אז אחרי שהעבירה את יתרון הביתיות אליה עם ניצחון במשחק הראשון בסדרה, הגיעה מכבי תל אביב למשחק השני באואקה בלי יותר מדי לחץ על הכתפיים. בניגוד למשחק הקודם, שבו הדרך לקומפלקס האולימפי עברה דרך מזג אוויר אפוקליפטי אדמדמם-צהוב, הפעם קיבלנו מזג אוויר קריר ונאה, כשדרך הקשתות הלבנות שמובילות למגרש מבצבצים להם שמים כחולים להפליא.
אחרי ביקור ראשון באולם כבר יותר קל להתמצא, ומי שהכי מתמצא הוא ג'ייק כהן, שגם במשחק הראשון פתח בטירוף לפני שנעלם. הפעם הוא כבר עם 10 נקודות מתוך ה 14 הראשונות של מכבי ולפי מה שנמסר לי פה מדובר בשיא עונתי. אם חשבנו שאוהדי פאו יגיעו הערב קצת יותר רגועים - תשכחו מזה. קהל המשוגעים של יציע 13 מרים את האצטדיון באוויר הרבה לפני שריקת הפתיחה, והרעש הרבה יותר מסיבי מאשר בערב הראשון. בפינתנו "פרו פלסטין" של הערב נרשמת תקרית ראשונה עוד לפני המשחק, כשביציע העליון אוהד בכיסא גלגלים שהניף דגל פלסטין התבקש להוריד אותו ואחרי דין ודברים, שכלל גם התערבות משטרתית קלה, הדגל הוסר ואפשר להתרכז בספורט. מה שבטוח, אם לא ממש מחפשים אותם בציציות, רוב היציעים נושאים דגלים/אביזרי עידוד ירוקים של פנאתינייקוס ונקיים מדגלים אחרים.
מכבי ממשיכה בנסיונה להשתיק את הקהל המקומי עם עוד תצוגת אימון מרשימה של עודד קטש. לא חושב שפרגנתי לו מספיק על ניהול משחק מושלם במשחק מספר 1. פסקי זמן מתוזמנים היטב עם כל ריצה של פאו ורוטציות מושלמות שהביאו לנצחון באמת יוצא מהכלל. גם הפעם קטש פותח טוב ויודע לנצל מיסמאצ'ים שמשחררים את הגבוהים שלו לסלים קלים. כל זאת, בלי אחד השחקנים החשובים שלו העונה, וייד בולדווין הפצוע.
הבעלים של פנאתנייקוס דימיטריס יאנאקופולוס צפה יותר מדי בסטיב באלמר, כנראה, והשתולל על הקווים כמו האוהד הכי מחורע של שער 13 המפורסם, בלי לחסוך בקללות וגערות בשופטים וגם בקטש. הוא שייך לזן של היוונים עם דם מבעבע ווריד שמתנפח מלחץ. זה די אירוני שמדובר בבעלים של המקבילה היוונית של טבע הישראלית.
אחרי שמכבי שלטה בחצי הראשון ללא עוררין קוסטס סלוקס, הגיבור הטראגי של המשחק הראשון עם איבוד כדור שדה פקטו גמר את המשחק, עלה מהספסל והמטיר מטח שלשות על הראש של מכבי. נקודת המפנה מגיעה עם שלשה שלו, עבירה בלתי ספורטיבית של ניבו על מיטוגלו שסגרה שמונה נקודות במהלך אחד ואת את המחצית בריצה פסיכית, כשגם קטש חסר אונים על הקווים. עכשיו החיסרון של בולדווין בהחלט מורגש, והקהל שוב מקפיץ את מד הדציבלים לשמים. מפה נראה שנכנסים לגארבג' טיים, אבל כבר טעיתי במשחק הראשון. ריצה מטורפת של מכבי בסוף הרבע השלישי ותחילת הרביעי, בראשות תמיר בלאט שמחפה על החיסרון של בולדווין, שיתקה את הקהל באולם וסוף סוף גם אפשר לשמוע מה השכן במושב לידי אומר.
אוהד יווני מעל יציע העיתונות שואג את גרונו לעבר השחקנים ואני באמת חושש לשלומו. למרות החשש הקל ביציע והעצבים של המקומיים, הריצה של מכבי נבלמת ונראה שהעבודה של עתמאן על השופטים במשחק הראשון השפיעה ופאו זכתה לשיפוט ביתי מפנק. הקהל חזר להרעיש עולמות, ואם צריך לסכם את האירוע בקלישאה: סלוקס נתן, סלוקס לקח, יהי שמו של סלוקס מבורך - והקהל גם שר את שמו באהבה גדולה.
למרות ההפסד, מכבי עשתה את שלה באתונה כשגנבה את המשחק הראשון, אבל עכשיו העונה שלה כנראה תלויה במצב הרגל של בולדווין.