וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בכיתי מול הזוועות, אבל לא רק בגללן

אורן סמדג'ה

עודכן לאחרונה: 22.4.2024 / 2:36

ב-6 באוקטובר ציינו 30 יום למותו של אבי. למחרת יצא מעזה השד הרע ביותר. מאז חזרנו לעצמנו, אבל יש סכנה שעוד לא חלפה | אורן סמדג'ה, מאמן נבחרת ישראל בג'ודו ומדליסט אולימפי, כותב על המלחמה שאותה ממעטים להזכיר. מה נשתנה בחצי שנה: פרויקט מיוחד

אורן סמדג'ה ונבחרת הג'ודו לפני הקרב על המדליה/עמית שיסל, הוועד האולימפי
בכל העולם יש אהדה גדולה למדינת ישראל. אני מסתובב רואה הערכה אלינו. נכון, יש קומץ נגדנו, אבל רוב העולם בצד הטוב. אני הכי רוצה לראות את דגל ישראל מתנופף

חודש לפני 7 באוקטובר אבי, מוריס, נפטר. ב-6 באוקטובר, יום לפני, זה היה ה-30 למותו. ואז נכנסנו לתקופה הלא שפויה הזו. לקחתי את זה קשה מאוד. הדגל והמדינה תמיד היו מול עיניי, עוד מהסיפורים של אבי על הבריחה שלהם לארץ מטוניס. כל מה שעשיתי כספורטאי היה בשביל המדינה.

בימים הראשונים הרגשתי מטולטל, לא יכולתי לישון. אשתי מודיעת נפגעים, הבנים שלי גויסו, ונשארתי עם הבת שלי בבית. כל בוקר היה שחור, בכל בוקר חששתי מהגרוע מכל. אחרי זמן מה גויסתי לטובת פעילות של משרד החוץ. ירדתי בהזדמנות הראשונה עם שר החוץ לקיבוץ בארי וצפיתי בסרט הזוועות, זה היה קשוח מאוד. טל ברודי ואני ישבנו אחד ליד השני בהקרנה ובכינו מול המראות. היה לי קשה מאוד לאמן, הייתי בדאון. לא היו לי אנרגיות, בטח בשבועות הראשונים. אחרי זה חזרנו לעצמנו.


מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד

מה נשתנה הפסח הזה? הכל! כך נחגוג את פסח 2024

אורן סמדג'ה, מאמן נבחרות ישראל בג'ודו. ניב אהרונסון
יושב לצד טל ברודי מול סרטון הזוועות של חמאס, והדמעות זולגות. אורן סמדג'ה/ניב אהרונסון
פלסטינים ליד הגדר, רצועת עזה, 7 באוקטובר 2023. עבד רחים חטיב - פלאש 90, פלאש 90
אסור להשאיר לחמאס שום זכר - ואחרי זה, נתמודד עם השד האחר. פלסטינים ליד הגדר בדרום ב-7 באוקטובר/פלאש 90, עבד רחים חטיב - פלאש 90

מה נשתנה בחצי שנה: פרויקט מיוחד בוואלה

תמיד ידעתי שיש לנו אויבים סביבנו, אבל לא חשבתי שאפשר להגיע לכזו אכזריות. יצא מעזה השד הנורא ביותר כדי להשמיד אותנו. אסור להשאיר שום זכר לפעילי החמאס. ואחרי זה - אני רוצה ישראל חזקה ומאוחדת, הפילוג מעציב אותי מאוד, והשיח האלים חורה וכואב לי. אני מבקש שנדע להנמיך את הטונים, שיהיה שיח מכבד. כולנו אחים וחשוב שנזכור את זה.

בכל העולם יש אהדה גדולה למדינת ישראל. אני מסתובב רואה הערכה אלינו. נכון, יש קומץ נגדנו, אבל רוב העולם בצד הטוב. אני הכי רוצה לראות את דגל ישראל מתנופף, שהחטופים ישובו, אמן. אני בוכה הרבה - כשאני שומע על המקרים הקשים שהביאה איתה המלחמה, כשהורים מבקשים ממני לכתוב כמה מילים לילדים. איבדתי במלחמה בני משפחה של חברים שלי מאופקים, שם גדלתי.

ובכל הבלאגן הזה עדיין לא עיכלתי את לכתו של אבי, שהיה הכל בשבילי. חסר לי לבוא מחו"ל ולבוא לבקר אותו. הוא היה האש שבערה בי לאהוב את המדינה הזו.


מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully