1. כוכבים יקרים, אנא סיבלו עמנו
5:27 דקות לסיום, אמש (חמישי), הסתובב עודד קטש לספסל וביצע חילוף משולש. לפרקט נשלחו לורנזו בראון, ווייד בולדווין ובונזי קולסון. מכבי תל אביב פיגרה 92:64, המשחק היה גמור כבר שעה, פלוס מינוס, והמאמן החליט שאם כבר הקבוצה סובלת - מן הראוי שהכוכבים שלה יהיו אלה שיישאו בנטל.
זו לא ההתפרקות הראשונה של הצהובים נטולי הפסים. לפני חודש וחצי, כשהובסו "בבית" בידי ריאל מדריד, בראון הושאר על הפרקט עד הסוף ובולדווין נותר בצד (אולי כדי לא להעמיק את הנזקים שגרם באותו ערב, עם שפל קריירה של מדד 8-). לפני חודשיים וחצי במונאקו, בראון קיבל הנחת ספסל רק בדקה האחרונה (ובולדווין הפצוע כלל לא שיחק). הפעם הלך המאמן עם כולם, ואולי זה היה החילוף הטוב היחיד שאפשר לזקוף לזכותו לאורך כל הערב הארוך בפוניבז'.
אופן ניהול הרוטציות השתנה, כידוע, מאז שנות ה-90 - שבהן לכוכבי כדורסל הייתה לגיטימציה לזעום ולזעוף אם קיבלו פחות מ-30 דקות בערב. כיום יש הרבה (הרבהההה) יותר משחקים בקופה, וכל משחק בפני עצמו הוא אינטנסיבי ואגרסיבי בהרבה, כך שהמנוחה נדרשת ואף מחויבת. בעבר, מקום בחמישייה הפותחת היה בגדר סמל סטטוס - וכעת יש חשיבות לא פחותה ל-Second unit, החמישייה השנייה, שלעיתים משחקת לא פחות מזו שעלתה לפניה. בחלק מהמקרים היא גם עולה עליה באיכותה.
המחליפים של מכבי תל אביב הסבו לה לא מעט נחת בעת האחרונה. הם אלה שמנעו את הקאמבק של מונאקו ביום שלישי, והם גרמו לבליץ שפתח יתרון בלתי מחיק בשבוע שעבר בקובנה. ובכל זאת, משהו השתנה. האלופה הישראלית פתחה את הרבע השני בשוויון 22:22, אבל כעבור שלוש דקות הייתה ב-35:22, ואחרי פחות מתשע דקות כבר פיגרה ב-20.
2. מה עם עזרה? עבירה? משהו?
החמישייה השנייה - עם תמיר בלאט, ג'ון דיברתולומיאו, רפי מנקו, ג'יימס ווב וחסיאל ריברו - דווקא החזיקה מעמד ברגעי הסיום של הרבע הראשון. הקריסה הגיעה מעט מאוחר יותר; בראון חזר למגרש אחרי ריצת 6:0, בולדווין וניבו הוכנסו ב-9:0, וקולסון שב ב-11:0. הם עצרו את הקריסה רק לרגע, למראית עין. ויש לכך שתי סיבות.
האחת אינה נוגעת רק לזהות ההרכב שלך - אלא למצ'אפ שעומד מנגד. פנרבחצ'ה אמנם החלה את הרבע השני עם הסנטר השלישי שלה, אבל קוראים לו יורגוס פפאיאניס; לצידו שיחקו המחליפים ים מדר, מרקו גודוריץ' וטיילר דורסי, יחד עם נייג'ל הייז-דייויס (היחיד בליינאפ הזה שפתח בחמישייה).
והשנייה אינה נוגעת רק לזהות ההרכב שלך או של היריבה - אלא לדרך שבה תשחק. ואם כבר נגענו בפפאיאניס, בואו נחפור יותר לעומק סביבו. ועם 220 ס"מ של גובה, יש ברוך השם לאן לחפור.
את הסל הראשון שלו הוא קלע בלייאפ על בולדווין. 46 שניות מאוחר יותר, שוב מצא עצמו מול הגארד, והטביע כשניבו רק מלווה אותו מאחור. כמעט שתי דקות קדימה - פפאיאניס דחק ריבאונד התקפה מעל קולסון. בהתקפה הבאה הוא יצא למהלך פוסט אפ על אנטוניוס קליבלנד וקלע באין מפריע. עוד התקפה עברה, שוב פוסט אפ על קליבלנד, ושוב סל. 70 שניות לתום הרבע השני קלט היווני אליהופ מסקוטי ווילבקין וסיים בדרך האפשרית היחידה.
רבע אחד. 6 מ-7 לשתיים. 12 נקודות. יותר ממה שמכבי כולה קלעה יחד. ברור מאליו שאת כל הסלים הללו קלע פפאיאניס מול שומרים נמוכים ממנו, כי כל השחקנים נמוכים ממנו. פחות ברור מאליו שבכל אחד ואחד מהמהלכים הוא מצא עצמו מול שחקן מהקו האחורי, שאינו מגיע אפילו לגובה 2.00 מ'. עוד פחות מובן איך באף אחד מהאירועים לא הגיעה עזרה משחקן אחר. וממש לא ברור כיצד זה נגמר מבלי שתתבצע על הבנאדם עבירה אחת.
3. כפול או כלום? מי אמר שחייבים לבחור?
רק לפני יומיים (וגם לפני שבוע) הפלגנו בשבחה של מכבי תל אביב על האופי שהפגינה ועל הדרך המרשימה שבה היא מתמודדת עם הסיטואציה שאליה נקלעה העונה. מדובר בהמשך ישיר לתהליך שהחלה בעונה שעברה, וחלק מהמפרט הטכני של הקבוצה הזו כולל כנראה גם את התבוסות הקשות האלה שמפציעות מפעם לפעם.
מצד אחד, אין להפרשים משמעות אמיתית לקבוצה המפסידה - אלא אם היא תסיים את העונה במאזן זהה לאותה יריבה, ואז תיווצר טבלה פנימית. במילים אחרות: זה לא באמת משנה אם תפסיד לריאל בתשע או ב-29. מצד שני, לאור צפיפות הטבלה ביורוליג - העובדה שאת שתי הטרחות הנוספות ספגו הצהובים מול מונאקו ופנר, שתיים שאמורות להיות יריבות ישירות על המיקום הסופי, עלולה להתברר כבעייתית מאוד.
בדינמיקת היורוליג, הניצחון של פנרבחצ'ה אמש היה אחד הצפויים ביותר שיכולים להיות. הדרך - פחות. למחזורים הכפולים יש נטייה למטוטלת שמובילה איכשהו את הקבוצות לניצחון והפסד או להפסד וניצחון. מי כמו מכבי מכירה מקרוב את התופעה: זה השבוע השישי העונה שבו היו לה שני משחקים, ובכל אחד ואחד מהשישה היא עמדה על מאזן 1:1.
כשמצרפים לספירה את הנתונים מאשתקד, מתבהרת תמונה מעניינת לא פחות: 13 מחזורים כפולים היו לצהובים; עשר פעמים סיימו ב-1:1, ובשלושה מקרים ניצחו פעמיים. בשבוע הבא הם "יארחו" בבלגרד את וירטוס בולוניה, ויתארחו (ללא מרכאות) בבלגרד אצל פרטיזן. כדי לא לאבד את המומנטום ולהימנע מהסתבכות בבטן של הטבלה, הם יצטרכו להיות נאמנים למסורת הקבוצתית.