נובאק ג'וקוביץ' דיבר לא מעט על הקשיים שעבר בילדותו ולאורך הקריירה, אבל הטניסאי הסרבי הצליח להפתיע עם מידע חדש על הקריירה שלו ועל חייו. נולה ניצל את ביקור בלוס אנג'לס כדי להופיע בפאנל, שבו שיתף את הקהל בכמה מהרגעים הקשים בקריירה שלו. כזכור, בשנת 2016 התחילו לג'וקוביץ' בעיות עם הפציעה שלו במרפק. לאחר מכן, ב-2017, הוא הציג יכולת חלשה, אחרי שלא רצה לעבור ניתוח והרפואה האלטרנטיבית לא עזרה. בריאיון עם ג'פרי קצנברג, מפיק סרטים יהודי ומנכ"ל דרימוורקס, הוא חושף איך התמודד והתגבר על משבר, וממחיש למה אסור להספיד אותו גם עכשיו, אחרי פתיחת העונה המאכזבת.
"פציעות הן האויב הגרוע ביותר של ספורטאים", סיפר נולה, "כשמישהו נפצע בספורט יחידני, במיוחד בטניס, אין תחליף, אין מי שיחליף אותך. הקריירה שלך בהמתנה. הדברים שבנית במשך שנים עלולים להיות בסיכון. אני מאמין שיש מניעה לא רק בספורט, אלא גם בחיים. עברתי ניתוח אחד גדול, הייתה לי פציעה במרפק. בגלל כל מה שקרה במהלך השנים, בגלל משחקים ארוכים, עונות ארוכות, הרי בטניס יש את העונה הכי ארוכה, זה מתחיל בינואר ומסתיים בנובמבר. הרבה טורנירים, הרבה נסיעות, כל זה משפיע על הגוף והנפש.
"זה היה רע ב-2017, והרגשתי את הכאב במרפק עוד ב-2016. תמיד הייתי נגד משככי כאבים, לא אהבתי אותם, אבל הייתי חייב להשתמש בהם. אני בטוח שהרבה ספורטאים יכולים להזדהות עם זה. אנשים מצפים שתשחק, הם קונים כרטיסים ואולי זו ההזדמנות היחידה שלהם לראות אותך ואתה תמיד חושב: 'אני רוצה להיות שם, אני לא רוצה לאכזב אנשים, את עצמי, את המשפחה'. כאב לי, התמודדתי עם הפציעה, אבל זה רק הלך והחמיר.
"הרגתי את הכאב הזה שלי, אבל ברבע גמר ווימבלדון הבנתי שאני לא יכול להגיש. שאני לא יכול להרים את היד. ידעתי שזה נגמר ושזה הרגע שבו אני צריך לעשות כמה שינויים קיצוניים. נמנעתי מניתוח בכל מחיר, וכשסיימתי אחרי ווימבלדון, לקחתי הפסקה ולא רציתי לשחק. ניסיתי טיפול, התאמנתי לעונה החדשה, הרגשתי שוב את הכאב, נסעתי לשחק באוסטרליה והבנתי שאני חייב לעבור ניתוח. עשיתי ושישה שבועות לאחר מכן חזרתי".
עם זאת, הוא מספר, בתקופה הזאת החלו להתגנב מחשבות על פרישה. "בכיתי אחרי הניתוח", אמר נולה, "לא בגלל הכאב, אלא בגלל שאכזבתי את עצמי. הפילוסופיה שלי אומרת להימנע מניתוח, לעשות כל מה שאני יכול כדי לא להיכנס 'מתחת לסכין', ואמא שלי הייתה שם בשבילי. אמרתי לה, 'אמא, אכזבתי את עצמי!'. היא ניחמה אותי ואמרה שזה נורמלי ושכולם עושים את זה. זה היה שינוי עצום עבורי, הייתי אז בן 30. וזה מבוגר עבור ספורטאי, אתה נכנס לשלב האחרון של הקריירה שלך. הייתה לי קריירה פנטסטית ואף אחד לא אמר לי להאט, לא לשחק שנה או שנתיים".
נולה עצר לרגע, ואז הוסיף: "הרגשתי שאני רוצה להפסיק לשחק טניס. כמה חודשים אחרי הניתוח יצאתי מהטופ 20. שיחקתי את הטניס הכי גרוע אי פעם. הפסדתי, הרגשתי רע על המגרש. חשבתי שזה הרגע לסיים. ואז הייתי צריך לסדר את ההגשה שלי, את הטקטיקה, הכל היה אתגר. אספתי את הצוות שלי, אמרתי להם שאני מתרחק מטניס מקצועני, חשבתי שהגיע הזמן לפרק הבא. אשתי, המנהל שלי, הצוות שלי - כולם היו שם. אמרו לי לחכות, להירגע, לחשוב כי אני 'חם מזג'. הפסדתי במשחק במיאמי וחשבתי שזהו, ואז הפסקתי. הם תמכו בי, אני אסיר תודה להם על זה. הייתי צריך להירגע, זמן קצר לאחר מכן, בחלק השני של 2018 זכיתי בווימבלדון, באליפות ארצות הברית הפתוחה, ופשוט התחלתי להרים את עצמי. ואז בשנים הבאות היו לי הרגעים הטובים ביותר בקריירה שלי".