לאחר חמישה חודשי לחימה, אין כבר מחלוקת על חשיבותן של נשים במלחמה ותרומתן להצלחת הצבא, המדינה והחברה. חשיבותו של איזון מגדרי בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים, ובייחוד בתחום הספורט. הספורט מוכר כבעל חשיבות ותרומה לאומית רבה הן בהיבט האישי והן בהיבט של חוסן לאומי. השתתפות גבוהה של האוכלוסייה בפעילות ספורטיבית מגדילה את החוסן האישי והלאומי ומקטינה את הוצאות הבריאות. היא מעשירה ומטייבת את ההון האנושי ומשפיעה בצורה ישירה וחיובית על התמ"ג.
ניהול הספורט בישראל עד לשנים האחרונות התאפיין בניהול גברי ברובו. לא היו נשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות בספורט, ותכניות מנהיגות שפותחו לנשים לא הובילו להגדלת מספר חברות ההנהלה, המנכ"ליות והיו"ריות באיגודים ובגופי הספורט.
לכן, על מנת ליצור שינוי משמעותי, משרד הספורט החל לשנות מדיניות ברמה הלאומית. משרד הספורט הציב כיעד את קידום השוויון המגדרי בספורט ויצר מהלכים, שחייבו את גופי הספורט להכניס נשים לשולחן מקבלי החלטות. המשרד תמרץ גופי ספורט במטרה לשלב מנכ"ליות ונשות מקצוע באיגודים, ועשה זאת באמצעות תנאי סף ותיעדוף בתקצוב בכל מבחני התמיכה של המשרד.
מדיניות זו יצרה גידול משמעותי במספר חברות ההנהלה. בתוך שנתיים בלבד, בכל איגודי הספורט, שיעור חברות ההנהלה עלה מ-28% ל-35%. כיום, ישנן 23 נשים שנמצאות בהנהגת הספורט כמנכ"ליות באיגודי הספורט, שתי מנכ"ליות במרכזי הספורט (הפועל ועוצמה), יו"ר מנהלת הנשים בכדורסל וכיום נבחרה יו"ר ומנהלת לאגף כדורגל נשים.
נשים מקצועיות ואיכותיות אלו משקפות דור חדש של מנהיגות נשים בספורט ולוקחות את ההובלה בספורט הישראלי לגבהים חדשים של עשייה משמעותית. לראשונה מזה שנים רבות, נשים נמצאות סביב שולחן מקבלי ההחלטות וקוצרות הישגים ניהוליים, כמו למשל באיגוד ההתעמלות, באיגוד השייט, באיגוד כדור-המים ובאיגוד הטקוואנדו.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר הגדיר תפיסה חדשה לקידום ספורט נשים. הוא הכפיל פי שניים את התקציבים לקבוצות הנשים במשחקי הכדור ובענפי העל וקידם תנאי סף, שמטרתם להגדיל את שילובן של ילדות ונערות בענפים אלו. מדיניותו חייבה את כל קבוצות הגברים בענפי העל ובענפים המועדפים לפתוח קבוצות ילדות ונערות. כפועל יוצא מכך, תגדל במאות אחוזים השתתפותן של ילדות ונערות בענפי העל ובענפים המועדפים (בענפים הקבוצתיים - ענפי הכדור).
משרד התרבות והספורט בשיתוף עם המרכז לקידום ספורט נשים אתנה וגופי הרוחב, בהם הוועד האולימפי, הוועד הפראלימפי, התאחדות איילת ומרכזי הספורט מקיימים קורסים לדרגי הניהול, שמכשירים ומקנים כלים איכותיים בנושא ניהול מקצועי בספורט.
בנוסף, המשחקים האולימפיים בפריז יתקיימו השנה בסימן של שוויון מגדרי, 50% ספורטאים ו50% ספורטאיות. במחזור האולימפי לפריז 2024 נרשמה צמיחה גם באיכות ההישגים בתחרויות של הספורטאיות, בתחרויות אירופה ואליפויות עולם בענפי ההתעמלות האומנותית, השייט, השחייה, הג'ודו ועוד.
גם במשחקים האולימפיים של טוקיו 2021, הישגי הספורטאיות לא נפלו מאלו של הגברים. מתוך 18 גמרים, ב-12 גמרים התחרו ספורטאיות. 2 נשים זכו במדליות אולימפיות, לינוי אשרם זכתה במדליית זהב בהתעמלות אמנותית ואבישג סמברג זכתה במדליית ארד בטאקוונדו.
גם הזכייה במדליית הארד הקבוצתית בג'ודו בתחרות מעורבת לנשים ולגברים, הסבה גאווה לאומית רבה. הישגים אלה מתעצמים אף יותר לנוכח בסיס הפירמידה הצרה של השתתפות בספורט התחרותי באיגודי הספורט, בו נערות ונשים מהוות 23% בלבד מכלל המשתתפים. נתון זה אף נמוך יותר בקרב החברה הערבית ובפריפריה הגיאוגרפית.
במחקר שנערך ע"י סהר אלוני במסגרת לימודי התואר השני במכללה האקדמית בוינגייט, אשר בחן את שיעור מאמנות ההישג בנבחרות ישראל השונות בענפים האולימפיים, נמצא כי שיעור מאמנות ההישג עלה בעקביות מתחילת שנות ה-2000 ועד למחזור אולימפיאדת ריו 2016. אולם משנת 2016 חלה עצירה במגמת העלייה, והיא נותרה על שיעור של כ-20%-30, תלוי בענף, אם הוא אישי או קבוצתי. בארץ, שיעור המאמנות בספורט התחרותי באגודות ובאיגודים עדיין מאוד נמוך ובהיבט זה קיימת עבודה רבה לעשות.
שוויון מגדרי בספורט הוא יעד חשוב ברמה הלאומית. הגברת השתתפות נשים בספורט תחרותי, הישגי ועממי תוביל לצמצום פערים בחברה. הטמעת חשיבה מגדרית לוקחת בחשבון את מכלול הצרכים של נשים בתהליכי תכנון, גיבוש מדיניות, הקצאת משאבים וקבלת החלטות במוסדות המדינה ובארגונים השונים. כחברה עלינו להשתתף במאמץ הלאומי והערכי לקידום שוויון הזדמנויות לילדות, נערות ונשים בספורט. קידום השוויון המגדרי הוא מטרה לאומית אסטרטגית.
הכותבת היא מנהלת האגף לספורט נשים ולספורט עממי, משרד התרבות והספורט