וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא עולים על הזוס: זוסמן ימשיך ברצף האכזבות של מצטייני העתודה?

אחרי שנבחר ל-MVP של אליפות אירופה עד גיל 20, המסלול של יובל זוסמן היה אמור להיות ידוע מראש. אבל בזמן שרוב הזוכים הגיעו ל-NBA או הפכו לשחקני יורוליג, הוא וקודמיו מתקשים לבסס את עצמם כשחקנים אירופאים משמעותיים. התפנית תגיע עם בית הלחמי?

תיקתקנו, סיכום אירועי היום בספורט, 25.2/ספורט1

בקיץ 2018, אחרי שהצעיד את נבחרת העתודה של ישראל לזכייה באליפות אירופה והוכתר ל-MVP, יובל זוסמן עלה על מה שאמור היה להיות המסלול הבטוח לכוכבות. מסאני בצ'ירוביץ' ועד מילוש תאודוסיץ', מארסן איליאסובה ועד ניקולה מירוטיץ' - כמעט כל אחד מהזוכים בפרס השחקן המצטיין של הטורניר לפני זוסמן, הפך במוקדם או במאוחר או לשחקן NBA, או לכוכב יורוליג.

כמעט שש שנים חלפו, והתמונה השתנתה. אם בסוף שנות -90 ותחילת המילניום פרס ה-MVP חזה בוודאות של קרוב ל-100 אחוז עתיד מזהיר בכדורסל האירופאי, כיום מרווח הטעויות נראה גדול בהרבה. אולי זה קשור לעובדה שהטורניר נערך פעם בשנה במקום פעם בשנתיים, כפי שהיה נהוג בעבר; יתכן שזו העובדה שיותר ויותר כישרונות צעירים מדלגים על הטורניר, אחרי שסקאוטים נחשפים אליהם בגילים מוקדמים יותר;

דבר אחד בטוח: קרנה של אליפות אירופה לנבחרות עתודה ירדה, ואיתה גם האיכות האינדיבידואלית של הזוכים ב-MVP. בזמן שדני אבדיה, הזוכה בפרס בשנת 2019, מוכיח שהטורניר עדיין מסוגל לייצר כוכבים בקנה מידה אירופאי, יובל זוסמן שהוכתר שנה קודם לכן הולך ומסתמן בתור הדוגמא ההופכית.

בגיל 25, וערב המשחק של נבחרת ישראל נגד סלובניה (19:00), מי שהצעיד את נבחרת העתודה של ישראל לזכייה היסטורית במדליית הזהב ב-2018 תוך דומיננטיות מרשימה ויוצאת דופן, עדיין לא פרץ, וכבר ספק גדול אם יעשה זאת.

יובל זוסמן, הפועל ירושלים. דני מרון
זה לא זה. זוסמן/דני מרון

אחרי שעזב את הקן במכבי תל אביב כדי לנסות לפרוח באלבה ברלין, זוסמן קיווה שהמעבר להפועל ירושלים יהיה בגדר ירידה לצורך עלייה. אבל התקופה האחרונה והפחות טובה של זוסמן, שהגיעה לשיאה עם משחק חלש של 0 נקודות, 0 מ-2 מהשדה, 3 איבודים ו-3 עבירות ב-16 דקות נגד מכבי תל אביב בקלאסיקו הישראלי, המחישה שזה לא בהכרח הכיוון.

זוסמן קיווה לשנות מומנטום במדי נבחרת ישראל והאמין שניתן לשחזר את הקסם מימי העתודה תחת שרביטו של אריאל בית הלחמי, שתחת השיטה שלו הוא פרח בקיץ 2018. אם לשפוט על פי המשחק הראשון בקמפיין נגד פורטוגל, בו זוסמן הסתפק ב-3 נקודות בלבד, סופסל במשך דקות רבות במחצית השנייה וכשחזר למהלכים האחרונים בהגנה ביצע עבירה מיותרת שכמעט עלתה לישראל במשחק - גם זה עדיין בגדר תחזית שרחוקה ממימוש.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל
יובל זוסמן שחקן נבחרת העתודה של ישראל. אתר פיב"א, אתר רשמי
הרבה השתנה מאז. זוסמן במדי העתודה/אתר רשמי, אתר פיב"א

אבל זוסמן לא לבד: למעשה, הוא מקווה לא לשכפל את תסריט הקריירה של שני השחקנים הקודמים שהוכתרו ל-MVP לפניו. מארק גרסיה, מצטיין 2016, היה בזמנו כישרון עולה בברצלונה, וימיו כשחקן בכיר בקבוצה הבוגרת נראו כמו עניין של זמן. בפועל הוא נדד ברחבי ספרד, תחילה בהשאלות למנרסה וריאל בטיס, אחר כך בפואנלברדה, בורגוס ובראוגן, והתקשה לממש את ההבטחה. בקיץ האחרון, אחרי עוד עונה אישית מתסכלת, הוא עזב את ספרד לראשונה וחתם בדברובה גורניצה הפולנית בניסיון להתניע מחדש את הקריירה בגיל 27.

גרסיה אמנם מעמיד מספרים מרשימים וקולע 19.9 נקודות למשחק (מדורג שלישי בליגה), אבל קשה לומר שהפוטנציאל מומש בהתחשב בדשדוש של קבוצתו במרכז הטבלה בפולין, בלי אופק של ממש. גרסיה אולי יקבל צ'אנס חוזר בספרד בעונה הבאה, אבל ספק רב אם יהפוך לכוכב היורוליג שרבים ראו בו בצעירותו.

בסרטון: מארק גרסיה מככב בפולין

אחריו הגיע כישרון על נוסף, ואסיליס חרלאמפופולוס. הפורוורד המגוון והמאסיבי סומן מגיל צעיר מאוד ככוכב עתידי. הוא הוכתר ל-MVP של אליפות אירופה לנוער ב-2015 אחרי שהוביל את נבחרת יוון לזהב, ושיחזר את ההישג כעבור שנתיים במדי נבחרת העתודה. אחרי שקיבל חוזה עתק מפנאתינייקוס ולא הצליח להשתלב, גם הוא כמו גרסיה נקלע לרוטינת השאלות, תחילה בפאוק סלוניקי, לאחר מכן בלאבריו, ולאחר מכן (כשחקן אולימפיאקוס) גם באיוניקוס.

אחרי שכבר סומן ביוון כפלופ, חרלאמפופולוס ניסה לפתוח דף חדש באיטליה. הוא עבר לונציה, המשיך לפורטיטודו בולוניה ופזארו, והעונה הצטרף לדינמו ססארי, בה הוא רושם עונת שיא מבחינה אישית, ומתקרב לממוצע נקודות דו ספרתי. גם במקרה שלו הפוטנציאל התמסמס, לפחות בינתיים.

האם זוסמן יילך בדרכם? נראה שהחודשים הקרובים יכריעו.

דני אבדיה, וושינגטון וויזארדס. Elsa/Getty images, עיבוד תמונה
אפשר גם אחרת. אבדיה/עיבוד תמונה, Elsa/Getty images

עשרת הזוכים האחרונים ב-MVP של אליפות אירופה לנבחרות עתודה (ממוצעי ליגה)

2012: ליאו וסטרמן (קרילשהיים, גרמניה) - 10.6 נקודות, 4.1 אסיסטים
2013: אמדאו דלה ואלה (ברשיה, איטליה) - 13.5 נקודות
2014: ג'די אוסמאן (סן אנטוניו ספרס, NBA) - 7 נקודות, 2.5 ריבאונדים
2015: מרקו גודוריץ' (פנרבחצ'ה, טורקיה) - 8.8 נקודות, 4.2 אסיסטים
2016: מארק גרסיה (דברובה גורניצה, פולין) - 19.9 נקודות (שלישי במלכות הסלים), 2.8 ריבאונדים
2017: ואסיליס חרלאמפופולוס (דינמו ססארי, איטליה) - 9.6 נקודות, 4 ריבאונדים
2018: יובל זוסמן (הפועל ירושלים, ישראל) - 8.4 נקודות, 4.8 ריבאונדים
2019: דני אבדיה (וושינגטון וויזארדס, NBA) - 13.6 נקודות, 6.5 ריבאונדים, 3.7 אסיסטים
2022: חואן נונייס (אולם, גרמניה) - 10.8 נקודות, 5 אסיסטים, 3.6 ריבאונדים
2023: איליאס קאמרדין (וישי/קלרמון, ליגת המשנה בצרפת) - 12.3 נקודות, 3.1 אסיסטים

מרקו גודוריץ' שחקן פנרבחצ'ה. Sonia Canada, GettyImages
עוד MVP שהפך לשחקן בכיר. מרקו גודוריץ'/GettyImages, Sonia Canada

כל זוכי ה-MVP באליפות אירופה לעתודה (מ-1996)

1996: ראשו נסטרוביץ' (סלובניה)
1998: יגור ראקוצ'ביץ' (סרביה)
2000: סאני בצ'ירוביץ' (סלובניה)
2002: ניקוס זיסיס (יוון)
2004: ארזם לורבק (סלובניה)
2005: ניקיטה קורבאנוב (רוסיה)
2006: ארסן איליאסובה (טורקיה)
2007: מילוש תאודוסיץ' (סרביה)
2008: מירוסלאב ראדוליצה (סרביה)
2009: קוסטאס פפאניקולאו (יוון)
2010: אנדרו אלביסי (צרפת)
2011: ניקולה מירוטיץ' (ספרד)
2012: ליאו וסטרמן (צרפת)
2013: אמדאו דלה ואלה (איטליה)
2014: ג'די אוסמאן (טורקיה)
2015: מרקו גודוריץ' (סרביה)
2016: מארק גרסיה (ספרד)
2017: ואסיליס חרלאמפופולוס (יוון)
2018: יובל זוסמן (ישראל)
2019: דני אבדיה (ישראל)
2022: חואן נונייס (ספרד)
2023: איליאס קמארדין (צרפת)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully