יום עצוב לספורט הישראלי ולמדינה כולה. ניסים קיוויתי, מגדולי שדרי הספורט של ישראל בכל הזמנים, הלך לעולמו והוא בן 97.
קיוויתי היה עיתונאי, קריין ומנחה טלוויזיה, אבל מעל הכל מגדולי שדרי הספורט של ישראל לדורותיה. לקיוויתי ז"ל תרומה אדירה לספורט ולתקשורת הספורט בישראל בשל קולו הייחודי והאהוב שחובבי הספורט האזינו לו במשך עשרות שנים. בשנים בהן המידע לא היה זמין ברשת כמו כיום, קיוויתי היה איש מקצוע מלא ידע, שהעניק לצופי ערוץ 1 חוויה מקצועית וגדושה בפרטים, במיוחד בענפים כמו אתלטיקה ושחייה, אותם שידר במיומנות לעיני המדינה כולה.
בצעירותו קיוויתי היה אתלט וזכייתו המשמעותית הראשונה הייתה בתואר אלוף ארץ ישראל בריצת 1,500 מטר בגיל 20. ב-1949 זכה באליפות ישראל בריצות למרחקים של 400 ו-800 מטר. עם שחרורו מהצבא עבר ללונדון וכעבור שנה במשחקי המכביה ב-1950 הוא זכה במדליית כסף בקפיצה לרוחק ובמדליית ארד בקפיצה משולשת עבור אנגליה.
את דרכו בשידורי ספורט החל עבור השידור העברי של ה-BBC וכך זכה לשדר ברדיו את השתתפותה הראשונה של ישראל במשחקים האולימפיים, בהלסינקי 1952. בשנות השבעים החל לשדר את אירועי האתלטיקה והשחייה עבור הערוץ הראשון וב-1972 סיקר במהלך המשחקים האולימפיים גם את טבח הספורטאים במינכן. במקביל עבד כעיתונאי עד שבסוף שנות השבעים בחר לעזוב את המקצוע כדי להתמסר לעבודתו כשדר ספורט - אז החל לשדר גם משחקי כדורגל ותחרויות טניס.
בנוסף להגשת התוכניות "מבט ספורט" ו"שער ראשון", בין השאר קיוויתי זכה לשדר את משחקי מונדיאל 1986 ו-1990 וכן את משחקה של נבחרת ישראל מול אוסטרליה במוקדמות מונדיאל 90', בו הבקיע אלי אוחנה את אחד השערים הכי חשובים בתולדות המדינה, על אף ההדחה מול קולומביה בפלייאוף ההעפלה למונדיאל. "אלי אוחנה... כן!", צעק קיוויתי בקול רועד ונרגש, במה שהפך לרגע טלוויזיוני מיתולוגי.כמו כן שידר את הניצחון הגדול של נבחרת ישראל, 1:2 על יוגוסלביה.
ב-1991 יצא לפנסיה ובינואר 2014 קיבל עיטור על מפעל חיים בספורט, בטקס שארגנה התאחדות לספורט הוותיקים בישראל. יהי זכרו ברוך.