המספרים של פטריק מהומס לא היו מדהימים. למעשה, עד למחצית, להוציא מסירה למקול הארדמן ל-52 יארד, הוא לא הורגש. ועדיין, מהומס, באופן טבעי ומובן, היה ה-MVP של הסופרבול. במשחק שבו קוורטרבק מוסר לשני טאצ'דאונים, בהם גם המנצח, מגיח לשתי ריצות מפתח, כולל אחת בדאון רביעי, נדיר מאוד שלא יזכה בתואר.
אם לא מהומס, האם מישהו אחר על המגרש היה צריך לקבל את הMVP-? כן ולא. מישהו אחר בהחלט, אבל לא אחד מהשחקנים.
המנטור של סטיב ספגנולו ב-NFL היה אנדי ריד. אחרי שנים בפוטבול האירופי, ספגנולו הגיע לפילדלפיה איגלס לתפקידים הגנתיים שונים, עד שקודם והפך למתאם ההגנה של ניו יורק ג'איינטס. שנתיים בלבד הוא היה שם, וחולל מהפכה במועדון. הג'איינטס בהנהגתו השביתו את טום בריידי וקבוצת ה-0:18 של ניו אינגלנד בגמר של עונת 2007, עם אחת הסנסציות הגדולות בהיסטוריה של הפוטבול. התנסות לא טובה כמאמן ראשי בסנט לואיס שלחה אותו חזרה לעמדת המתאם, וב-2019 ריד סגר מעגל וצירף אותו לקנזס סיטי.
במחצית הראשונה הגנת הצ'יפס החזיקה את הקבוצה במשחק. סן פרנסיסקו ירדה להפסקה ביתרון 3:10, ואלמלא מהלכי הגנה טובים המשחק הזה כבר היה גמור. רק לפני שלוש שנים טום בריידי פירק את הגנת קנזס סיטי של ספגנולו, ירד להפסקה ביתרון 6:21 והפך את המחצית השנייה לפרוטוקול בלבד. ברוק פרדי הוא לא בריידי, אבל לניינרס היו הזדמנויות.
ואז הגיעה המחצית השנייה. ספגנולו, בראשות הקיצוני הגנתי כריס ג'ונס, עשה את כל ההתאמות. הוא לא נתן לפרדי לנשום. מהומס, יש לציין, עדיין לא היה במיטבו. העמידה האיתנה של ההגנה והעובדה שהוציאה את הניינרס שלוש פעמים במהירות מהמגרש אפשרה לקוורטרבק ולטראוויס קלסי (שהוציא את כל העצבים על ריד במחצית הראשונה) להתאפס. פתאום הצ'יפס העבירו הילוך והניינרס נתקעו. הם עדיין היו זקוקים להרבה מזל כדי לנצח את המשחק הזה, אבל כשאת המזל מלווים הבליצים הידועים של ספגנולו, אלה שזכורים לנו היטב מהסופרבול ההוא של הג'איינטס, לא צריך יותר מדי מהמזל הזה.
מתוך כל שלוש האליפויות, זו הייתה הפחות דומיננטית של הצ'יפס. קנזס סיטי הייתה העונה מוגבלת התקפית וסבלה מנפילות מתח תכופות. פסטיבל טיילור סוויפט לא ממש עשה לה טוב, אבל בעיקר המחסור בתופסים הוא שהיה בעוכריה. לא היה לה אף תופס של 1,000 יארד. הארדמן, שקלט את טאצ'דאון הניצחון, בכלל הגיע בשלהי העונה מניו יורק ג'טס בתור כישלון אדיר. מהומס רשם את מספר היארדים הגבוה ביותר בריצה, אבל לא נכנס בעצמו לאנדזון אפילו פעם אחת, לראשונה מאז עונת הרוקי. המוביליות שלו פחות גדולה משהייתה, למרות המספרים.
בגלל כל אלה, דווקא משום שזו הזכייה הכי פחות מובהקת, היא יותר מרשימה, אולי אפילו משתי קודמותיה. ברגע שהחל הפלייאוף הצ'יפס שינו פאזה. יותר מעשים, פחות דיבורים. העבודה ההגנתית מול למאר ג'קסון ובולטימור (ספגנולו, כבר אמרנו?) הייתה קליניקה של פוטבול. בסופרבול מהומס הגיח ל-66 יארד, 13 יותר מהתפוקה הגבוהה ביותר שלו בעונה הרגילה, משחק ההפסד המביך לריידרס באותו אצטדיון בו הניף הלילה את הגביע. כשבספסל הבינו שאם ימשיך להישען על אייזיאה פצ'קו האיום יפסיד את המשחק, מהומס עבר לירות לכיוון של קלסי. בסוף, הכול עניין של התאמות ושל ניצול יכולות. בזה אין שני לקנזס סיטי ולמהומס של העשור הנוכחי.
כעת, אחרי שהשיג שלוש טבעות בגיל 28, צף הדיון האם מהומס בדרך להיות ה-GOAT. יש, כמובן, סיכוי שזה יקרה, אך לטעמי עדיין מוקדם לדון בכך. לזכותו של הקוורטרבק של קנזס סיטי עומדת העובדה שאחרי הטבעת השלישית לבריידי לקח עשור שלם לזכות ברביעית. יש, כמובן, עוד פרמטרים שנכנסים לתמונה כמו השליטה המוחלטת של ניו אינגלנד במשך שני עשורים ב-AFC מזרח, אבל בסוף זכיות הן אלה שמקבעות מעמד. עוד שתי אליפויות של מהומס, והדיון הזה יהפוך לגיטימי לחלוטין.
בשביל מה צריך שעון בהארכה? בגדול, כדי לגרום לשתי הקבוצות להספיק, זה ברור, אלא שלשחקני סן פרנסיסקו, וגם לחלק נכבד מהצופים בבית, לא היה ברור מדוע הצ'יפס לא לוקחים פסק זמן כשהשניות אוזלות. הטאצ'דאון המנצח של מהומס להארדמן הושג שלוש שניות לסיום ההארכה, דרמת ענק. האומנם?
כן, דרמה, כי זה בכל זאת טאצ'דאון מנצח בתוספת הזמן של הסופרבול, רק שלשעון לא הייתה פה שום משמעות. לו קנזס סיטי לא הייתה מבקיעה, היא הייתה פותחת רבע נוסף כשהכדור בידיה. לריד והשחקנים שלו זה היה ברור, לאלה של הפורטי ניינרס לא.
"לא ידעתי את החוקים, הם הפתיעו אותי", אמר שחקן הקו אריק ארמסטד. הוא והפולבק המצוין קייל יוסצ'ק, שהצטיין במשחק, אמרו שהמאמן קייל שנאהאן כלל לא דיבר איתם על האסטרטגיות בהארכה, בניגוד למה שאמר שנאהאן עצמו. יוסצ'ק הבהיר: "הנחנו שקבוצה שמבקיעה ראשונה טאצ'דאון מנצחת".
אלה היו החוקים של העונה הרגילה. על פי החוקים של הפלייאוף, גם אם קבוצה אחת רושמת טאצ'דאון, לשנייה מגיעה הזדמנות נוספת. אבל הניינרס בכל מקרה הסתפקו בשער שדה, אז איפה הבעיה, בעצם? במוכנות ההגנתית שלהם. סן פרנסיסקו הייתה אובדת עצות בדרייב המנצח של הצ'יפס. השחקנים שלה לא קראו שום סיטואציה. זה נראה דומה מאוד לסופרבול הקודם, והיחיד עד הלילה, שבו הייתה הארכה, זה שבסיומו ניצחה ניו אינגלנד את אטלנטה. גם אז שנאהאן היה מעורב.
השימוש במילה "קללה" הוא מוצא קל מדי עבור קבוצות שלא מצליחות לנצח, אבל בסן פרנסיסקו מפתחים את המנטליות הלוזרית כבר כמעט שלושה עשורים. יותר קרובים מזה הניינרס לא יכלו להיות, ובכל זאת הם הצליחו לא לזכות. הקוף על הגב של שנאהאן תפח לממדים של גורילה, ואין לו את מי להאשים. תוכנית המשחק שלו פעלה באופן מושלם במחצית הראשונה, אבל הוא השאיר למהומס פתח קטן אפילו מזה שהותיר לבריידי בסופרבול, שבו הפאלקונס הובילו 3:28.
בקשר להארכה, מנתח דן ווצל ב-Yahoo Sports, שנאהאן היה צריך לבחור לבעוט את הכדור במקום לקבל. ווצל מסביר כי מעבר לעובדה שהשחקנים שלו לא ידעו את החוקים, גם הוא לא ממש הכיר אותם ולכן בחר ללכת על שער שדה ולא על טאצ'דאון. כך, מהומס יכול היה לנתח את האפשרויות ולשחקן לפיהן. כשהאופציות הן שער שדה עם בועט מיומן או טאצ'דאון מול הגנה קורסת, כל הקלפים היו בידיים של מספר 15.
זו תאוריה טובה שיש בה לא מעט אמת, אבל זו גם חוכמת בדיעבד. שנאהאן עשה כמעט הכול נכון במשחק הזה ובכל זאת הפסיד. האם ומתי יקבל את ההזדמנות הנוספת? לא ברור, אבל היו מאמנים שהודבקה להם תווית של לוזר ובכל זאת הסירו אותה. למשל, המנטור שלו, האיש שאותו היה צריך לנצח הלילה.