ארבעה חודשים לאחר ש"אירחה" בבודפשט את שוויץ ורומניה, נבחרת ישראל שבה לבירת הונגריה, למשחק של להיות או לחדול בחצי גמר פלייאוף היורו. ספק גדול אם גם ותיקי הנבחרת שיערו שקרוב לחצי שנה לאחר שנאלצה להסתגל למציאות מורכבת בתחילתה של מלחמה ולמצוא פתרונות מורכבים תוך כדי תנועה, נבחרת ישראל שוב תיאלץ לארח מחוץ לביתה הטבעי.
לנוכח המציאות הרגישה העמוסה בסימני שאלה, נבחרת ישראל מניחה כעת בצד את סל התירוצים שאליו התרגלנו באופן עקבי לאורך עשרות שנים במטרה אחת ממוקדת וברת השגה - העפלה לאליפות אירופה, לראשונה בתולדותיה. אירוח המשחקים בהונגריה בחורף האחרון הוגדר כמשימה מאתגרת והתוצאות על כר הדשא איכזבו, אבל הלוגיסטיקה שעטפה את קיום משחקי הבית האחרונים הוגדרה כמשימה שבוצעה באופן חיובי למדי.
הספורט הישראלי על שלל ענפיו רגיל בעל כורחו למצוא פתרונות יצירתיים שאין להם אח ורע בעולם, ולכינוס הנוכחי כל אנשי המנהלה של נבחרת ישראל בכדורגל נרתמו תוך הבנה שעכשיו - למרות האתגרים הרבים של "אירוח" משחקי ביתי אלפי קילומטרים מהארץ - זה המאני טיים.
האזינו לדיווח של ניב דברת, שליח וואלה! ספורט לבודפשט
180 דקות באופן תיאורטי מהעפלה ליורו בגרמניה כשהמטרה הראשונה היא המשחק נגד איסלנד ביום חמישי. איסלנד היא אחת היריבות הנוחות שהגרלת הפלייאוף הייתה יכולה לסדר לנבחרתו של אלון חזן. רבות כבר נאמר על אמירותיו (שעודנו לאחרונה) של מאמן הנבחרת האיסלנדית, אוגה הריידה הנורבגי, שככל הנראה רק העניקו לשחקנים בכחול-לבן רוח גבית נוספת לגבור על המכשול הסקנדינבי הקרוב, אך באותה נשימה שחקני הנבחרת לא זקוקים להצהרות לוחמניות אנטי-ישראליות נוספות בשביל זריקת מוטיבציה נוספת.
כל השחקנים גדלו במציאות הישראלית עמוסת הקשיים, השונה מכל מציאות ספורטיבית אחרת על פני הגלובוס. אף על פי שחלק משחקני הסגל הנוכחי לא חיים כיום בארץ לנוכח מסלול הקריירה שלהם שניתב אותם ליעדים מחוץ לישראל, הם חיים אותה דרך קרובי משפחותיהם והמועדונים שבהם גדלו. והם מבינים היטב את אתגרי התקופה הנוכחית, לכל אזרח ישראלי באשר הוא. בדיוק עם קו המחשבה הנחוש הזה, נבחרת ישראל הגיעה לבירת הונגריה לקראת משחקה הקרוב נגד איסלנד.
הנבחרת נחתה באיחור בבודפשט לאחר עיכוב בהמראה מנמל התעופה בן גוריון ולאחר הגעתה להונגריה, יצאה לאימון הראשון על אדמת אירופה בכינוס הנוכחי. בלתי אפשרי להתעלם מהאופן שבו הסתיים שלב המוקדמות של אליפות אירופה, בו הנבחרת הוגרלה לבית שעל פניו הייתה צריכה להשיג תוצאות מרשימות הרבה יותר.
עד פרוץ המלחמה בחודש אוקטובר, התוצאות - ובעיקר היכולת - הציפו סימני שאלה רבים באשר ליכולתה של נבחרת ישראל ועד כמה היא בכלל ראויה להימנות על 24 הנבחרות שישריינו את המקום בגרמניה בקיץ 2024. את סימני האזהרה ראינו בבירור כבר במשחק הראשון שהסתיים עם תיקו ביתי מאכזב נגד נבחרת קוסובו. בזמן שנבחרת איסלנד גם היא רחוקה שנות אור מאותה נבחרת יוצאת דופן בנוף העולמי שהעפילה לטורנירים גדולים (יורו 2016 בו הגיעה עד שלב רבע הגמר, ומונדיאל 2018), אין לחניכיו של אלון חזן שום מחשבה על עליונות כלשהי לקראת העימות הישיר בין השתיים בעוד יומיים.
נבחרת ישראל הנוכחית מבינה היטב את גודל המעמד וההזדמנות, אבל תיאלץ באותה נשימה למצוא פתרונות וברק באופן שלא אפיינו אותה לאורך שלב המוקדמות המתסכל. לכך צריך להוסיף את היעדרותו הצפויה של בכיר הליגיונרים, מנור סולומון, שטרם התאושש מהפציעה בברך שהשביתה אותו באופן מוחלט בחצי השנה האחרונה.
מצד שני, וזהו הקו המנחה מאז הגעתה של הנבחרת לבודפשט, תחושת רעננות יוצאת דופן עוטפת את המחנה בגרסתו הנוכחית. לאו דווקא אלמנט הפטריוטיות (שקיים, כך אנו מקווים, בכל כינוס), אלא האיכות ורוח הנעורים שקיימת בנבחרת ישראל בגרסתה בחודשי האביב של 2024. שמות כמו אוסקר גלוך וענאן חלאילי מעטרים בכבוד רב את הפנקס של מרבית מערכי הסקאוטינג והמעקב של מועדונים רבים ברחבי היבשת, והשאלה המרכזית היא כיצד חזן וחברי הצוות המקצועי שלו יצליחו למצוא את האיזון בין העוצמות והכשרון ההתקפי העצום לבין חוליית ההגנה (ולב ליבה של הנבחרת, שאלת הקישור) ועד כמה המערך שייבחר אכן יקח סיכונים נדרשים.
כ-48 שעות נותרו עד המשחק המכריע נגד איסלנד והאווירה בנבחרת טובה. תמונת ההרכב הולכת ומתגבשת, כשההתלבטות המרכזית היא בנוגע לקישור. השלישייה שבידיה עתיד חזן להפקיד את מפתחות ההובלה תיבחר מבין ששת המועמדים הבאים: מוחמד אבו פאני, דור פרץ, נטע לביא, אוסקר גלוך, גבי קניקובסקי וגדי קינדה. הנבחרת עתידה לקיים אימון מסכם ביום רביעי אחר הצהריים ובסיומו תתקיים מסיבת העיתונאים האחרונה של אלון חזן. נכון לעכשיו מעריכים שכ-400 אוהדים יגיעו לבודפשט על מנת לתמוך בכחולים-לבנים בהתמודדות המכרעת.