יש נושאים קלים לכתיבה, ויש נושאים שלא כותבים עליהם בלב שלם, מחשש שהטריגר לכתבה ייפגע. זה אחד המקרים האלה. לפי האנשים שמכירים אותו לאורך הקריירה, בניה סרור הוא בחור טוב שמשקיע, מתאמן ומתאמץ, לא מתלונן הרבה ורק מנסה לעשות את העבודה שלו. כרגע הוא סנטר פותח בקבוצה שנמצאת בצמרת הגבוהה של הליגה ורושם מספרי שיא בקריירה של 5.6 נקודות ו-5.4 ריבאונדים למשחק. הכתבה הבאה אולי תציג אותו באיזשהו מקום באור לא חיובי, אבל זה גם חלק מהמקצוע; אם הנתון שהביא לכתיבתה היה קצת פחות דרמטי, נראה שלא הייתה נכתבת.
נכון לעכשיו, ערב המשחק הביתי נגד עירוני נס ציונה (21:00), עומד סרור, הסנטר הישראלי היחיד של מכבי רמת גן, על 2 מ-27 העונה מהעונשין. 7.4%. בכדורסל הישראלי היו קלעי עונשין לא טובים, כאלה שנחשבו גרועים בצורה אייקונית, אבל נתון כל כך חריג - לא מצאנו. הנתון שמעמיד סרור הופך אותו לקלע העונשין הגרוע ביותר שליגת העל בכדורסל הצמיחה מאז החל התיעוד הסטטיסטי המסודר ב-35 השנים האחרונות; הוא מדורג אחרון מבין 1,561 שחקנים שהגיעו לפחות עשר פעמים לקו בתקופה הממושכת הזאת.
בניה סרור (24) גדל במחלקת הנוער של הפועל גלבוע/מעיינות, ועלה לבוגרים בגלבוע/גליל עוד לפני שהיה בן 20 תחת המאמן ליאור ליובין ז"ל. מלכתחילה הוא סומן כלוחם קשוח מתחת לטבעות, שחקן שבזכות המבנה המרשים שלו (2.08 מטר) נותן מלחמה גם לסנטרים זרים. בהתקפה, מנגד, הדברים פחות הלכו טוב.
סרור השיג את רוב הנקודות שלו בהטבעות או באזור הטבעת. היריבות גילו במהרה כי יש לו בעיה מקו העונשין, והחלו לשלוח אותו לשם. בעונתו הראשונה, הדברים עוד לא נראו כל כך גרוע - 6 מ-12 בליגה הסדירה, שצנחו ל-1 מ-5 בפלייאוף. בעונת 2020/21 הוא כבר הגיע הרבה יותר לקו, והחטיא הרבה יותר. 10 מ-35 (28.6%) בליגה, לצד שיפור גדול בפלייאוף, 6 מ-8, כולל 4 מ-6 במשחק מספר 2 בגמר הפלייאוף נגד מכבי תל אביב.
ההמשך היה פחות טוב. בעונת 2021/22 סרור עמד על 6 מ-28 מהקו בליגה הסדירה ו-0 מ-7 בפלייאוף. בעונה שעברה, כשגלבוע ירדה לליגה הלאומית, פגע ב-6 מ-20. והעונה? גם היציאה מגן נר לזיסמן לא שינתה את התמונה. הוא פתח עם 2 מ-3 נגד עירוני קריית אתא, אך החטיא את שלוש הזריקות הבאות - ומאז הוסיף עוד 21 החטאות; בסך הכל עומד הרצף השלילי שלו על 0 מ-24. הנתון העונתי: 2 מ-27. ובסך הכל בקריירה בליגת העל, עד היום: 30 מ-122, 24.6%.
מי שלא צפה בסרור זורק עונשין, לא מבין כיצד הוא עומד על נתון כל כך עגום. הטכניקה שלו מאוד לא אורתודוכסית, ודומה יותר ליידוי הכדור מאשר לזריקה. התוצאה, כאמור, בהתאם.
מאגר הנתונים של מנהלת הליגה נוגע בקליעות עונשין החל מעונת 1989/90. מעטים פגעו בפחות מ-40% בעונה, כשבין הזרים כוללת הרשימה את רג'י אפשואו, סימי שיטו, דיימון סימפסון ודיאנדרה קיין, ובין הישראלים את טרי פייר, עפר פליישר ואחריו בנו עידו פליישר, דודו אסרף, ליאור אליהו ואור סולומון למשך כמה עונות, וטל דן. חלק מאותם שחקנים ירדו מתחת ל-30% בעונה, אבל אף אחד מהם לא התקרב ל-2 מ-27 של סרור.
ברמה האירופית הגבוהה יש לא מעט שחקנים שמזוהים עם אחוזי עונשין רעים. מאז הקמת היורוליג, השחקן ש"הצליח" להשיג את הנתון החלש ביותר במשך עונה שלמה הוא גספר וידמאר הסלובני, שב-2009 נתקע במדי פנרבחצ'ה על 36%. אותו וידמאר כמעט שבר את השיא של עצמו, כשהציג 37% במדי בשיקטאש ב-2013 במפעל הבכיר, וב-2016 קבע את שיא השפל גם ביורוקאפ - 31% עם באנוויט. שחקן בולט שלא הצטיין מהקו היה פבריסיו אוברטו הארגנטינאי, שבעונה אחת ביורוליג עמד על 38%, וממוצע הקריירה שלו הוא רק 42%.
השם שמזוהה עם קליעות עונשין גרועות ב-NBA, והפך למעשה לאייקון בתחום, הוא שאקיל אוניל. ממוצע הקריירה של "האק א שאק" עמד על 52.7%, ובעונתו הגרועה ביותר (2007) פגע רק ב-42% במיאמי. אחוז הקריירה הנמוך ביותר שייך לבן וואלאס עם 41.4% בלבד, כולל עונת שפל של 33.6%. בשיא ההחטאות למשחק אחד ב-NBA מחזיק אנדרה דראמונד, שמשחק כיום בשיקגו בולס, ושיגר 26 זריקות לכתובת הלא נכונה בערב אחד. דראמונד נמצא בשנים האחרונות בעלייה, אך בתחילת הקריירה רשם עונה של 35.5% בלבד.
בתקופה האחרונה עומד במרכז תשומת הלב באירופה הסנטר אנחל דלגאדו, ששיחק בעברו בהפועל חולון ומופיע כיום בבשיקטאש ביורוקאפ. לפני מספר שבועות הוא זרק שני איירבולים מהקו, והפך ויראלי. מאז יצא מהמכללות, דלגאדו לא הצליח להגיע ל-40% עונתיים מהעונשין, אך גם לא ירד מ-30%.
ניסינו לדבר השבוע עם כמה כדורסלני עבר ישראלים שהפכו מזוהים עם אחוזי עונשין נמוכים. רובם עדיין סוחבים את המעמסה, והעדיפו שלא להתראיין בנושא. מי שכן הסכים לדבר היה טל דן, שסיים את הקריירה עם ממוצע של 48.8% ויותר מ-400 החטאות מהקו.
"אני יכול להעיד על עצמי שלא הייתה לי בעיה של טכניקה, אלא יותר בעיה מנטלית", מודה דן, הסמל של נס ציונה. "הייתי מסיים אימונים עם 49 מ-50 מהקו, מגיע למשחק ומרגיש שכל העולם יושב לי על הכתפיים, והכדור לא נכנס".
במהלך הקריירה ניסה דן לבצע כמה שינויים. "עבדתי עם מאמני קליעה, עם קואוצ'רים, ושום דבר לא עזר. הייתי בא ראשון לאימון, כדי לזרוק, והולך אחרון. מגיע למשחק, והכדור לא היה נכנס. זה היה מתסכל. הקבוצות היריבות היו עושות עבירות בכוונה כדי לשלוח אותי לקו, והייתי נפטר מהכדור בדקות האחרונות כדי שלא ישלחו אותי לשם. זה היה יושב בראש כל הזמן".
- בתור מי שעבר את זה, יש לך עצה לסרור?
"צריך לדעת לשחרר, להוריד משקל מכל זריקה. כשאתה מבין שלא כל זריקה היא הכי חשובה, אז זה מקל על הכל".