הפועל באר שבע ערכה הבוקר (ראשון) את טקס יום הזיכרון המסורתי לזכר אוהדי הקבוצה אשר נפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה. משפחות הנופלים והנופלות קיבלו בכניסתם לאירוע צעיף ייחודי מטעם המועדון שעוצב עבורם.
הטקס נערך במעמד ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', נשיאת המועדון, אלונה ברקת, מנכ"ל המועדון, עו"ד גיא פרימור, מפקד המרחב במשטרת ישראל, תת ניצב אפי שימן, מפקד תחנת באר שבע, ניצב משנה שלמה דראי, הצוות המקצועי בראשות המאמן אליניב ברדה, הנהלת המועדון, שחקני הקבוצה, אנשי מחלקת הנוער ומשפחות הנופלים. מנכ"ל המועדון פתח את הטקס בקריאת "יזכור" ולאחריו עלה לבמה ראש העיר, מר רוביק דנילוביץ'.
שחקן קבוצת נערים ב', תומר שמעוני, קרא קטע שכתב לזיכרו של בן דודו, בן בנימין שמעוני ז"ל אשר נרצח לאחר שחילץ למעלה מ-12 מבלות ומבלים ממסיבת הנובה. לאחר מכן, הדר ומרטין רוזנטל הדליקו נר זיכרון וקראו קדיש לזכרו של אוהד הקבוצה, סמ"ר נועם רוזנטל ז"ל, אשר נפל במבצע "צוק איתן" והילה טוויזר, קראה קטע לזיכרו של אחיה, אוהד הקבוצה, שי אל קנפו ז"ל. כמו כן, שוער הקבוצה, ניב אליאסי, הדליק נר תקווה לחיים ונשא תפילה להשבת החטופים ועדן שמיר קרא קטע אותו כתב הרב שי פירון. הטקס לווה בקטעי ושירה ונחתם בשירת ההמנון מפי הזמרים שילה אליה ואבישי סופר.
נשיאת הפועל באר שבע, אלונה ברקת, נשאה דברים:
"משפחות יקרות, כבוד ראש העיר, מפקד מרחב נגב, תת-ניצב אפי שימן, מפקד תחנת באר שבע, ניצב משנה שלומי דראי, נציגי צה"ל ומשטרת ישראל, אוהדים, משפחת הפועל באר- שבע. מה נשתנה יום הזיכרון הזה מכל ימי הזיכרון? שבכל ימי הזיכרון אנו אבלים וכואבים וביום הזיכרון הזה, נדמה כי אנו אבלים וכואבים עשרת מונים.
"שבכל ימי הזיכרון, אנו זוכרים ומתייחדים על מה שהיה וביום הזיכרון הזה אנו חיים את הזיכרון בכל בוקר ובוקר, ובכל שעה ושעה. ה-7 באוקטובר שהתפרץ עלינו לפני מעל ל-200 ימים, נדמה כיום אחד ארוך. סיוט שלא נגמר אשר יצר עצב שאין לו סוף. מעגל האבל התרחב למימדים מפלצתיים ונדמה שבכל שכונה ורחוב בישראל נפלו גיבורים. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו, כל אחת מאיתנו מכירה משפחה שאיבדה את יקירה.
"מהצפון, מהמרכז, מהדרום. מהעיר, מהקיבוץ, מהכפר ומההתנחלות. בנים ובנות. אבות ואימהות.
עמדו מול הרשע המוחלט. חסמו בגופם, והצילו נפשות רבות ביודעם את הסיכון הרב שלקחו על עצמם.
ובכל זאת, פרצו קדימה. חתרו למגע. גיבורי האומה. כן-אל מול הרשע המוחלט. נאמר זאת שוב ושוב.
שלא נשכח. שלא יקהו תחושותינו. שלא תקהה עוצמת המגן אל מול אכזריות האויב.
"וביום הזה, משפחות יקרות, אנחנו איתכם, בחיבוק, בשתיקה מלאת כאב ואהבה. אך השנה, גם אל מול התרחבות העצב והשכול, ידינו לא תתקשנה לעטוף ולחבק בזכות הערבות שבתוכנו והאחדות שנוכחת בכל מקום.
"ובכל זאת, מתוך האסון הגדול שהתרחש עלינו, התקומה בוא תבוא. והיא תבוא באורם הגדול של גיבורינו. אני נושאת תפילה היום, שרק נהיה ראויים לקורבנם. וכך, בכל יום ויום חייב אדם לשאול את עצמו מה המעט שאוכל לעשות? מה עשיתי היום כדי להרבות אחדות וחסד? מה עשיתי היום כדי להוריד להבות ולהרבות אור?
"הצפירה השנה תצלק יותר. תפלח יותר את ליבנו השבור והמרוסק. אך יחד עם זאת, תצווה אותנו בתוקף לזכור. לזכור ולא לשכוח, מול איזה רשע אנו עומדים. לזכור ולא לשכוח מי אנחנו ולאן אנו מובילים את ארצנו ומולדתנו. לזכור ולא לשכוח את בנינו ובנותינו. הטובים ביותר שיש. אוהבי החיים ואוהבי עמם.
"משפחות אהובות ויקרות. ביום נורא זה. אנו מבקשים ומתפללים עבורכם נחמה. יהי זכרם של בנינו ובנותינו ברוך".