנגעתי בכל כך הרבה אנשים שסבלו ועדיין סובלים ממה שקורה במדינה ההזויה שלנו. זו זכות מטורפת לגרום לבן אדם לשמוח אפילו לשנייה.
"כשהתחלתי במכבי תל אביב היא נראתה אחרת וכיף לי להיות חלק מההתעוררות של המועדון המפואר הזה, ביחד עם המון שותפים. בכדורגל הכל זה בגדול - כל התחושות והרגשות מועצמות. הכל פשוט ענק. לפעמים הרגשתי כמו גננת ולפעמים כמו גלדיאטור, אבל תמיד ידעתי שאני משחק בשביל משהו גדול ממני, שכל הרעיון שלו יותר גדול ממני. עכשיו אני משאיר את המועדון בידיים טובות של חבר'ה שאני אוהב ומעריך".
קליפ הפרישה של שרן ייני
ייני המשיך: "לא גדלתי כאוהד מכבי תל אביב או כל קבוצה אחרת, אני בכלל מבית שלא אוהב כדורגל ואני יודע שבמהלך חיי מכבי עזרה לי להתעצב כבן אדם. ביחד עם אשתי, הם הפכו אותי למי שאני היום. הערכים שזורמים בי הם של מכבי. בשבילי להיות מכביסט זה להציב את הסטנדרטים הכי גבוהים שאתה יכול ולעמוד בהם למרות כל הקשיים. אין תירוצים.
"הכדורגל מתגמד לעומת מה שאנחנו עוברים עכשיו במדינה שלנו. יש לנו חטופים בעזה והכל משני לכדורגל ולפרישה. הכי חשוב שנחזיר אותם הביתה ונתעסק בזה כמדינה", סיכם את דברי הפרישה.
לאחר מכן בשלב השאלות דיבר על התמיכה מהוריו: "אבא שלי (ליאור ייני ז"ל) היה מאוד שקט, אבל דעתן כמוני. אמא שלי ואבא שלי שלא באו מעולם הכדורגל, המשיכו להסיע אותי לאימונים ולמשחקים למרות שכולם אמרו לי שאני לא שחקן טוב ושלא הייתי בהרכב עד גיל 17. הם המשיכו להאמין בי ובחלום שלי וזה לא היה מובן מאליו. אבא שלי כל יום הסיע אותי לאימונים והוא בכלל לא אהב לצאת מהבית, היה בסגנון אריק איינשטיין".
האם ישותף בשני מחזורי הסיום: "כבר לא אשחק העונה, אבל אמשיך להיות עם הקבוצה עד ליום האחרון ומפה אצא לאימון".
תפקיד מקצועי: "הייתה לי שיחה עם מיטש. הוא הביע עניין ורוצה שאשאר במועדון בתפקיד. יש לי במקביל גם הצעות אחרות מעולם הכדורגל ומהעולם העסקי. אני נרגש לצאת לדרך חדשה ומקווה שאקבל החלטות נכונות".
השנים הרבות שלו כקפטן והשינוי שעבר: "שחררתי בשנים האחרונות. תשאלו את דור פרץ או את ערן זהבי, אני בן אדם אחר. פעם הייתי מאוד קשוח ולא נותן מקום לצחוקים או למסרים לא לעניין. בשלב מסוים התחלתי לשחק פחות והבנתי שאם כל הזמן אהיה דומיננטי כשהמעמד שלי יורד, אאבד את זה. הבנתי שאם אני רוצה לשמור על קריירה ארוכה ורוצה להיות בריא בנפש שלי, אני צריך להקליל. אני חושב שהייתי קפטן טוב, מסוג מסוים. קבוצה לא צריכה מנהיג אחד, אלא אוסף של מנהיגים והקפדתי תמיד לשתף פעולה עם כולם. אני לא מאמין במנהיגות של אדם אחד, צריך לתת לאנשים אחרים והזדמנות לצמוח. ניסיתי לשכנע את דור פרץ להיות קפטן עוד לפני שאני פורש וזה לא הלך".
באשר לעתידו הבהיר: "לא אמרתי שלא אשאר במכבי תל אביב, אני צריך לחשוב. אני ומיטש נמשיך לדבר ויצא במקביל שקיבלתי עוד הצעות. אני צריך לחשוב וזה לגיטימי. הלב שלי עם מכבי תל אביב והייתי מאוד שמח להיות פה, היו לי חלומות לשחק עד גיל 50+, אבל הגעתי עד גיל 37 עם תואר או שניים. מה הכי מעניין אותי לעשות? הכל מעניין אותי, כל אחד יכול למשוך אותי עכשיו. אני רוצה להרגיש מוערך ושאני יכול להמשיך להתפתח, אני רוצה את הרעש והרגשות ונראה מי ייתן לי את זה".
מתי החליט לפרוש: "אני באמת רציתי להמשיך לשחק עד 50 והאמנתי שאני יכול ושמישהו יגיד לי לא, אבל אני בן 37 אחרי פציעות במניסקוס ובברך, יש לי כאבים ובורחת קצת הברך. לא צריך לבכות ולהתבכיין, אלא להתמודד עם המציאות כמו שהיא וזהו".
הרגעים הכי מרגשים: "האליפות הראשונה בעידן מיטש ושלי הייתה מרגשת אחרי 10 שנים שלא לקחנו אליפות, הייתה סערת רגשות. היה את ה-2:3 בדרבי ואת ה-2:3 של לוגסי, ורמת השרון בגשם שחזרנו ל-3:4. היו לי גולים נגד בית"ר מהאוויר והפועל חיפה שאניימה סחב אותי, רגעים שהייתי בשער, הרגע שבחרו בי להיות קפטן, הרגע שלוני נתן לי חוזה למרות הפציעה".
על הפועל תל אביב: "אמרתי לכם, לא גדלתי על כדורגל. אני לא שונא את הפועל ולא שונא אף קבוצה. אני פשוט אוהב את מכבי. אני לא מתעסק באחרים, זו האמת. אני הייתי רוצה שהפועל תל אביב תישאר בליגה, אני אוהב דרבים ואוהב יריבות. בתחילת הקריירה הפסדתי דרבים. אני מעריך משחקים גדולים ולא הייתי רוצה שהפועל תל אביב או חיפה תרד. אני כן מבין את האוהדים, אבל חושב אחרת. אני בעד דרבים. רציתי לשבור את שיא ההופעות בדרבי, אבל חסר לי קצת וחבל לי".
אם ערן זהבי צריך לפרוש: "נדבר בינינו. השיחות שלנו וההתייעצויות יישארו בינינו, ככה חברות עובדת ויש בינינו הרבה אמון. אני רוצה שהוא ישחק כדורגל לעד וימשיך לתת גולים, כי רוב הגולים השמחים בחיים שלי ובקריירה שלי הגיעו בזכותו. הוא תמיד הבקיע, תמיד כשהיינו צריכים אותו. אין על ערן, אני אוהב אותו. הוא יידע מה לעשות".
מודל לחיקוי עבורו: "זה יכול להיות שחקן כמו ערן זהבי, אחד כמו דור פרץ, דור ביטון או דור תורג'מן שפתאום אני מחקה אותם. כל דבר טוב שאתה יכול לחקות ולקחת, תיקח".
סיום הקריירה דווקא בעונה כל כך קשה בעקבות ה-7.10: "לא אכנס לקשר בין הדברים, אבל הייתה עונה ארוכה וקשה מאוד מנטלית. היו רגעים שבכלל לא היינו מרוכזים בכדורגל, ביקשנו לדחות את המשחקים באירופה עד שהיינו חייבים לשחק. ביקרנו אנשים ושוחחנו עם אוהדים מהקיבוצים כמו כפר עזה שאמרו לנו 'אם אתם תשחקו, אנחנו נוכל להתנתק מהעולם שלנו'. זה נתן לילדים להיות לילדים ולגדולים רגע לדבר בלי הילדים. בתור מישהו שלא גדל כאוהד כדורגל, גילינו שיש לנו כוח ומחויבות לעשות כל כך הרבה טוב. אותנו זה גמר, התקשרנו למשפחות שהילדים שלהם מתו בעזה, לנרצחים, למפונים, לבתי חולים וזה שם את הכל בפרופורציות. אנחנו חיים בלה-לה לנד, אבל אנחנו חייבים להמשיך. חייבים להחזיר את כולם הביתה, לא נהיה שלמים עד שהם יחזרו".
ערן זהבי שהגיע עם כל שחקני הקבוצה לתמוך בייני, ביקש את המיקרופון ואמר: "שרן, אני רוצה להודות לך על הכל. שיחקנו ביחד 5.5 שנים וזכינו יחד באליפויות ובאין ספור תארים. תמיד הסתכלתי עלייך וידעתי שאתה בגב שלי, על המגרש וגם מחוצה לו. תמיד ידעת לשים את הדברים בפרופורציות ולא סתם אמרתי שאתה הקפטן הכי טוב בהיסטוריה, התכוונתי לזה. תמיד נתת עצות והראת דוגמה אישית שזה הדבר הכי טוב שעשית. לפעמים גם הייתי מקנא בך ואני מודה לך על זה שהייתי יכול להיות קפטן לידך, כי תמיד הלכתי איתך ואתה הלכת איתי. הרגע הכי עצוב שלי זה שעזבת ולא עלינו ביחד לליגת האלופות. הרווחתי חבר לחיים ואני אוהב אותך ובטוח שתצליח בכל מה שתעשה".
הבעלים מיטש גולדהאר אמר: "שרן ייני, 555 משחקים עם החולצה של מכבי, השחקן היחיד שהיה כאן כשהגעתי לראשונה לפני כ-15 שנים. הוא מגלם כל מה שטוב במכבי, מייצג את המועדון היטב כקפטן באמצעות מוסר עבודה גבוה, אופי וצניעות. שרן תמיד כיבד את כולם מהמאמן ועד לאנשי המשק כל אלה הפכו אותו לקפטן האידיאלי של מכבי. תודה שרן על קריירה מפוארת במועדון הכדורגל מכבי תל אביב".