ב- 6 ביוני יתכן שהליגה האנגלית בכדורגל תקבל החלטה האם להמשיך להעזר במערכת ה- VAR, או לבטלה. העובדה שהנושא יועלה כנראה להצבעה חייבת להדאיג את מפעילי המערכת. למרבה הצער, ה- VAR שהתקבל בזרועות פתוחות, התגלה כרחוק ממושלמות. העובדה שההחלטות נתונות לא פעם לפרשנויות אנוש שונות, היא בבחינת עקב-אכילס, הגורר ויכוחים, שה- VAR אינו מסוגל למנוע. גם בליגת העל שלנו נשמעות מעת לעת, טענות על פרשנויות מוטעות, מכיוון שלא תמיד הן עשו צדק.
זהו רק צידו האחד של המטבע. צידו השני מקושר ישירות לשחקנים במגרשי הכדורגל ולצופים שביציעי האיצטדיונים. כי ה- VAR (בניגוד לשעון העצר שבתחרויות השחייה, ושעליו לא יתכן ויכוח, או פרשנות), לא מספק תשובות מיידיות. תמונותיו אף עלולות להתפרש בצורה שונה על ידי כל אחד ואחד מאיתנו.
לעיתים גם חולף זמן ארוך יחסי עד שהשופט המרכזי מקבל את הערותיהם של שופטי מערכת העזר. לפיכך, למשל, כאשר מובקע שער, לא ברור אם הוא יאושר, או יפסל. בכך נמנעת שמחת ההבקעה הספונטנית, שהיא ליבו החי של המשחק. זאת מבלי לדבר על עצביהם המרוטים של האוהדים, הממתינים בקוצר רוח לדעת האם לשמוח או לבכות. ועל כך נאמר: לא לכך התכוון המשורר. לקפוץ משמחה דקה לאחר ההבקעה, זו כבר פעולה העומדת בניגוד גמור ומוחלט לחווית הכיבוש. חבל שאין ביכולתו של ה- VAR לספק בכל מצב תשובה מיידית, המקובלת על הכל. חבל מאד.
כמו כולם, גם אני קראתי מי נבחרו לחמישייה הראשונה של היורוליג. אפשר ומותר להתווכח עם הבחירה, שעוררה בצדק כעס רב בישראל. גם לי אין ספק: ווייד בולדוין קופח. בהכירי היטב את שחקני הכדורסל של אירופה, בחירתי שונה בתכלית השינוי. כי למשל להעדיף את מאתיאס לסור על פניו של אדי טאווארס, נשמע לי כבדיחה. לסור החטיא ממש כטירון כל כך הרבה זריקות מקו העונשין, ורק בגלל אותן החטאות הוא אינו יכול להיות בעמדת הסנטר של החמישייה הפותחת.
ולא רק טאווארס עדיף עליו, אלא גם הסנטר המחליף של ריאל מדריד, וונסן פוארייה, ראוי ממנו.
מובן שווייד בולדווין חייב להיות באותה חמישיה, לצידם של אדי טאווארס, קוסטאס סלוקאס, דז'אנן מוסא ומייק ג'יימס, שנבחר לכדורסלן העונה של היורוליג. אלה השחקנים שהיו העונה הטובים ביותר ביבשת אירופה. ברור לגמרי שדעתם של אחרים יכולה להיות שונה, ויש לכבדה. הרי אי אפשר שלכולם תהיה אותה דעה.