חודש לפני 7 באוקטובר אבי, מוריס, נפטר. ב-6 באוקטובר, יום לפני, זה היה ה-30 למותו. ואז נכנסנו לתקופה הלא שפויה הזו. לקחתי את זה קשה מאוד. הדגל והמדינה תמיד היו מול עיניי, עוד מהסיפורים של אבי על הבריחה שלהם לארץ מטוניס. כל מה שעשיתי כספורטאי היה בשביל המדינה.
בימים הראשונים הרגשתי מטולטל, לא יכולתי לישון. אשתי מודיעת נפגעים, הבנים שלי גויסו, ונשארתי עם הבת שלי בבית. כל בוקר היה שחור, בכל בוקר חששתי מהגרוע מכל. אחרי זמן מה גויסתי לטובת פעילות של משרד החוץ. ירדתי בהזדמנות הראשונה עם שר החוץ לקיבוץ בארי וצפיתי בסרט הזוועות, זה היה קשוח מאוד. טל ברודי ואני ישבנו אחד ליד השני בהקרנה ובכינו מול המראות. היה לי קשה מאוד לאמן, הייתי בדאון. לא היו לי אנרגיות, בטח בשבועות הראשונים. אחרי זה חזרנו לעצמנו.
מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד
מה נשתנה הפסח הזה? הכל! כך נחגוג את פסח 2024
מה נשתנה בחצי שנה: פרויקט מיוחד בוואלה
תמיד ידעתי שיש לנו אויבים סביבנו, אבל לא חשבתי שאפשר להגיע לכזו אכזריות. יצא מעזה השד הנורא ביותר כדי להשמיד אותנו. אסור להשאיר שום זכר לפעילי החמאס. ואחרי זה - אני רוצה ישראל חזקה ומאוחדת, הפילוג מעציב אותי מאוד, והשיח האלים חורה וכואב לי. אני מבקש שנדע להנמיך את הטונים, שיהיה שיח מכבד. כולנו אחים וחשוב שנזכור את זה.
בכל העולם יש אהדה גדולה למדינת ישראל. אני מסתובב רואה הערכה אלינו. נכון, יש קומץ נגדנו, אבל רוב העולם בצד הטוב. אני הכי רוצה לראות את דגל ישראל מתנופף, שהחטופים ישובו, אמן. אני בוכה הרבה - כשאני שומע על המקרים הקשים שהביאה איתה המלחמה, כשהורים מבקשים ממני לכתוב כמה מילים לילדים. איבדתי במלחמה בני משפחה של חברים שלי מאופקים, שם גדלתי.
ובכל הבלאגן הזה עדיין לא עיכלתי את לכתו של אבי, שהיה הכל בשבילי. חסר לי לבוא מחו"ל ולבוא לבקר אותו. הוא היה האש שבערה בי לאהוב את המדינה הזו.
מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד