לכאורה, ההפסד ה"ביתי" של מכבי תל אביב לפנאתינייקוס חיסל מבחינתה את הסיכוי להגשים את החלום ולסיים את עונת המלחמה בפיינל פור. נכון שסטטיסטיקות נועדו לשבירה, אבל כל עוד זה לא קרה - קשה להתווכח איתן: 19 סדרות בתולדות היורוליג הגיעו למשחק החמישי והמכריע, והמאזן בהן הוא 0:19 לקבוצות המארחות. כך שלא רק פאו, על שחקניה, מאמנה ו-19 אלף אוהדיה, תעמוד מול הצהובים - אלא גם ההיסטוריה.
מכבי חוותה פעמיים על בשרה את חיסרון הביתיות הקריטי במעמד הזה. הזיכרון הראשון הוא הפיקנטי ביותר: גם לפני 12 שנים, ב-2012, היא התארחה באתונה בסיטואציה דומה, אחרי שהוליכה 1:2 בסדרה ובעטה בדלי במשחק הרביעי ביד אליהו. דייויד בלאט ושחקניו היו הכי קרובים שאפשר, אבל נכנעו 86:85 במשחק היורוליג האחרון של ז'ליקו אוברדוביץ' כמאמן פאו באואקה.
הזיכרון השני והטרי הוא הרלוונטי יותר: בעונה שעברה הגיעו הישראלים לארבע הדקות האחרונות במשחק מספר 5 במונאקו ביתרון מינימלי, לפני שהפסידו 97:86 ונפרדו שוב מהפנטזיה. לורנזו בראון, ווייד בולדווין, ג'ון דיברתולומיאו, בונזי קולסון, רפי מנקו, ג'ייק כהן, ג'וש ניבו, רומן סורקין ועודד קטש חוו את אותו שברון לב, וכעת ינסו לשכתב את ההיסטוריה. גם פנרבחצ'ה ופרטיזן בלגרד הפסידו בחוץ במשחק החמישי אשתקד, לאולימפיאקוס של קוסטאס סלוקאס ולריאל מדריד בהתאמה.
בעונתה הראשונה של היורוליג, כשפוצלה מהסופרוליג של פיב"א ב-2001, התקיימה סדרת הגמר היחידה בתולדותיה - והגיעה לפיניש המותח. וירטוס בולוניה, שנודעה אז כקינדר בשל חברת השוקולדים שאימצה אותה, הפכה את המשחק החמישי ליום חג בפאלאמלאגוטי וגברה על באסקוניה (טאו ויטוריה) 74:82 בדרך להנפת הגביע.
בשלוש השנים הבאות לא היו סדרות ביורוליג, ולפיינל פור עלו הקבוצות שסיימו במקום הראשון בבתי הטופ 16; בין 2005 ל-2008 התקיימו סדרות הטוב משלושה - ומאז 2009 עובדת הליגה על פי פורמט חמשת המשחקים.
פרט מעניין: מלכות המשחק החמישי במפעל הן ברצלונה ואולימפיאקוס, שרשמו ארבעה ניצחונות במעמד הזה, וייפגשו לקרב ישיר בשבוע הבא; ליוונים היה גם הפסד אחד, ולקטאלנים היו שני הפסדים. חמש קבוצות הגיעו לסיטואציה הזו ומעולם לא ניצחו בה - מכבי תל אביב, באיירן מינכן ובאסקוניה (0 מ-2), ולנסיה וזניט סנט פטרסבורג (0 מ-1).