"בבלומפילד זה לא היה קורה". חמש המילים הללו הן היחידות שיכולות ללמד סניגוריה על מכבי תל אביב אחרי אחד הערבים העגומים ביותר בהיסטוריה האירופית שלה. בבלומפילד זה אולי לא היה קורה, העניין הוא שאנחנו לא בעונה של אירופה בתל אביב, ולכן אין למשפט הזה כל תוקף. בהיעדר יכולת אמיתית וממשית לשטוח את טיעוניה, ניתן לפסוק בוודאות שמכבי תל אביב התבזתה אמש בלי כל נסיבות מקלות. זו הייתה המפלה השנייה בגודלה באירופה, יותר מהמהפך מול זניט וקצת פחות מההפסד לסנטה קולומה. היא ללא ספק המהדהדת והכואבת מכולן.
אילו לרובי קין היה חוש הומור בריא (או חולה, תלוי איך מסתכלים על זה), הוא היה שולח מיד לאחר המשחק וואטסאפ לאליניב ברדה ושואל אותו מה תבוסת 6:1 יכולה לעשות לביטחון של קבוצה. בניגוד ל"מפגש האירופיות" ההוא בגביע הטוטו, הפעם הייתה פה משמעות של כסף, יוקרה ומקום בדברי הימים של הכדורגל הישראלי. כעת זו לא רק ההשפלה, זה גם נזק הסביבתי העצום שלה. מכבי תל אביב כבר ראתה את עצמה ברבע גמר הקונפרנס. עכשיו היא בלי קונפרנס, בלי מילסון, עם תחושת אכזבה עצומה ולעג מצד שונאיה. וכאלה יש לא מעט, כידוע.
לו פתחנו פה גיליון ציונים, סביר להניח שלא היה שחקן אחד, מלבד אולי אושר דוידה, שמקבל יותר מ-3. ההופעה של כל אחד ואחד הייתה מזוויעה, אבל אדריכל הבושה היה קין. הוא נכשל בכל האספקטים - מתוכנית המשחק, דרך התגובה לאירועים במגרש וחוסר הגיבוי הראוי בצד ימין לעידו שחר ועד החילופים שלא ביצע בזמן. בסוף, ואין דרך נעימה להסתכל על זה, ההדחה היא עליו ורק עליו.
לפתוח משחק בפיגור של שלושה שערים זו משימה לא פשוטה. מנטאלית, הפטיש מהמשחק הראשון עדיין הולם בראש שלך. אתה צריך להבקיע שער מהיר, לקוות שעוד אחד יגיע בשלב סביר יחסית, נגיד עד הדקה ה-60, ואז לנסות לסחוט את השלישי ולהביא את המשחק להארכה. אולימפיאקוס לא האמינה כמה קל ומוקדם זה יהיה, לא חשבה שתפתח את המחצית השנייה ב-0:0 בסיכום שני המשחקים. מכבי תל אביב עלתה בתחושה שמדובר ב-90 דקות לפרוטוקול והשער המהיר (אוי, משפתי) הכניס אותה לסחרור. הפציעה של מילסון כבר הפכה לסופה המושלמת. מקצועית ומנטאלית, היא הייתה על הקרשים.
תוסיפו לכל זה שעתיים וחצי מפרכות מאוד, טיסה לארץ והתכווננות למשחק הליגה הבא. נזכיר, כששריקת הסיום נשמעה, למכבי תל אביב נותרו פחות מ-67 שעות עד המפגש עם הפועל חיפה.
קשה לקרוא לתאונה שעברה אמש מוליכת ליגת העל "מכה קלה בכנף". זו יותר פגיעה בשלדה שכעת צריך להעריך את חומרתה. עבודת השמאות ואומדן הנזק ייעשו ביום ראשון. איתרע מזלה של מכבי תל אביב, והיא פוגשת את הפועל חיפה הרותחת, קבוצה שיכולה לעשות לה צרות גם ביום רגיל, קל וחומר אחרי תבוסה כזאת. קין לא יצטרך להתמודד רק עם הטקטיקה של רוני לוי, אלא גם עם עייפות פיזית ומנטלית, וסביר להניח שגם קהל עוין וחסר סבלנות שעדיין לא השלים עם מפח הנפש. אחר כך יש לו פגרה שתאפשר לו ולשחקנים שלו להיכנס לפחח ולצאת חדשים.
החשיבות של המפגש הזה עצומה עבור מכבי תל אביב בכלל והמאמן שלה בפרט. עם איזה הרכב יעלה? איך יצליח להרים את המורל של שחקניו? האם הפעם יגיב בזמן לנעשה במגרש? ומה יגידו ביציעים?
יתרון (3) 199
20:00

ז'לגיריס קובנה
(1.5+)

פנאתינאיקוס
ז'לגיריס עוברת חודש רע, למרות הניצחון הענק על פרטיזן. היא הפסידה למכבי ואנאדולו וניצחה בקושי את פאריס. פאו אחרי ניצחון ענק על הפועל תל אביב ובמומנטום מרשים. היוונים ימשיכו את המומנטום
יתרון (3) 217
20:15

אל איתיחאד

נאסף קארשי
(2+)
מפגש במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות האסיאתית; אל איתיחאד הסעודית אמנם לא בשיא יציבותה העונה, אך היא מחזיקה בסגל איכותי בהרבה מהיריבה האוזבקית, שמתקשה מאוד במשחקי החוץ שלה לאחרונה.
יתרון (3) 224
20:30

באיירן מינכן
(6.5+)

הפועל תל אביב
מפגש קצוות. באיירן בעונה הכי חלשה שלה במפעל מזה שנים, בעוד הפועל תל אביב עדיין מובילה את הטבלה ובאה אחרי הפסד ביוון לפנאתינאיקוס. עבור האדומים זו הזדמנות נהדרת להתאושש מההפסד. הפועל תל אביב תנצח ומעל הליין
יתרון (3) 268
21:45

פאריס באסקטבול
(1.5+)

הכוכב האדום בלגרד
פאריס הייתה שווה ניצחון בכמה וכמה מהמשחקים האחרונים שלה שהסתיימו בהפסד. הכוכב האדום אמנם בצמרת אבל עוברת קצת ירידה ביכולת שלה לאחרונה. פאריס שווה ניצחון בבית שישים סוף לרצף ההפסדים שלה
רגיל (3) 279
22:00

טוניסיה

אוגנדה
משחק פתיחה בשלב הבתים של אליפות אפריקה. תוניסיה נחשבת לנבחרת מנוסה וחזקה משמעותית, עם רקורד היסטורי מושלם מול אוגנדה שחוזרת לטורניר לראשונה מאז 2019.
התבוסה של מכבי תל אביב מכניסה את מכבי חיפה לפוזיציה משונה. מצד אחד, הירוקים צריכים להיות מעודדים מכל ההתפתחויות וההשלכות. מצד שני, הם גם זקנים מספיק כדי לזכור את הנחיתה הקשה שהייתה להם אחרי משחק ה"בית" מול פיורנטינה. האירוניה היא שאלמלא השער שספגה אז בדקה ה-95, ייתכן שגם היא הייתה מתאמצת אמש לאורך עוד 30 דקות.
הסנטימנט שאבד נוטה כעת לטובת מכבי חיפה. קין נקטל, מכבי תל אביב נלעגת, מילסון שוב ייעדר לזמן מה. פתאום חזרנו חודש לאחור בזמן, כשהאלופה החלה לנסוק ולכרסם בפער, אלא שמסאי דגו יודע למרות התיקו המחמיא בפירנצה, גם לקבוצה שלו יש הרבה עבודה. הביטחון של שריף כיוף אינו כשהיה, ליאור רפאלוב לא באותו כושר והעייפות גובה גם מהשחקנים שלו מחיר.
דגו יקווה שהיריבה העירונית והערעור בבית הדין המשמעתי יכניסו אותו לפלייאוף מעמדה הרבה יותר נוחה. הוא עדיין צריך לנצח את הפועל תל אביב. קל? ראינו דברים מוזרים מאלה. למשל, אמש בבאצ'קו טופולה.


