פלייאוף 2024 הולך ומסתמן כסמל לחילופי הדורות ב-NBA, וממשיך לייצר גיבורים וכוכבים שבשנים האחרונות חסו בצילם של אחרים. אנתוני אדוארדס גובר כמעט לבדו על קווין דוראנט ודווין בוקר, טייריס הליברטון מקרב את אינדיאנה לשלב הבא על חשבון מילווקי של יאניס ולילארד (שהפסידו לפייסרס שוב ושוב גם כשהיו כשירים), ומעל כולם ג'יילן ברונסון, שמתחיל לבסס את עצמו כאגדה ניו-יורקית.
מופע 47 הנקודות שלו אמש (ראשון) בניצחון 92:97 על פילדלפיה וג'ואל אמביד, שסידר לניקס יתרון 1:3 בסדרה, היה היסטורי בכל קנה מידה. ברונסון לא רק שבר את שיא הנקודות לשחקן של הניקס בפלייאוף, לא רק הפך לשחקן הראשון אי פעם בתולדות הפרנצ'ייז שמגיע ל-40 נקודות ו-10 אסיסטים בפוסט-סיזן, אלא הפגין את הדומיננטיות הזו במשחק עם סקור נמוך יחסית, כשהוא מאבד כדור אחד בלבד ואחראי ישיר על כמעט 90% מהנקודות של קבוצתו.
"זו הייתה התצוגה האינדיבידואלית הכי גדולה בתולדות הניקס", טען קנדריק פרקינס בסיום, וברונסון קיבל מחמאות מקיר לקיר, כולל ממג'יק ג'ונסון שכתב ש"הוא הוכיח לכולם מדוע הוא אחד מחמשת המועמדים ל-MVP של העונה".
ברונסון רושם עונה אישית אדירה ומבסס את עצמו ככוכב-על בניקס, ולמרות שהיכולת שלו עדיין עוברת קצת מתחת לרדאר ויש מי שמכנה אותו "הכוכב הכי אנדרייטד בליגה", חבריו לקבוצה כבר לא מופתעים. "ג'יילן שחקן ענק, ואתה כבר מתחיל לצפות לראות ממנו משחקים כאלה. במובן מסוים, בכל פעם שהוא זורק לסל אני מצפה שזה ייכנס", אמר או ג'י אננובי. "גם במשחקים בהם הקליעה פחות נכנסה לו, אבל שזה עוד ישתנה. אנחנו רואים אותו משחק מדי יום, ידענו שהוא יגיע בענק לסדרה הזאת".
ועדיין, למרות התצוגה ההיסטורית ועל אף היכולת העילאית שברונסון מציג במשך כל העונה, יש מי שעדיין מקל ראש ומפקפק. "איך הוא קלע עלינו 47? הוא לקח 34 זריקות...", אמר שחקן פילדלפיה קלי אוברה בסיום. "ג'יילן שחקן גדול, אני מאוד אוהב את המשחק שלו ומעריך אותו, אבל כל שחקן עם מעט יכולות שהיה לוקח 34 זריקות, היה מגיע למספרים מרשימים".
אבל המספרים מראים שברונסון לא רק לוקח הרבה זריקות, אלא משחק ביעילות מרשימה, שגם שווה לניקס לא מעט ניצחונות, גם בפלייאוף. כך, למשל, ברונסון הפך לשחקן הראשון בתולדות פלייאוף ה-NBA שמגיע ל-85 נקודות ו-20 אסיסטים בשני משחקים עוקבים. בנוסף, ברונסון הוא גם השחקן הראשון אי פעם שמגיע ל-45 נקודות ו-10 אסיסטים במשחק פלייאוף בו הקבוצה שלו קולעת פחות מ-100 נקודות. כך שברונסון אכן דומיננטי מאוד, אבל בודדים עושים זאת ביעילות ובהצלחה כזאת.
בצד השני, ג'ואל אמביד נראה בדרך הבטוחה לעוד אכזבה בפלייאוף, ששוב מגבירה את סימני השאלה לגביו, ושוב מטילה בספק את יכולותיו כשהכסף מונח על השולחן. אמביד אמנם סוחב פציעה, אבל בשורה התחתונה הוא שוב לא עומד בסטנדרטים המצופים ממנו בפוסט-סיזן, בין אם הנסיבות מקצועיות או פיזיות.
אבל אם תשאלו את אמביד, האכזבה האמיתית באה בכלל ממקום אחר. "מתסכל לשמוע כל כך הרבה אוהדים של הניקס באולם שלנו", אמר אמביד בסיום, כשהוא מתייחס ל"פלישה" של אוהדי האורחת לאולם הביתי של הסיקסרס, עם אלפים בחולצות של הניקס ביציעים. "אני מחזיק מהאוהדים שלנו, אבל מצער אותי שזה המצב. אני כאן כבר 10 שנים, ומעולם לא חוויתי את זה. אז כן, קצת מעצבן אותי שאין לנו אווירה ביתית. פילדלפיה היא עיר של ספורט, ואני לא חושב שדבר כזה צריך לקרות. זה לא בסדר".