1. הפנימו את המסר מפוניבז'
במשך שישה ימים התבשלו לורנזו בראון, ווייד בולדווין, בונזי קולסון וג'וש ניבו במיץ של התבוסה המשפילה לפנרבחצ'ה. ארבעת השחקנים הבכירים ביותר במכבי תל אביב - בדקות, בנקודות, במדד, במעמד ובשכר - נשלחו לפרקט בשיאו של זמן הזבל בשבוע שעבר בפוניבז'. המאמן עודד קטש השאיר אותם ללוות את הטורקים בחגיגתם עד השנייה האחרונה, ודרש מהם להפנים ולהגיב. אז הם הפנימו. והגיבו.
78:95 על וירטוס בולוניה. 81:102 על אלבה ברלין. 90:98 במילאנו. 74:78 על פנר. 81:90 על פרטיזן בלגרד. אלה התוצאות שהשיגו הצהובים אחרי כל אחת מחמש התבוסות האחרונות שלהם בשנה האחרונה ביורוליג; ייאמר לזכותם: אם כבר מתפרקים מפעם לפעם, לפחות הם יודעים איך להתאושש במהירות ובצורה מרשימה.
2. זהירות, ניבו מעליך
מוזר היה לצפות אתמול (רביעי) בטוקו שנגליה. המועמד הטבעי לתואר ה-MVP העונתי התקשה לחבר שני מהלכים טובים, ולפרקים נראה אבוד וחסר ביטחון. הוא קלע שלושה סלי שדה בלבד (דבר שקרה לו העונה רק מול מפלצת הבשר הקרויה אולימפיאקוס), וסיים עם 3 מ-7 מהעונשין (הכי גרוע שלו מאז 2020).
אז נכון שהמספרים המרשימים של הגאורגי נמצאים בירידה יחסית בשבועות האחרונים, אבל לצניחה כזאת הוא לא ציפה - בוודאי שלא מול היריבה שעל ראשה קבע את שיא הנקודות שלו העונה (27) רק לפני חודש. הוא אותגר הפעם בידי הגנה שונה ויצירתית; למכבי תל אביב אין מוסטפה פאל בצבע, אבל יש לה כנראה את הסנטר הכי אתלטי בליגה. ולמרות ששנגליה משחק בעיקר כפאוור פורוורד, הקטשים עירבבו מחדש את הקלפים והציבו עליו לאורך דקות ארוכות את ג'וש ניבו.
עם או בלי קשר, נראה שהאיש ששולט בצבע שילם מחיר על המאמץ ההגנתי וסיים עם 1 מ-7 מהשדה, אבל מצא דרכים אחרות לתרום והעמיד את המדד השלישי בטיבו בקבוצה (13). וכשהגנת החילופים הביאה את שנגליה למיסמץ' מול בולדווין ואחרים, תמיד היה מי שבא לעזור ולסייע - בניגוד לאימון הווים שממנו נהנה יורגוס פפאיאניס בשבוע שעבר. התוצאות לא איחרו להגיע.
3. ואז בראון הגיע ללייאפ קליל
טוב, מה זה לא איחרו; הן גם לא ממש הקדימו להגיע. האלופה הישראלית פתחה היטב והוליכה 11:16, ושוב קרסה ברגע ששולבה ה-Second unit, החמישייה השנייה. בשלהי הרבע הראשון, כשעל המגרש היו ג'ון דיברתולומיאו, אנטוניוס קליבלנד, ג'יימס ווב וחסיאל ריברו - רצה בולוניה ל-0:8. קטש אמנם הקפיד שבכל רגע נתון יהיה לו לפחות את אחד מהכוכבים על המגרש (בראון/בולדווין), אבל הרבע השני נפתח כמעט כמו בשבוע שעבר בליטא. האיטלקים השלימו ריצת 4:17 - מפיגור 16:11 ליתרון 20:28 - אלא שאז משהו השתנה.
12 דקות וחצי לתוך המשחק, כשהצהובים בפיגור שיא (או שמא יש לומר פיגור שפל?), עלה בראון לזריקת חצי מרחק שגרתית ואופיינית. כבר שנים רבות שהאנליסטים ב-NBA מתייחסים לפעולה הזו כמעט כפשע נגד הכדורסל; מחקרים מוכיחים כי אחוזי ההצלחה שלה נמוכים להחריד, אבל אחד היתרונות המובהקים של מכבי הוא איכות הקליעה הזו מצד שני הגארדים המובילים שלה. רק שבראון החטיא. שוב החטיא. עד אותו רגע, הצמד Air B&B חיבר שורה סטטיסטית מזוויעה של ארבע נקודות משותפות, 11-2 מהשדה, ושלושה אסיסטים על שני איבודים.
ניבו השתלט על ריבאונד ההתקפה, ובראון קינח בלייאפ קליל, ובום, הצ'אקרות השתחררו. שני הגארדים הכוכבים חזרו לנצנץ; עד לסיום הם קלעו בצוותא 30 נקודות ב-17-11 מהשדה (5-4 לשלוש), הוסיפו שמונה אסיסטים על שני איבודים, והקבוצה ניצחה מכאן ואילך 50:75. אמנם האיש עם הסרט על הראש לא בדיוק הבריק, אבל לאחר המשחק גילה קטש שהוא בכלל לא היה אמור לשחק בגלל כאבי גב. וכשבולדווין נראה כמו שנראה אתמול - החיים הופכים לפתע פשוטים הרבה יותר.
4. מחזור 20, בולדווין MVP. בנוהל
במחזור ה-20 של העונה שעברה הוכתר בולדווין ל-MVP השבועי של היורוליג, אחרי תצוגת ענק של 33 נקודות שניפק נגד אלבה. מאז לא זכה שחקן במכבי לבדו בתואר הזה (ניבו וקולסון נבחרו יחד עם שותפים מקבוצות אחרות), שמחולק באופן אוטומטי למי שמציג את המדד המשוקלל הגבוה ביותר בקבוצה מנצחת. והנה, זה שוב קרה; שוב במחזור ה-20, ושוב בולדווין.
מספר 5 הציב לעצמו רף גבוה לפני שבוע וחצי, כשהכריז בציוץ בטוויטר "No more techs in 2024" והבטיח להימנע מהעבירה הטכנית הקבועה שלו. בינתיים הוא עומד בזה. הוא עדיין אמוציונלי, שלא לומר עצבני, וטורח להפגין את חוסר שביעות הרצון משריקות של שופטים ולעיתים גם מטעויות של חברים. אבל כשהוא במיינדסט הנכון, והכדורים נוחתים היכן שהוא מכוון, האיש הוא מפלצת כדורסל מזן שקשה למצוא מחוץ לליגה המפוארת ההיא שאסור לשמור בה.
במהלך הרבע השני, כשנדמה היה שמרקו בלינלי יקלע עוד שלשה ועוד שלשה גם אם יזרוק מתוך הלוקר בחדר ההלבשה (והזכיר את החגיגה של בן דורו, מילוש תיאודוסיץ', מול מכבי באותו אולם), הפכו קטש ובולדווין את החיסרון ליתרון והכניסו את לוקה באנקי למלכודת דבש. הרי המאמן הבולונזי לא היה יכול להרשות לעצמו לספסל את הווטרן הלוהט, אבל על כל סל שקלע בהתקפה - לקח אותו הגארד המתולתל בצהוב לטיול בהגנה ואיזן בנקודות משלו. הפתיחה המהוססת והלא מדויקת הפכה למפגן מרשים. הביטחון נבנה אט אט, היעילות צמחה וכך נולדה תצוגת ה-MVP.
5. כאן הקפטן מדבר
תמיר בלאט השתלט העונה על משבצת הרכז המחליף שלא הייתה קיימת אשתקד, ועשה זאת בצורה מרשימה. מי ששילם על כך את המחיר היה דיברתולומיאו. הוא החמיץ לא מעט משחקים בגלל פציעה, וגם כששיחק - הפך לגארד הרביעי ברוטציה והתקשה למצוא את מקומו.
אתמול, כשלא הייתה ברירה, הקפטן הופיע בענק וחזר להיות הג'ונדי ההוא מעונת השיא בקריירה שלו, שהסתיימה רק לפני חצי שנה. הוא קלע שיא עונתי של 16 נקודות (תשע בששת המשחקים הקודמים), ופגע ב-4-3 לשלוש (10-1 בשישה האחרונים) ו-5-5 מהעונשין (4-4 עד אתמול, לאורך כל העונה).
מעבר לעובדה שמכבי תל אביב הכניעה את הקבוצה שמדורגת במקום השני בטבלה, ואפילו עשתה זאת בהפרש שייצר עבורה יתרון בטבלה פנימית עתידית, הניצחון הזה היה חשוב בגלל התזמון שלו. אחרי התבוסה לפנרבחצ'ה, ולפני משחקי חוץ בשניים מהאולמות הלוהטים והקשים באירופה (פרטיזן בלגרד ואולימפיאקוס), הפסד נוסף היה עלול להפוך מומנטום שלילי לכדור שלג, ומעידה למשבר.
109:74 לפנר. 98:92 לכוכב האדום. 100:90 בבולוניה. בכל פעם שמכבי פתחה העונה מחזור כפול בניצחון, היא קרסה כעבור יומיים בהגנה והפסידה. לפי דינמיקת היורוליג המוכרת, היא אמורה להפסיד מחר בצד השני של העיר, כשתתארח אצל פרטיזן בלגרד (שכבר סוחבת הפסד לפנר משלשום). האם היא מסוגלת לשנות סדרים דווקא מול ז'ליקו אוברדוביץ'?