וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ניסו קפילוטו הודיע על פרישה: "אין שאיפה שלא הצלחתי להגשים"

הבלם הוותיק תלה את הנעליים בגיל 34: "הפציעות הכריעו אותי". זכה עם הפועל חיפה בגביע המדינה ורשם שתי הופעות בנבחרת ישראל

תקציר ה-0:4 של מכבי תל אביב על מכבי פתח תקוה/ספורט1

ניסו קפילוטו הודיע היום (ראשון) על פרישה מכדורגל בגיל 34. הבלם הוותיק שהתחיל את העונה בסקציה נס ציונה הספיק לרשום ארבע הופעות בליגה הלאומית, אבל סבל מפציעות שבגללן החליט לתלות את הנעליים.

קפילוטו גדל במכבי תל אביב ובה גם התחיל את הקריירה. הוא שיחק במדי הצהובים בשנים 2006-2010 ולאחר מכן עבר למ.ס. אשדוד ולהפועל עכו. בעונת 2012/13 שיחק באלקי לרנקה וממנה חזר לישראל, לבית"ר ירושלים.

קפילוטו שיחק עונה אחת בבית"ר, המשיך ממנה לסנט גאלן ואחרי עונה בשוויץ שב לקבוצה מהבירה. ב-2016 חתם בהפועל חיפה, הקבוצה בה הגיע לשיאו. קפילוטו זכה עם הקבוצה בגביע המדינה, הפך לבלם מוביל בליגת העל והוזמן לסגל נבחרת ישראל, בה ערך שתי הופעות. הוא שיחק בהפועל חיפה שבע שנים וחצי, עד שבתחילת פברואר 2023 חתם בסקציה נס ציונה.

ניסו קפילוטו במדי נבחרת ישראל. James Williamson - AMA, GettyImages
"שיא השיאים מבחינתי היה ללבוש בגאווה את המדים הלאומיים של נבחרת ישראל". קפילוטו/GettyImages, James Williamson - AMA

העלה פוסט פרידה ארוך ובו כתב בין היתר: "לכל אדם יש את הרגע בו הוא צריך לקבל החלטה לסיים. אף פעם לא דמיינתי את הרגע בו אאלץ להפסיק את הדבר אותו אני רגיל לעשות בכל יום מגיל 7 בקבוצת הילדים של מכבי תל אביב. הדבר שאני יודע לעשות הכי טוב ובעיקר הדבר שאותו אני הכי אוהב לעשות - לשחק כדורגל....

"האמת? אין שאיפה שחלמתי עליה ולא הצלחתי להגשים. להיות שחקן בוגרים במכבי תל אביב לצד שחקנים שראיתי עוד כילד מהיציע, לחוות עוד מועדונים גדולים, לזכות בתארים, לשחק מעבר לגבולות המדינה ושיא השיאים מבחינתי, ללבוש בגאווה את המדים הלאומיים של נבחרת ישראל...

"צברתי חוויות, רגעים טובים ומשמחים. רגעי אושר ונחת לצד רגעים מותחים. בבית שבו גדלתי חונכתי שלא לוותר עד הסוף, לתת את הנשמה ולהאמין. עכשיו הגיע הרגע בו הפציעות הכריעו אותי, למעשה ניתקו אותי מהאהבה הראשונה שלי בעל כורכי. פיזית וגם מנטלית, אני לא מסוגל עוד להיאבק בגוף שלי. לנסות לשקם פציעות בגיל מתקדם כל כך לכדורגלן ולהגיע להבנה הכואבת, אבל בהשלמה, לא אוכל לחזור לשחק יותר כדורגל...

"לא אוכל שלא להודות על כך שהורי ז"ל אשר גידלו באהבה ובמסירות אותי ואת אחי יואל, שהוגדר כאוהד מספר 1 שלי, זכו לראות אותי ברגעי השיא לפני שעזבו אותנו אבל הותירו מורשת אדירה, אוהב ונוצר אתכם בליבי לעולם. תודה רבה לאישה של חיי, נטלי, שעברה איתי כל רגע בחיי הבוגרים במגרש ומחוצה לו, על בניית משפחה חמה ואוהבת, את החצי השני שלי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully