הפועל חדרה הגיעה לחצי השני של העונה כשהיא בסכנת ירידה ממשית, אבל מינויו של חיים סילבס למאמן הקבוצה והשינויים בסגל שנעשו במהלך חלון ההעברות של ינואר הסתיימו בכך שבשבוע שעבר היא הבטיחה את הישארותה בליגת העל. לקראת המחזור האחרון בפלייאוף התחתון, בעלי המועדון יקיר שוורץ העניק ריאיון מיוחד ובו סיפר על הימים הלא פשוטים, המהלכים שהצליחו והתוכניות והתקוות לעתיד.
כידוע, יקיר הוא הבן של שלום שולם שוורץ, שנחשב לגדול שחקני הפועל חדרה. הוא לקח עליו את הקבוצה ביחד עם יוסי מאור מידי העירייה. "זה בהחלט היה יום שמח מאוד, אחרי שנה לא פשוטה בכלל. לא נשמתי כל המשחק, כל המשחק תפילות ופרקי תהילים ומעקב אחרי המשחק של אשדוד והפועל", תיאר את התחושות אחרי הניצחון על מכבי נתניה בשבת האחרונה, "זאת היתה שבת מאוד אמוציונלית, כי בבוקר גם הנוער נשארו בליגה. בבוגרים פתחנו את העונה בצורה מאוד גרועה, הציפיות היו אחרות לגמרי. בסוף קרה ההיפך הגמור ובנוסף לכל זה, גם האירוע החמור שקרה במדינה וטילטל את כולנו הוציא אותנו מאיזון ואפשר להגיד הוציא המון אוויר מהמפרשים. חזרנו לשחק אחרי פגרה מאולצת של חודשיים היינו מסומנים כיורדת הוודאית הראשונה. היינו חייבים לבצע שינויים והם קרו".
על הציפיות שהיו לו בתחילת העונה עם המאמן ניסו אביטן ושחקני חיזוק חדשים שהוחתמו אמר: "אנחנו לא התערבנו יותר מדי בבניית הסגל, למעט שחקן אחד שחשבנו שהוא פוטנציאל עתידי (הבלם סולימאן קוליבאלי, ר"ב) וגם זה היה נתון לשיקל דעתו של ניסו. הצוות המקצועי בנה את הסגל ומחנה האימונים היה מצוין עם אווירה מטורפת. נראינו מצוין במשחקי האימון. פתחנו את הליגה עם שלושה משחקים נגד הגדולות בתוצאות מאוד לא טובות וזה השפיע פסיכולוגית והחל כדור שלג. זו בהחלט לא עונה רגילה, אבל בינואר היינו צריכים לעשות חישוב מסלול מחדש. עם כל האהבה והרומנטיקה והרצון הטוב, היינו חייבים לבצע את השינוי בעמדת המאמן ובסגל. אף אחד לא הגביל את ניסו בחלק הכלכלי. ליוסי מאור ולי היתה מטרה אחת ברורה והיא להשאיר את הקבוצה בליגה ויהי מה וכל האמצעים כשרים. הגענו לסוף חלון ההעברות בלי שהיו שחקנים על הפרק. בסופו של דבר נכנסנו ללחץ של זמן ועל הבאזר החתמנו את הבלם הסנגלי (ממאדו אמבוג', ר"ב) ואת דוניו שבא מקפריסין".
פתחתם את הכיס ופגעתם בינגו בשלושה-ארבעה זרים שהצילו לכם את העונה. איך עשיתם את זה?
"לגבי ינואר, אני מונע מאוד מהרגש וגם מהפן התדמיתי. עונה ראשונה שאני נכנס, הבן של, או כמו שאחד מאנשי התקשורת אמר 'הדם של הפועל חדרה על הידיים של יקיר שוורץ'. הוא רק שכח האיש הזה שקיבלנו פה מועדון מפורק, עם 14 מיליון ש"ח חובות, קיבלנו את המועדוןב בדקה ה-90 בסוף יוני, כשמרבית הקבוצות מסודרות בסגלים וחתומות ולנו לא ממש נשאר משהו. קיבלנו מועדון מפורק לגורמים הצלחנו לייצב את המערכת בפרק זמן מאוד קצר, גם פיננסית, גם בהתנהלות וזה התחיל להיראות כמו עסק רציני. כשנכנסנו ידענו על 10 מיליון שקלים חובות ותוך כדי תנועה קיבלנו עוד ארבעה מיליון, סך הכל 14 מיליון שקל. המלחמה דחתה את הבחירות המונציפליות ואנחנו בתוך התמיכות הכספיות, שלושה מיליון שקלים מהעירייה לא קיבלתי עד רגע זה. הבאנו לא מעט כסף מהבית ועברנו לתזרים חיובי".
למה בכלל נכנסת לדבר הזה של ניהול מועדון כדורגל?
"אם אנחנו לא נכנסים לזה, הפועל חדרה היתה מתפרקת. יכול היה להתמנות כאן כונס נכסים, עונשים על ירידת ליגה והפחתת נקודות והפועל חדרה לא היתה קמה מזה. חזרתי מחופשה בחו"ל ומשדה התעופה, ישירות עם המזוודות, הגעתי למשרדי המועדון ונאמר לי שאם אני לא לוקח את המועדון, אז נגמר הסיפור. לא היה זמן לבדיקת נאותות ומסמכים. היתה מציאות שבה המועדון התנהל בצורה לא תקינה ואני מעדיף לשמור דברים לעצמי ובתוך המועדון. בגלל זה, אורן גולן עזב, ואני מכבד את כולם ויש דברים שיישארו בתוך הבית. היום הכל בידיים שלנו, הכנסנו הרבה אנשי מקצוע בניהול עסקים וניהול פיננסי והדברים מתנהלים אחרת".
מה אתה עונה למי שאומר שלהפועל חדרה אין זכות קיום בליגת העל? מעט קהל, תקציב קטן, בלי איצטדיון ביתי, יכול להבין את הטענה?
"שאלה לגיטימית ומצויינת. לי היה הרבה יותר נעים וקל אם היה פה איצטדיון בחדרה. נסענו אחרי הפועל חדרה בליגות נמוכות במקומות שה'ווייז' לא מזהה בכלל, זה לא כזה פשוט. נכנסנו למתחם אימונים אדיר והפועל חדרה השתדרגה במעטפת ובדברים כמו אמצעים טכנולוגיים, שלא היו כאן בשנים קודמות, בניית תשתית של מועדון. אני מסתכל למשל על הפועל תל אביב, שהביאה 27 אלף במשחק האחרון, עם תקציב לא מבוטל ובעלים אמידים לאורך שנים ומצד שני אני מסתכל על סעיד בסול וריינה. להפועל חדרה ולבני ריינה יש המון קווים משותפים, תקציב נמוך, אין איצטדיון ביתי, פגיעה בזרים. אז מה תגיד? שלריינה אין מקום בפלייאוף עליון ולעומת זאת בית"ר ירושלים עם 20 אלף צופים והקהל הכי מטורף בארץ וגם הפועל תל אביב קבוצה עתירת תקציב, מועדונים גדולים בארץ ואיפה הם נמצאים? בפלייאוף התחתון ואחת מהן אפילו ירדה ליגה".
אז כמו מי אתה רוצה להיות, בני ריינה או הפועל תל אביב?
"הגישה שלנו היא לבנות דברים מהבסיס, ממחלקת הנוער. לעונה הבאה הגדלנו משמעותית את תקציב מחלקת הנוער, על מנת לייצר שחקנים ולא להתבסס רק על המושאלים. אם אני לא מצליח להצמיח שחקן או שניים לבוגרים, כמו מכבי פתח תקוה, או כמו אשדוד, אז אראה בזה כישלון. זה החזון שלי. העסקה עם אלעד מדמון עזרה לנו תזרימית, כי עד עכשיו קיבלנו 50 אחוז מהכסף. נכון שבכסף שקיבלנו הפנתי לרכש, לדוניו ולשחקנים נוספים. אבל בסוף אנחנו גם מחזירים חובות ומנהלים את השוטף".
אתה כבר מזהה את המדמון הבא אצלכם?
"אלעד הוא משהו יוצא דופן ומיוחד. אנחנו תמיד מחפשים את השחקן היהלום, בדרך כלל בעמדות הקדמיות ולא מחפשים בעמדות אחרות במגרש. אז יש לנו את ליאור רוקח, קשר, שחקן על לטעמי, יש לו את כל מה שצריך כדי להיות שחקן כדורגל ברמה הכי גבוהה שיש ולהיות גם עוגן. זאת עונה ראשונה שלו בבוגרים, הוא לא קיבל הרבה קרדיט בחלק הראשון של העונה ופתאום הוא הפך להיות עמוד תווך ואני שמח לראות את זה. הוא אחד הילדים הכי מקצוענים בחיים שלי, עובד אקסטרה גם בימים שאין אימונים. כושר גופני, טכניקה, ילד שרוצה להצליח ומגיע לו. בעונה הבאה הוא אמור להיות חלק משמעותי ברוטציה של 13-14 ראשונים בקאדר".
מה השינוי שהביא חיים סילבס?
"קודם כל השינוי בגישה. היתה כאן קבוצה כבויה שלא מאמינה בעצמה, שחקנים נבולים, עם ביטחון עצמי ברצפה. באימונים זה לא היה נראה רציני ופתאום הגיע דם חדש. אנחנו רוצים לשנות את תפיסת העולם מחדרה, מקבוצה שמזוהה עם בונקר ומשחק הגנתי, לקבוצה שמשחקת כדורגל התקפי וזה מה שקרה העונה וזה טבעי שכולם רצו להוכיח את עצמם. גם הצירוף של חנן ממן לצוות, אישיות, שחקן מהבכירים שגדלו כאן והוא לקח חסות על חלק מצעירי המועדון והקשיבו לו כמובן. משהו במועדון היה תקוע וכשחיים הגיע עשינו שינוי בחשיבה. עשינו שינויים בסגל, עם ארבעה זרים חדשים".
איך מצליחים להנחית בהפועל חדרה את הבלם הסנגלי ממאדו אמבוג', שלקח אליפות בקזחסטן בעונה שעברה ואפילו מאריכים לו חוזה לעונה נוספת, או את גודסוויי דוניו מקפריסין שעולה המון כסף?
"לגבי ממאדו, אין גברים כאלה. מקצוען ברמות הגבוהות ביותר. היחיד שנתקלתי בו ודומה לו זה דיוויד מתיאוס שהיה פה בעונה הראשונה בליגת העל. אספר לך שאחרי שהוא היה כאן בערך חודש, לממאדו לא היה את המספר שלי, אז הוא שלח לי הודעה דרך הסוכן שלו והעבירו לי את זה. הוא אמר לו 'תגיד לכבוד הנשיא שאני מבטיח לו שאנחנו נשארים בליגה ותגיד לו שבעונה הבאה אנחנו הולכים לכתוב היסטוריה בחדרה'. השתלב כאן כאילו גדל בחדרה מטרום א'. ברגע שהוא הגיע, כל ההגנה שלנו השתנתה. דוניו שיחק במכבי חיפה והוא בכלל לא במסגרת השכר של חדרה, הוא עבר פציעה ואגב הסוכן שמייצג את דוניו, גם מייצג את אמבוג'. אליאל פרץ נתן לנו אישור שהוא בריא ונראה טוב. לדוניו יש חוזה בקפריסין לעוד עונה, הוא מקבל שם המון כסף, סכומים שהוא לא יקבל כאן. נכון לאתמול הוא סיפר לנו שהוא רוצה לדבר עם ראשי אפולון לימסול ולהתיר את החוזה שלו אצלם, כדי להישאר בהפועל חדרה. אם זה יסתדר והצוות המקצועי ירצה גם, אני מניח שזה אפשרי להשאיר אותו".
כמי שעומד בראש המערכת, מה אתה אומר על מנשה זלקה?
"עכשיו אתה ממש עושה לי צמרמורת בגוף, באמת. אני מחפש את המילים המתאימות לתאר אותו. מנשה הוא 'הישראלי היפה'. ישראלי, ציוני, פטריוטי בנשמה, סדרי העדיפויות שלו מאוד ברורים. אנשים לא מבינים את המשמעות של זה בכלל. בדרך כלל כדורגלנים בגיל 18 מוותרים על שירות רציני ומנשה בחר אחרת. הוא עושה מילואים באופן קבע, כל שנה. ב-7.10 הוא הוקפץ ומיד התגייס ולא היתה בכלל שאלה אם הוא הולך. מעבר למה שהוא עושה בימי מילואים שלו, להיות מנותק מהכדורגל ארבעה חודשים, לעשות כמה אימונים ולחזור לשחק, זה לב ונשמה, זה מנהיג. עסוק המון בפעילות הסברתית במלחמה. מנשה זלקה הוא שגריר של מדינת ישראל, בתוך מדינת ישראל. משפחה שורשית ערכית שעבורה מדינת ישראל נמצאת בראש. יש עוד מאות אלפי סדירים ומילואימניקים שנותנים את עצמם בשיל המדינה. חבל שאנחנו מתאחדים כאן רק בעיתות משבר ואנחנו כאן נלחמים אחד בשני. יודע מה הכי מקומם אותי? לשמוע את המילה שואה. לשמוע שואה מקהל, מה זה? עליהם קמה מדינת ישראל, איך אפשר בכלל להוציא את המילה הזאת כמילת גנאי, בתור משהו כלפי אחר? יריבות זה בריא, תשאירו את היריבות בכדורגל, אל תחכו אלמנטים קדושים ורגישים ותקרינו לתוך הכדורגל כי זה ממש מוזיל, פוגע ומקומם".